פריצת דרך רפואית? החברה של אילון מאסק השתילה מחשב במוח של חזירה

באירוע מקוון שערך אתמול מאסק הוא הציג את החזירה גרטרוד, שבמוחה הושתל שתל בגודל מטבע הניתן להסרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילון מאסק, מנכ"ל טסלהצילום: AFP

יזם הטכנולוגיה המיליארדר אילון מאסק הציג אתמול לראשונה חזירה שבמוחה הצליח להשתיל, לדבריו, מחשב קטן. "יש לנו חזירה בריאה ושמחה, קצת ביישנית בהתחלה, אבל מלאת אנרגיה ושמחת חיים, ויש בה שתל כבר חודשיים", אמר מאסק על החזירה, גרטרוד שמה. 

מאסק, שבין החברות שלו נמנות טסלה וספייס אקס, הציג את גרטרוד באירוע ששודר בשידור חי באינטרנט ואשר נועד לגייס עובדים לסטארט-אפ מדעי המוח שלו נוירלינק. הוא תיאר את השתל במוחה של גרטרוד, שגודלו כשל מטבע קטן, כ"פיטביט במוח עם חוטים זעירים". 

מאסק היה שותף להקמתה של נוירלינק ב-2016, במטרה לייצר ממשק מוח-מכונה אלחוטי, אשר מדענים מקווים כי יוכל לסייע לרפא מחלות מוח ולהקל על אנשים שסובלים משיתוק. 

ביולי 2019 חשפה נוירלינק דגם ראשון שבו מושתלות שתי אלקטרודות זעירות במוח, בנוסף למכשיר שמוצמד מאחורי האוזן. המכשיר החדש שמאסק תיאר אתמול קטן הרבה יותר, לא מצריך מכשיר שמוצמד לאוזן, ומושתל במוח על ידי רובוט בניתוח בהרדמה מקומית. 

מאסק אמר שהמכשיר ניתן להסרה, והציג חזירה נוספת, דורותי, שלדבריו אחד המכשירים הושתל במוחה והוצא ממנו. "מה שדורותי ממחישה זה שאפשר להכניס את נוירלינק, להסיר אותו ולהיות בריא, שמח ובדיוק כמו כל חזיר נורמלי אחר". 

אף שרוב השימושים של ממשקי המוח-מחשב האלה בטווח הקרוב יהיו רפואיים, מאסק הביע תקווה כי מכשירים כאלה יוכלו לסייע לבינה האנושית להתחרות בבינה המלאכותית, שהוא רואה כ"איום קיומי". באירוע אתמול הוא דיבר על יכולות פוטנציאליות של הטכנולוגיה, כולל האפשרות לזמן מכונית של טסלה, לשחק משחקי וידיאו, או לאפשר לאדם בעל פגיעות בחוט השדרה ללכת שוב. מאסק לא הציג שום נתונים מדעיים שממחישים את הטענות שלו לגבי החזירים או המכשירים. 

נוירלינק גייסה יותר מ-150 מיליון דולר עד כה, בהם 100 מיליון דולר ממאסק עצמו. החברה מעסיקה כ-100 אנשים, אבל עשויה להתרחב בקרוב ליותר מ-10,000, לפי דבריו של מאסק באירוע. 

מאסק אמר כי נוירלינק התקבלה ביולי לתוכנית מיוחדת של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אשר עשויה לסייע לזרז את האישור למוצרים שמספקים טיפול אפקטיבי או אבחנה למחלות מסכנות חיים או משתקות באופן בלתי הפיך. עם זאת, הקבלה לתוכנית לא אומרת בהכרח שהמכשיר יקבל את אישור ה-FDA. 

מומחים למדעי המוח אומרים שאף שהמשימה של נוירלינק לקרוא את פעילות המוח של בני אדם ולגרות אותה היא אפשרית, לוח הזמנים של החברה שאפתני מדי. "כל מי שעוסק בתחום יופתע מאוד אם הם באמת יראו נתונים ממכשיר שהושתל בבני אדם", אמר גריימי מופט, עמית מחקר במחלקה למדעי המוח של אוניברסיטת טורונטו. 

מכשירים קטנים שמגרים עצבים ואזורים במוח במטרה לטפל בבעיות שמיעה ובמחלת פרקינסון כבר מושתלים בבני אדם כמה עשורים. מדעני מוח גם ערכו ניסויים ששילבו שתלים במוחם של בני אדם שאיבדו שליטה על פעולות שונות של הגוף בשל פגיעות בחוט השדרה או מצבים נוירולוגיים כמו שבץ. האנשים שהשתתפו בניסויים האלה הצליחו לשלוט באיברים רובוטיים או בחפצים קטנים כמו מקלדת מחשב או עכבר, אך עדיין לא השלימו משימות מתוחכמות יותר. 

רוב המחקרים המתקדמים ופורצי הדרך בתחום ממשק המוח-מחשב מתבצעים בינתיים על בעלי חיים, לדברי מדענים, משום שהליכי האישורים הרגולטוריים מונעים ניסויים נרחבים יותר בבני אדם. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker