כך הצליחו לעבוד על וורן באפט בגרמניה

חברה בת של ברקשייר התאוויי שילמה 800 מיליון יורו עבור חברה גרמנית המייצרת צינורות לתעשיית הנפט והגז ■ מייל אנונימי הוביל לחקירה - והסתבר כי החברה שווה חמישית מהסכום הזה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
וורן באפט
וורן באפטצילום: REUTERS

שבועות ספורים בלבד לאחר שברקשייר התאוויי רכשה חברה שנראתה כמו דוגמה למומחיות הגרמנית בתחום ההנדסה, מנהל בחברת האחזקות של וורן באפט קיבל מייל מטריד. "אני חייב לפרוק משהו שהייתי עד לו בחודשים האחרונים", נכתב במייל האנונימי, באנגלית מוזרה מעט. "יש זיופים של הדאטה".

הטיפ האנונימי הזה הוביל בסופו של דבר לחשיפה של הונאה נרחבת הכוללות חשבוניות מזויפות של מכירות, לקוחות שאינם באמת קיימים ופריצות למערכות מחשבים - לפי עדות שניתנה כחלק ממאבק משפטי. המקרה מראה שאפילו וורן באפט, אחד המשקיעים הממולחים בעולם, יכול ליפול בפח.

מה שנראה כמו יצרנית גרמנית רווחית המתמחה בצינורות לתעשיית הנפט והגז היתה למעשה חברה על סף פשיטת רגל, לפי העדות. כתוצאה מכך, לפי הממצאים של פאנל בוררות אמריקאי, החברה הבת של ברקשייר - פרסיז'ן קאסטפרטס - שילמה 800 מיליון יורו לחברה שבעצם היתה שווה חמישית מכך.

רכישת החברה ווילהלם שולץ היתה טעות יקרה עבור חברת האחזקות של באפט, שגם נפגעה קשה בעקבות הקורונה. בתחילת מאי ברקשייר דיווחה כי הפסידה כמעט 50 מיליארד דולר ברבעון הראשון, בין השאר בגלל חברות תעופה ופיננסיים שנפגעו מאוד.

המקרה הזה מכתים גם את מיתוס המיטלשטאנד - חברות הייצור הבינוניות בגודלן שמחזיקות את הכלכלה הגרמנית. תובעים בגרמניה פתחו בחקירה פלילית המתמקדת בשמונה חשודים בווילהלם שולץ, כולם בכירים לשעבר בחברה, אנשי כספים או IT. אף אחד מהם לא הואשם.

מצגי שווא

הנסיבות שאיפשרו את המעידה הזו של ברקשייר נחשפו בפורום בוררות בעקבות התלונה של פרסיז'ן קאסטפרטס שממוקמת בפורטלנד, אורגון. הפורום מצא כי מנהלי ועובדי וילהלם שולץ היו מעורבים בתוכנית נרחבת שנועדה להסתיר את מצבה הפיננסי הקשה כדי שפרסיז'ן אכן תרכוש אותה.

צינורות גזצילום: AFP

"זהו אינו מקרה סגור", קבע הפורום. "העדויות מצביעות על הונאה, ויש מעט מאוד ברשומות שמצביע על משהו אחר". עורכי הדין המייצגים את המוכרים - שלוש חברות אחזקה גרמניות בבעלות ראשית של בני משפחת שולץ - מכחישים כי פעלו לא כראוי וביקשו מבית המשפט המחוזי במחוז הדרומי של ניו יורק לבטל את החלטת הבוררים.  

על פני השטח, וילהלם שולץ נראתה כמו חברת תעשייתית יציבה, מהסוג שהופך את גרמניה למעצמת יצוא. החברה יושבת בקרפלד, צפונית לדיסלדורף ובלב התעשייתי של גרמניה, ונראה כי היא ממוקמת היטב בשוק שבו היא פועלת: צינורות מיוחדים לנפט וגז.

מנכ"ל החברה וולפגנג שולץ הוא בנו של וילהלם שולץ, שייסד את החברה חודשים ספורים לאחר סוף מלחמת העולם השנייה. וולפגנג שולץ היה מאוד מוכר באזור כבעלים של קבוצת הוקי, קרפלד פינגווינגס. שולץ הכחיש גם הוא שפעל לא כשורה ונשבע לנקות את שמו.

פרסיז'ן קאסטפרטס התחילה לחשוב על רכישת וילהלם שולץ לאחר שב-2016 ניגש אליה מתווך ודן עמה בנושא. ברקשייר התאוויי רכשה את פרסיז'ן כמה חודשים קודם לכן עבור 37 מיליארד דולר - הרכישה הגדולה ביותר של באפט אי פעם. פרסיז'ן ידועה כיצרנית חלקים למטוסים, אבל היא גם עושה מוצרים לתעשיית הגז והנפט - תעשייה שנקלעה למצוקה אפילו לפני שהמגפה גרמה למחירי הדלק לצנוח.

הפוטושופ בא לעזרת וילהלם שולץ

וילהלם שולץ נראתה כדרך מצוינת עבור פרסיז'ן להגדיל את הנוכחות שלה בחו"ל, והזדמנות יוצאת דופן לרכוש חברה גרמנית. הרבה יצרנים בינוניים בגודלם בגרמניה הם בבעלות משפחות, שסולדות מהרעיון למכור את העסק. פרסיז'ן שלחה עובדים שלה לקרפלד, שם הם בילו שישה חודשים ובחנו את הרישומים הפיננסיים של החברה. הם בדקו את הרשימות של הלקוחות הגדולים ביותר, ראיינו את עובדי החברה וביקרו במתקניה.  

אבל מה שהם לא ידעו הוא ששולץ רק בקושי חמקה מפשיטת רגל כמה שבועות קודם לכן, כשהחברה לא הצליחה לשלם לבנק מקומי, קומרצבנק, החזרים על סכום של 325 מיליון יורו שלוותה, על פי דו"ח הבוררות. עורך דין ששכרה שולץ ייעץ לחברה כי היא מחויבת תחת החוק הגרמני לדווח על חדלות פירעון.

אבל שולץ הצליחה להימנע מכך רק משום ששיכנעה את הבנק לתת לה 8 מיליון יורו נוספים, בטענה כי היא ממתינה לתשלום מלקוח גדול. הלוואת הגישור הזו הגיעה עם תנאי - אם שולץ לא תוכל לשלם, קומרצבנק ישתלט באופן מיידי על החברה. שולץ גם גייסה הון על חשבון כסף שלקוחות היו אמורים לשלם, אבל חלק מהמסמכים ששולץ הציגה בפני הבנק (ואחר כך בפני פרסיז'ן בטרם הרכישה) היו מפוברקים באמצעות פוטושופ (חשבוניות וקבלות), כך מצא פורום הבוררות.

הכתבה המלאה ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker