שאלת מיליארד הדולר: האם המשבר יוביל לאינפלציה?

האינפלציה נעלמה למעשה מאז המשבר הפיננסי ב-2008 ■ אך מגפת הקורונה שינתה את העולם בצורה כה דרמטית, עד שהשחקנים הכבדים בוול סטריט אומרים שזאת בעיה שצפויה לשוב

בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ירקות בשוק
ירקות בשוקצילום: דודו בכר

החידה המאתגרת ביותר אולי שעמה מתמודדים משקיעים במגפה הנוכחית, היא אם תופעת הלוואי הוותיקה והלא רצויה תשוב. אינפלציה יכולה להרוס אפילו את תיק ההשקעות הבטוח ביותר באמצעות שחיקה של ערך ההשקעות למשך עשורים. אך תתקשו למצוא מישהו מהדור הצעיר של המשקיעים, בשווקים המפותחים לפחות, שהתמודד איתה באופן משמעותי.

אירוע האינפלציה המשמעותי האחרון היה בשנות ה-70 וה-80, והאינפלציה נעלמה למעשה מאז המשבר הפיננסי ב-2008. אך המגפה שינתה את העולם בצורה כה דרמטית עד שהשחקנים הכבדים בוול סטריט, מפסיפיק אינווסטמנט מנג'מנט לאליאנס ברנסטין אומרים שזאת בעיה שצפויה לשוב.

לא כולם מסכימים. יש הטוענים כי דיפלציה היא אפשרות סבירה גם כן, ואחרים כמו UBS וולת מנג'מנט מתכוננים להתמתנות בעלייה במחירים, תרחיש שמכונה lowflation - שיעורי אינפלציה נמוכים במיוחד, מעין קיפאון במחירים. "זאת שאלת מיליארד הדולר", אמר כריסטוף ריגר, מנהל אסטרטגיית נכסים מניבי תשואה קבועה בקומרצבנק.

ההשקפה הרווחת היא שהבנקים המרכזיים יכולים להציל את הכלכלות כעת בלי לפגוע ביציבות המחירים בעתיד. האג"ח, החשופות ביותר לאינפלציה, זינקו בעוד מדדי הציפיות בשוק לעליות מחירים עתידיות נותרו מתחת ליעד הבנקים המרכזיים ברחבי השווקים המפותחים. בגוש היורו, האינפלציה אינה צפויה להגיע קרוב ליעד של ה-ECB של 2% במשך 30 שנה.

"סיכון ההשקעות הגדול ביותר הוא אם המשקיעים טועים ואנחנו בדרך לדפלציה", אמר ריגר. "אנחנו יכולים להיכנס למשבר פיננסי שלא נראה כמותו מעולם".

כמות חסרת תקדים של מזומן חדש

בעוד הממשלות משלמות משכורות, מעניקות הלוואות ושולחת בדואר צ'קים, יש כיום כמות חסרת תקדים של מזומן חדש במערכת הפיננסית. כלומר, יש יותר כסף לפחות מוצרים, הגדרה קלאסית לשאלה מדוע המחירים עולים.

אך יש סיבות רבות מדוע התרחיש הזה אולי לא יקרה. חברות וצרכנים עשויים לשים את המזומן העודף בחשבונות בנק, ולא לבזבז אותו.

טוקיו בזמן הקורונה
טוקיו בזמן הקורונהצילום: Issei Kato/רויטרס

יפן היא דוגמה משולמת לשאלה מדוע הוצאות על תמריצים אינן צריכות לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה. המדינה שפכה כסף לתוך הכלכלה במשך דור ולא הצליחה לגרום למחירים לזוז. צעד זה שאב את החיים מהשווקים תוך כדי והמדינה נאלצת להילחם באופן קבוע בצמיחה חלשה ואוכלוסייה מזדקנת.

מנגד, תרחיש מדאיג יותר: דפלציה. אם אנשים ישרדו את המשבר עם נכונות קטנה יותר לבזבז, משום שהם מובטלים או חסכניים יותר, מחירי המוצרים והשירותים עלולים ליפול. זה יכול לגרור את השכר מטה בסחרור מתמשך שמוביל לשפל, כפי שקרה בשנות ה-30.

"שד האינפלציה ייצא מהבקבוק"

האם משבר הקורונה הוא יותר זעזוע לביקוש משום שאנשים מוציאים פחות, או זעזוע להיצע בשל מפעלים נסגרים? נוריאל רוביני, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק, אמר כי במקרה הגרוע מכל, המשבר הנוכחי יוביל לשילוב רעיל של חזרה לשנות ה-70. סטגפלציה היא תקופה של אינפלציה גבוהה, עם תפוקה כלכלית חלשה.

"אנחנו עומדים להתמודד עם מספר משמעותי של זעזועים בהיצע בכלכלה הגלובלית", הוא אמר. "בסופו של דבר, שד האינפלציה ייצא מהבקבוק".

גם לממשלות יש תמריץ לעודד עליית מחירים, לאור הצטברות החוב העצומה. בבריטניה, שיעור חוב גבוה יותר מהתמ"ג לראשונה מאז 1963. בארה"ב החוב מתקרב לשיא שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה.

"לממשלות לא תהיה ברירה אלא לשוב להדפסת כסף ולמימון ישיר של גרעונות", כתב קית ווייד, כלכלן ראשי בשרודר אינווסטמנט מנג'מנט. "מי מחפש אינפלציה גבוהה יותר כדי לפתור את בעיית החוב, כדאי שייזהר".

לכתבה המלאה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker