כך גרמה חברה קטנה ומפוקפקת לשינוי מדיניות של ארגון הבריאות העולמי

חברה אמריקאית הצליחה להכניס מאמרים לשניים מהמגזינים הרפואיים הנחשבים בעולם, ולשנות את המדיניות של ממשלות וארגון הבריאות העולמי בנוגע לשימוש בתרופה נגד מלריה לחולי קורונה ■ תחקיר של "גרדיאן" מגלה כי המידע שסיפקה שגוי ופעילותה מוטלת בספק

לוגו גרדיאן
גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
התרופה הידרוקסיכלורוקווין בניו דלהי
התרופה הידרוקסיכלורוקווין בניו דלהיצילום: Manish Swarup/אי־פי

ארגון הבריאות העולמי וכן ממשלות בעולם שינו את המדיניות שלהן ודרכי הטיפול בקורונה על בסיס מידע פגום שהגיע מחברה אמריקאית לא מוכרת לניתוח מידע בתחום הבריאות, מה שמעלה סימני שאלה לגבי האמינות של כמה מחקרים חשובים שפורסמו בירחונים הרפואיים היוקרתיים ביותר.

תחקיר שערך "גרדיאן" מגלה כי החברה האמריקאית סורגיספר (Surgisphere), סיפקה בסיס נתונים למחקרים רבים על קורונה, אבל לא הצליחה להסביר כראוי את המתודולגיה שלה. לטענת החברה, הנתונים נאספו באופן לגיטימי מיותר מ-1,000 בתי חולים ברחבי העולם.

הדאטה שימשה בסיס למאמרים מדעיים שהביאו לשינויים במדיניות הטיפול בקורונה במדינות דרום אמריקה. היא גם עמדה מאחורי ההחלטה של ארגון הבריאות העולמי ומכוני מחקר סביב העולם לעצור את הניסויים בתרופה השנויה במחלוקת הידרוקסיכלורוקווין.

שניים מהמגזינים הרפואיים המובילים בעולם – "לנסט" ו"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" – פירסמו מחקרים המבוססים על המידע שסיפקה החברה. המחקרים נכתבו בשיתוף עם המנכ"ל שלה ספאן דסאיי.

ביום שלישי בערב, לאחר פנייה של "גרדיאן", פירסם "לנסט" "חשש" לגבי המחקר. גם המגזין השני פירסם הודעה דומה. בדיקה עצמאית של מקור המידע והתוקף שלו נעשית כעת על ידי כותבי המאמרים שאינם חלק מהחברה, בשל "חשש לגבי מהימנות בסיס הנתונים".

יו"ר ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברהיסוס
יו"ר ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברהיסוסצילום: Denis Balibouse/רויטרס

לנסט הודיע אתמול כי שלושה ממחברי המאמר "הידרוקסיכלורוקין או כלורוקין עם או בלי מקרוליד לטיפול בקורונה", חזרו בהם מהמחקר.

"הם לא הצליחו לבצע ביקורת עצמאית של הנתונים שבבסיס הניתוח שלהם. כתוצאה מכך, הם הגיעו למסקנה כי הם 'כבר לא יכולים להתחייב לאמיתות מקורות הנתונים הראשיים'", מסר כתב העת

לנסט הוסיף כי "כתב העת מתייחס לסוגיות של יושרה מדעית ברצינות יתרה, ויש הרבה שאלות שעולות לגבי סורגיספר והנתונים שנכללו לכאורה במחקר זה. על פי הנחיות הוועדה לאתיקה של הפרסום (COPE) והוועדה הבינלאומית לעורכי כתבי עת רפואיים (ICMJE), יש צורך בדחיפות בביקורות של המוסדות על שיתופי הפעולה המחקריים של סורגיספר".

עיקרי הממצאים של "גרדיאן"

בדיקה של החומרים הזמינים לציבור מעידה כי לכמה מעובדי החברה אין כלל רקע מדעי או ניסיון בניתוח נתונים. אחד מהעורכים המדעיים הוא סופר של ספרי מדע בדיוני ופנטזיה.  

לעמוד הלינקדאין של החברה יש 100 עוקבים בלבד והוא כולל רק שישה עובדים. אין לחברה כמעט נוכחות דיגיטלית.

נכון ליום שני, הלינק בדף הנחיתה של החברה הפנה לתבנית וורדפרס של אתר מטבע דיגיטלי.

שמו של המנכ"ל דסאי הוזכר בשלוש תביעות של רשלנות רפואית.

ב-2008 השיק דסאי קמפיין מימון המונים שבו קידם מכשיר שהתיאור שלו הוא "מכשיר הדור הבא של אוגמנטציה אנושית, שיכול לסייע לך להשיג מה שמעולם לא חשבת שאפשרי". המכשיר מעולם לא הופעל.

עמוד הוויקיפדיה של דסאי נמחק לאחר שאלות לגבי החברה וההיסטוריה של האיש.  

ב-22 במאי, "לנסט" פירסם מחקר שזכה לפרסום רב, לפיו התרופה נגד מלריה הידרוקסיכלורוקווין, שאותה קידם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, קשורה לתמותה גבוהה יותר בקרב חולי קורונה ולבעיות לב. במחקר, שעליו חתום דסאי, נטען כי הוא מתבסס על דאטה שניתחה סורגיספר ונאסף מ-15 אלף חולי קורונה מ-1,200 בתי חולים ברחבי העולם.

הממצאים פורסמו על ידי התקשורת העולמית וגרמו לארגון הבריאות העולמי להפסיק לנסות את התרופה על חולי קורונה ברחבי העולם, אבל לאחר כמה ימים גילה "גרדיאן" אוסטרליה טעויות במידע שבמאמר.

לפי המחקר, המידע שנאסף מחמישה בתי חולים באוסטרליה כלל 73 מקרי מוות מקורונה, נכון ל-21 באפריל. ואולם לפי הנתונים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הנחשבים מדויקים ביותר, רק 67 מקרי מוות מקורונה נרשמו באוסטרליה עד אותו תאריך.

לתחקיר המלא ב"גרדיאן"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker