לוגו בלומברג
בלומברג

הגרסה הקצרה של סיפור פשיטת הרגל של הרץ הולכת ככה: מגפה גלובלית הורסת את מגזר הנסיעות וגורמת לחברה בת 102 שנה לחפש הגנה מפני נושים בבית המשפט. הגרסה הארוכה היא משל למה שקורה כאשר חברה מסתמכת על חשבונאות וקונסולידציה כדי להשאיר את בעלי המניות מרוצים. זה סיפור על חילוף מהיר של מנכ"לים ועל צוותי ניהול שאינם קשובים לרצונות הצרכנים.

אנטרפרייז הולדינגס ואוויס באדג'ט גרופ סובלות מאותן בעיות שגרם הקורונה, אבל ההחלטות הגרועות של חברת השכרת המכוניות הרץ ומזל רע הפכו אותה לפגיעה בתקופה הקשה ביותר. בבקשה שהוגשה לבית המשפט להגנה מפני נושים (סעיף 11), ציינו בהרץ כי לחברה יש נכסים בשווי של 25.8 מיליארד דולר, מזומן של יותר ממיליארד דולר וחובות בסך 24.4 מיליארד דולר. החברה, שהתחילה את דרכה עם 12 מכוניות מודל טי של פורד, ועם בעליה לאורך השנים נמנו ג'נרל מוטורס, פורד וקבוצה של קרנות פרייבט אקוויטי, מתמודדת כעת עם עתיד מעורפל שיוכרע בבית המשפט בדלאוור.

כשמדברים על הרץ, אי אפשר שלא להזכיר את הסיום הנוראי אי־פעם להסכם בין חברה גדולה לסלבריטי. הרץ היתה בבעלות פורד ב-1994, כאשר המשטרה רדפה אחרי או.ג'יי סימפסון שברח לאחר הרצח של אשתו לשעבר ניקול בראון סימפסון וידידה רון גולדמן. סימפסון היה מזוהה עם החברה ופרזנטור שלה במשך שנים. הרץ ידעה עוד כמה שנים טובות לאחר "משפט המאה" שהסתיים בזיכויו של סימפסון, אבל באותה שנה אנטרפרייז עקפה אותה במספר כלי הרכב והסניפים.

ב-2005, כשהרץ עדיין היתה רווחית מאוד, פורד מכרה אותה לשתי חברות פרייבט אקוויטי ולמריל לינץ'. המנכ"ל שגייסה שנה לאחר מכן, מארק פריסורה, חתך עלויות, פיטר אלפי עובדים וקיבל על כך חבילת שכר נאה של יותר מ-19 מיליון דולר ב-2006. לאחר שצלחה את המשבר הפיננסי הגלובלי, הרץ רכשה ב-2010, לאחר מאבק רציני, את חברת השכרת המכוניות דולר טריפטי תמורת 2.6 מיליארד דולר. נתח השוק של הרץ גדל, אבל כך גם החובות שלה, שטיפסו ליותר מ-20 מיליארד דולר ב-2012.

מיזוג שתי החברות היה קשה ובעייתי, ומה שאמור היה לחסוך להרץ 100 מיליון דולר בשנה הראשונה, עלה לה עוד 70 מיליון דולר. בין 2012 ל-2014 ביצעה החברה הונאה, לפי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), כאשר דיווחה באופן שגוי על ההכנסות שלה לפני מס. המשקיע האקטיביסט קארל אייקן פעל להדחתו של פריסורה בספטמבר 2014; בפשרה עם הרשות הממשלתית נקבע כי החברה תשלם 16 מיליון דולר וכי המנכ"ל פריסורה לא יואשם.

בשנה שעברה תבעה הרץ את פריסורה ועוד שלושה בכירים לשעבר בשל חלקם בשערורייה, במטרה לקחת מהם 70 מיליון דולר שקיבלו כבונוסים. אייקן נכנס לתמונה ב-2014 ועד סוף אותה שנה החזיק מניות בשווי של 1.12 מיליארד דולר. הוא מינה את ג'ון טאג מיונייטד איירליינס למנכ"ל - צעד שגוי לטענת אנשים בתעשייה. טאג ביצע כמה צעדים שלא הוכיחו את עצמם, למשל העלאת מחירים שדחפה את הצרכנים למתחרים.

את טאג החליפה ב-2017 קתרין מרינלו, חברת דירקטוריון בוולוו ו-GM. מרינלו הצליחה לקדם את החברה: הרץ רשמה תשעה רבעונים רצופים של צמיחה והכנסותיה גדלו במשך 10 רבעונים ברציפות. ואולם עם בוא המגפה, לחברה עדיין היה מעט מדי מזומנים והרבה מאוד חובות. מרינלו התפטרה באמצע מאי, פחות משבוע לפני בקשת החברה לסעיף 11. את מקומה תפס פול סטון, שהרבה מונח כעת על כתפיו.

לכתבה המלאה בבלומברג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker