המחלה המסתורית שעשויה לחסל את הבננה

מחלת המגלת (fusarium wilt) מתפשטת בעולם ומותירה שובל של מטעים הרוסים בעקבותיה - ולכך מצטרף משבר הקורונה שמשבש שרשראות אספקה גלובליות וגורם למחירים לזנק

לוגו בלומברג
בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בננות
להתחיל להיפרד? בננותצילום: HELENE VALENZUELA / AFP

במטעי הבננות באקוודור, העובדים מקבלים ביגוד מגן וחומרי חיטוי בעבור כלי העבודה שלהם. אמצעי ההגנה שמיושמים בחוות שמתפרשות מהרי האנדים לחופי האוקיינוס השקט אינם מיועדים רק להגן מפני וירוס הקורונה. הם חלק ממאמץ מוקדם להבין מה יידרש כדי להגן על היבול יקר הערך מפני מחלה אחרת, שמאיימת להרוס תעשייה בשווי 25 מיליארד דולר.

בננות הן המוצר הראשון בעולם המודרני של הגלובליזציה, והוא עדיין הפרי המיוצא ביותר בעולם. עם זאת, הסחר שהתחיל לפני 130 שנה הוא כעת סמל בולט של שבריריות הגלובליזציה. הדרך שבה הוא יסתגל ויגיב לשינויים עשויה להיות הדרך לבניית הסכמה בינלאומית בעידן שאחרי המגפה.

הפרי העשיר בסיבים ובוויטמינים הוא מוצר כה יומיומי עד שקל להתעלם מהסוגיות האקלימיות, החברתיות והפוליטיות שנטועות באזור שממנו הוא מגיע, והמציאות הכלכלית של מה נדרש כדי להביא אותו למדפים. הבננה גדלה בדרום ונשלחת לשווקים בצפון, ושרשרת האספקה שנבנתה במאה ה-19 עדיין נמצאת בשימוש כיום. מחלת המגלת (fusarium wilt) מתפשטת בעולם ומותירה שובל של מטעים הרוסים בעקבותיה. זן שנודע בשם טרופיקל רייס 4 (TR4) זוהה לראשונה בטייוואן לפני שני עשורים והתפשט באסיה למזרח התיכון ולאפריקה לפני שהגיע למטעי הבננה באמריקה הלטינית בסוף 2019, כשזוהה בקולומביה.

המחלה נחשבת לקטלנית ביותר מכל מחלות הצמחים, על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO ). אמצעי אבטחה ביולוגיים, כולל סגר של חוות, מומלצים למיתון ההתפשטות, אך בדומה לווירוס הקורונה - אין מרפא. ברגע שהאדמה מזוהמת, אין תקווה; הדרך היחידה לפעולה היא לזנוח את השטח ולעבור למקום אחר.

התעשייה החלה להסתגל לאיום המחלה, וכעת אותם אמצעי הגנה מיושמים גם בתגובה לקורונה. 8,000 יצרני הבננות באקוודור יצטרכו להיות "יעילים יותר ויצרניים יותר, עם הגנה ביולוגית טובה יותר שתבטיח קיימות עתידית", אמר חואן חוזה פונס, מתאם שטחי גידול הבננות באקוודור, ארגון שכולל את הגילדות והאיגודים בתעשייה.

דוכני בננות בשוק Kimironko
50 גוונים של בננות. שוק Kimironko צילום: יואב אלעד

במציאות, הסחר בבננות מצא עצמו בצומת דרכים עוד לפני שהגיעה המחלה לאמריקה הלטינית, שעם הקאריביים, אחראי ליותר מ-75% מהיצוא של בננות בעולם. שינוי באקלים, השחתת הסביבה, הכוח של הרשתות הגדולות לתמחר ולחצים גדלים לשיפור תנאי העבודה, פגעו בתעשייה זמן רב קודם לכן.

בתור היצואנית הגדולה של העולם, אקוודור היא במרכז. המדינה היתה אחראית ליותר משליש מ-20 מיליון טון הבננות שיוצאו ברחבי העולם ב-2019. הפרי שווה יותר לאקוודור מאשר תעשיית הנפט לאחר קריסת המחירים – כ-3.2 מיליארד דולר ב-2019, או 3% מהתמ"ג.

נפגעה קשה מהקורונה

אקוודור היא אחת המדינות שנפגעו קשה יותר מהקורונה. המגפה גרמה לשיבושים בנמל הים, מחסור בעובדים והיעדר מכלים בטמפרטורה מבוקרת, מה שפגע במשלוחים. עם זאת, במטעים העבודה לא הושפעה כלל.

המשבר הגדיל את הביקוש העולמי לפרי, והמכירות עלו באיחוד האירופי, היבואנית הגדולה בעולם של בננות. אך מצב המגדלים או היבואניות נפגע בשל העלייה בעלויות של שיבושים לוגיסטיים ושל יישום אמצעי הגנה. המחיר ל-18 ק"ג בננות ירד ל-3-2 דולרים.

מחירים נמוכים יותר מגבילים את יכולת היצרניות להגיב לחששות סביבתיים לגבי השימוש בהדברה רעילה, שמזהמת את מי התהום. הם גם מצמצמים את היכולת להסתגל לשינוי האקלים, שההשפעות שלו ניכרות בקאריביים. האיים ספגו הוריקנים עוצמתיים מהרגיל שהזיקו ליבולים. ג'מייקה הפסיקה כליל את יצוא הבננות.

הכוח נמצא כעת בידיים של רשתות המזון, שמשתמשות בפרי הבננה ככלי נשק במלחמות המחירים שלהן, ומוכרות אותן בהפסד כדי למשוך לקוחות.

עם זאת, יש גם סימנים מעודדים. השחקניות הגדולות בתעשייה מתחילות לצבור מחקרים ולפתח משאבים לפיתוח זן בננות חסינות למחלה. בפברואר קרפור הצרפתית הציגה שני זנים חדשים ללא שימוש במדבירים רעילים אלא בשיטות אגרו-אקולוגיות.

ואולם, באקוודור השינוי הוא חמקמק. החוות הגדולות עובדות כרגיל, אך היצרניות הקטנות אינן מקבלות את המחיר הרשמי על הפרי, והממשלה אינה מסוגלת לאכוף זאת.

המשבר הנוכחי אולי ישנה את המצב. בדומה לווירוס הקורונה, גם המשבר בתעשיית הבננות עשוי להוביל לדרכים חדשות לייצור וצריכה, ולהביא לשינויים משמעותיים.

לכתבה המלאה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker