ישראל פישר

הממשלה ה-35, שתושבע ככל הנראה היום, תכלול כמה משרדי ממשלה חדשים, שכוללים מחלקות שנאספו ממשרדי ממשלה שונים. בין היתר, תזכה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס להיות השרה ל"חיזוק וקידום קהילתי". מלבד הניפוח התקציבי, הקמת משרדי ממשלה רבים מדי עשויה להוביל לסיבוך נוסף של הביורוקרטיה בישראל, ולעיכובים בקבלת החלטות. עם זאת, משרדי ממשלה משונים הם אינם המצאה ישראלית: העולם מלא במשרדים שהוקמו כדי לענות על צרכים פוליטיים, או בכאלה הנושאים שמות מוזרים או אחריות שמוגבלת לנושאים נקודתיים מאוד.

משרד היוגה בהודו

ב-2014 הודיע ראש ממשלת הודו, נרדרה מודי, על הקמת משרד לקידום יוגה, נטורופתיה ושיטת הרפואה ההודית איור ודה. את המשרד הוא הקים כמה חודשים אחרי שדיבר מול העצרת הכללית של האו"ם על הצורך בציון יום יוגה בינלאומי.

"זו השיטה שלנו והיא לא קיבלה מספיק נוכחות. אנחנו נביא את זה להמונים", אמר שר היוגה הראשון, שריפד נאיק, שמונה לתפקיד בנובמבר 2014. חלק מתחומי האחריות של המשרד כוללים גם את הגדלת הנוכחות של הודו בשוק התרופות האלטרנטיביות בעולם - ששוויו מוערך ב-100 מיליארד דולר.

"יש צורך במודעות גדולה יותר לאיור ודה", אמר מודי שכהכריז על הקמת המשרד. "אי אפשר להגביל את זה (את שיטת הטיפול) לרופאים בלבד. אבות אבותינו הפכו את הבריאות הטובה לאורח חיים".

משרד הבדידות בבריטניה

בינואר 2018 הכריזה ראשת ממשלת בריטניה דאז, תרזה מיי, על מינוייה של טרייסי קראוץ' לתפקיד שרת הבדידות כחלק ממשרד הספורט והחברה האזרחית. מינוי שרה ייעודית לנושא עורר תהיות, ואף שבריטניה מלאה בקשישים המתגוררים בגפם וסובלים מבדידות, רבים חשבו כי הנושא יכול להישמר בטיפול של משרדים חברתיים אחרים.

"עבור הרבה יותר מדי אנשים, הבדידות היא המציאות של החיים המודרניים", אמרה מיי כשהכריזה על הקמת המשרד. לפי נתוני הוועדה שבחנה את הצורך באסטרטגיה לטיפול בבדידות, יותר מ-9 מיליון אנשים בבריטניה – או 14% מהאוכלוסייה – סובלים מבדידות, והעלות השנתית של הבעיה למשק מגיעה ל-3.5 מיליארד דולר.

ממשלת בריטניה הכריזה אחרי הקמת המשרד על אסטרטגיה למלחמה בבדידות והשיקה קמפיינים שקראו "לדבר על בדידות", לצד תוכנית להכשרת צעירים לעבודה עם קשישים. עם זאת, לאחר כמה חודשים השרה קראוץ' התפטרה מתפקידה, ומשרד הבדידות נעלם יחד עם רוב התוכניות שהשיק.

משרד האושר בנסיכויות המפרץ

איחוד נסיכויות המפרץ היא מדינה עשירה בנפט – והממשלה רוצה לתרגם את העושר הזה לאושר עבור האזרחים. אף שהמדינה מדורגת במקום 21 המכובד במדד האושר העולמי, ב-2016 התקבלה החלטה למנות שרה לענייני אושר. מאז הקמת המשרד הממשלתי הכריזה השרה עהוד א-רומי על כמה יוזמות, שכוללות מינוי אחראי לחשיבה חיובית במקומות עבודה והקמת מרכזי אושר.

המשרד חיבר גם את "המדריך לאושר", שלפי אתר האינטרנט הממשלתי, מטרתו "לעזור לממשל ולגורמים נוספים במגזר הפרטי ובמגזר השלישי לגלות כיצד להתאים תנאים נחוצים לעובדים כדי לשגשג ולפרוח במונחי יעילות ומעורבות. האושר של העובדים במקום העבודה חיוני בגלל שלעתים קרובות הוא משתקף באופן ישיר באיכות ובנפח השירותים המוצעים ללקוחות".

אנשים נרגעים בכיסאות מסאז' במרכז קניות בדובאיצילום: ֲ© Jamal Saidi / Reuters/ר?

איחוד נסיכויות המפרץ הוא אינו המקום היחיד שבו הממשלה מטפלת באושר באופן ישיר. ב-1972 הוקמה בבהוטן נציבות אושר ממשלתית, שמודדת את הצמיחה הכלכלית במדינה במונחי אושר ועל בסיס עקרונות הבודהיזם - בנוסף למדידת הצמיחה הכלכלית בשיטות המקובלות במערב.

משרד האיחוד בדרום קוריאה

אף שנראה כי המתיחות בין דרום קוריאה לצפון קוריאה עדיין רחוקה מסיום, במדינה הדרומית פועלת מחלקה ממשלתית שעוסקת בענייני איחוד שתי המדינות עוד מ-1969 - והמחלקה אף שודרגה למעמד של משרד ממשלתי ב-1998. בין היתר, המשרד אחראי על תכנון האיחוד המיוחל והתאמת מדיניות לקראתו בכל יום אפשרי; שיתוף פעולה עם צפון קוריאה במסגרת התנאים הקיימים וסיוע הומניטרי לשכנה הקומוניסטית מצפון.

אתר האינטרנט של המשרד כולל הודעות רבות לעיתונות על הפעולות המיוחדות שהוא נוקט לקראת איחוד אפשרי, אף שאין רבים שחושבים שהאפשרות הזו מונחת על הפרק. כך, למשל, בשבוע שעבר ביקר שר האיחוד קים יון-צ'ול סמוך לגבול עם צפון קוריאה, והכריז על הקמת "מרחב משותף ליצירת שלום תרבותי" בין המדינות, מבלי שמישהו בצפון קוריאה הסכים להשתתף בתוכנית דומה.

"קיומו של משרד האיחוד משקף את המציאות הייחודית של חצי האי הקוריאני שנותר מחולק מאז מלחמת קוריאה", נכתב באתר האינטרנט של המשרד. ואולם קיומו של המשרד דווקא מכעיס לעיתים את ארצו של השליט קים ג'ונג און, משום שחלק מתפקידו הוא לסייע לעריקים מצפון קוריאה - מה שנתפס בעיני המשטר הדיקטטורי כעידוד עריקות.

משרד בתי השימוש ביפן

הניקיון והסניטציה ביפן נחשבים לחשובים מאוד, ולכן ב-2015 החליטה הממשלה להוסיף סמכויות לשרה לענייני העצמה נשית, ולמנות אותה לאחראית לטיפול ב"בעיית בתי השימוש" במדינה. שמו של המשרד שבו כיהנה אז השרה הארוקו ארימרה אמנם לא שונה באופן רשמי, אבל בתקשורת היפנית כינו אותה בלעג "השרה לענייני בתי שימוש".

מוזיאון בתי השימוש ביפןצילום: SAKURA MURAKAMI/רויטרס

תיירים ששהו ביפן יודעים שבתי השימוש במדינה הם עניין רציני, וכי הם כוללים גאדג'טים מיוחדים לשמירה על ניקיון המשתמשים. אפילו השחקן וויל סמית שיבח את בתי השימוש במדינה, לפי דיווח בעיתון "ג'פאן טודיי" מ-2015, זמן קצר קודם למינוי השרה. "הם (השירותים) ללא נייר", הוא אמר. "בכל פעם שאתה מתיישב בשירותים, איכשהו זה פוגע בול במטרה באופן מושלם. זה מנקה ומייבש אותך. זה פשוט מים ואז אוויר".

ארימורה היתה אחראית על הקמת תת ועדה לטיפול בענייני השירותים במדינה, ולפי עדויות של הנוכחים בישיבה הראשונה של הוועדה ב-2015, היא אמרה כי "לא אכפת לי אם תקראו לי שרת השירותים. אני רוצה לתקן את בתי השימוש הציבוריים". כיום הנושא נמצא עדיין בסמכות המשרד להעצמה נשית, והמשרד אף לקח חלק חשוב בהכנות של יפן לקראת המשחקים האולימפיים שהיו אמורים להיערך במדינה ביולי, אך נדחו ל-2021 בעקבות הקורונה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker