הכול כלול בטורקיה, גם הקורונה

לקראת סוף 2019 המשק הטורקי החל להראות סימני התאוששות, הצמיחה עלתה — אבל אז הופיעה הקורונה והכלכלה צנחה שוב

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיטוי בשוק המרכזי בטורקיה
חיטוי בשוק המרכזי בטורקיהצילום: בלומברג

מופע ההתנפלות על שולחנות ה"בופה" בבתי המלון בטורקיה העמוסים כל טוב עומד להשתנות. על פי מפרט ההנחיות שפירסם משרד התיירות הטורקי לחברות התיירות, שורה של סידורים חדשים ימתינו לאורחים שאותם מקווה טורקיה להחזיר אל בתי המלון כבר בסוף יוני או בתחילת יולי.

אלה כוללים, בין היתר, חיטוי תכוף של כל האתרים והאביזרים שמועדים לנגיעת אדם, כמו ידיות, מעקות, דלתות, ושולחנות; פסק זמן של 12 שעות בין פינוי החדר לבין אכלוסו מחדש; האוכל בבופה יוגש על ידי מלצרים שיעמדו מאחורי זכוכית ולא בהגשה עצמית; הקטנת מספר הכורסאות והכסאות בלובי כדי לשמור על ריחוק חברתי; הקצאת חדרי בידוד במלון למקרה שיתגלו מקרי הידבקות; כלי הרכב שמסיעים תיירים יידרשו לשמור על רווח של מושב בין נוסע לנוסע; מכונות הקפה והתה יסולקו ומלצרים יגישו את המשקאות לאורחים; מכוני הכושר והספא ייסגרו ובתי המלון יורשו לארח תיירים עד 60% תפוסה.

בשבוע שעבר קיימו שרי החוץ והתיירות הטורקיים פגישות עבודה עם מקביליהם בגרמניה, בריטניה ורוסיה כדי לתאם את סידורי הטיסה והאירוח ולקבוע את אופן הפיקוח על שמירת כללי הבטיחות הרפואית. בטורקיה מצפים לכך שעד סוף הקיץ, בתנאי שהקורונה לא תפתיע במסע הופעות חוזר, יוכל ענף התיירות לחזור לרוב היקפו ולתרום את חלקו המשמעותי לכלכלה הטורקית ולרזרבות המט"ח שהלכו וגוועו בחודשים האחרונים.

יתרות מטבע החוץ שצנחו מרמה של 40 מיליארד דולר לכ-27 מיליארד דולר הם הגורם שמדאיג ביותר את ההנהגה הטורקית. נדידת הדולר והיורו המסיביים אל שוקי ההון בחו"ל החלה בסוף מארס ועל פי הערכות, כ-8 מיליארד דולר נמשכו על ידי מפקידים פרטיים במשך חודשיים בנוסף לכ-20 מיליארד דולר שהבנק המרכזי העביר לבנקים הפרטיים והממשלתיים כדי לנסות ולשקם את המשק, שמאז קיץ 2018 שרוי במשבר.

שבע פעמים הפחית הבנק המרכזי את הריבית כדי לעודד הלוואות למשקיעים ולפרטים, במיוחד לאלה ששאפו לרכוש בתים. לבנקים ניתנו הקלות משמעותיות בהעלאת תקרת הנזילות שלהם ביחס להלוואות, ודיפלומטים טורקים נדרשו לקיים שיחות עידוד עם משקיעים פוטנציאליים. חלק מהמאמצים האלה נשאו פרי ולקראת סוף 2019 המשק הטורקי החל להראות סימני התאוששות, הצמיחה עלתה והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן שפע אופטימיות ובעיקר סרקזם כלפי מי שביקר את מדיניות היד הפתוחה שלו ואת הכפפת הבנק המרכזי לרצונו.

אבל אז הופיעה הקורונה. מיליוני עובדים מצאו עצמם מובטלים בתוך ימים, המחירים זינקו, והחשש ממחסור בדולרים הנחית את הלירה הטורקית לרמה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים. טורקיה פנתה לאתר ערוצי מימון דולריים חדשים כדי לרפד את יתרות המט"ח האוזלים, בהם הניסיון לכרות הסכמי SWAP עם בנקים בחו"ל, על פיהם היא תוכל לקבל הלוואות בדולרים בתמורה לתשלום בלירה טורקית. שר האוצר והכלכלה, בראט אל־בייראק, חתנו של ארדואן, קיים בשבוע שעבר ועידה וירטואלית עם ראשי בנקים ואנשי עסקים, שבה תיאר בצבעים ורודים את מצב המשק וציין כי טורקיה עומדת לחתום על הסכמי SWAP, מבלי לפרט.

אלא שאז הודיעה הסוכנות הטורקית לרגולציה ופיקוח כי היא מגבילה את היקף החילופין שהיא תתיר ולמעשה הבהירה כי לחזונו של אל־בייראק אין על מה להישען. כשנשיא הבנק הפדרלי של ריצ'מונד, תומס בארקין, נשאל אם הבנק מתכוון להשתתף בתוכנית הטורקית הוא השיב כי "לבנק יש כבר הסכמים עם מדינות על בסיס של אמון הדדי ועל פי קריטריונים כלכליים ברורים". לאמור, טורקיה אינה ברשימת המדינות "הראויות". די היה בתגובה הזאת כדי להוריד את שער הלירה ביום חמישי שעבר ל-7.27 לירות לדולר. ספק אם המחווה הטורקית, שבה נשלחו שני מטוסי מטען לארה"ב, עמוסים בציוד רפואי, ובהודעתו של דוברו של ארדואן, אברהים קאלין, לפיו טורקיה עדיין לא הכניסה לפעולה את מערכות טילי הנ"מ הרוסיות מדגם S-400, יהיה די כדי לשנות את החלטתו של הבנק הפדרלי.

עד שיגיעו הדולרים, אם יגיעו, מתכוון הבנק המרכזי להזרים כ–3 מיליארד דולר לשלושה בנקים ממשלתיים כדי להבטיח את יציבותם ולהפגין את ערבותה של הממשלה לבריאות המערכת הבנקאית. אבל לדעת כלכלנים טורקיים, ובראשם מי שהיה שר האוצר הטורקי, עלי בבג'אן, שהיה חבר בכיר בממשלות ארדואן ופרש ממנה כדי להקים מפלגה אופוזיציונית, הבעיה המרכזית בטורקיה נעוצה בניהול האוטוריטטיבי של ארדואן ובמעורבותו במדיניותו של הבנק המרכזי שאיבד באופן מעשי את עצמאותו. מדיניות זאת גרמה לבזבוז רזרבות המט"ח והלירות הטורקיות אחרי שהבנק העביר לאוצר חלק גדול מהן, וזה בתורו שפך מיליארדים לפרויקטים גרנדיוזים שלא מוצדקים מבחינה כלכלית.

חבילת הסיוע הכלכלי שהעמידה טורקיה כדי לבלום את השפעת הקורונה עמדה בסך הכול על כ-15.4 מיליארד דולר, וכללה דחיית תשלומי חובות והפחתת מסים, אבל אין בה כדי לסייע למיליוני עובדים שלא היו רשומים ופוטרו ללא פיצוי או תשלום חלופי. אלה ממתינים בייאוש לחזרתו של המשק לפעילות ועשויים לגרור את טורקיה לאי יציבות חברתית ואף פוליטית אם לא יימצא פתרון בזמן הקרוב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker