היד כבר לא נעלמה: הסיוע הממשלתי הגדול בהיסטוריה מערער את האמון בקפיטליזם

צעדי התערבות בשוק שנתפשו כיוצאי דופן עד לפני כמה שבועות, מיושמים לאור משבר הקורונה ■ גרמניה שוקלת לחלץ את לופטהאנזה ואת אדידס, בנקים מרכזיים מציעים הלוואות למגוון חסר תקדים של לווים וממשלות רבות מרחיבות את רשת הביטחון הסוציאלית ■ האם רעיון השוק החופשי ישרוד את המשבר?

בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד קפיטליזם בגרמניה, במארס האחרוןצילום: אי־פי
בלומברג

לאחר המגפה, השווקים הפיננסיים כבר לא ישובו למצבם הקודם. פקידי ציבור מיהרו לקבוע רצפה לקריסה של כלכלת העולם באמצעות התערבות כה מרחיקת לכת עד שהיא צפויה לשנות את מהות הקפיטליזם בשנים הבאות.

רשימה ארוכה של צעדים שהיו נתפשים כיוצאי דופן עד לפני כמה שבועות בלבד, יושמו כשהבנקים המרכזיים הציעו הלוואות למגוון חסר תקדים של לווים. שרי אוצר אמרו כי יישאו בנטל עלות השכר של עסקים.

חברות תעופה, חברות לקידוחי נפט ותעשיות מתקשות אחרות עומדות בתור כדי לקבל כספי סיוע ממשלתיים, בעוד בנקים נאלצים להפסיק לשלם דיווידנדים. השיח כעת הוא על איחוד של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית.

המטרה של הסיוע בשווי טריליוני דולרים שמזכיר עתות מלחמה היא למנוע ממיתון ליהפך לשפל. עם זאת, הסיוע העצום צפוי לשנות את הדינמיקה של התעשיות והשווקים בעוד המחירים שבעבר נווטו על ידי סחר פתוח, מושפעים כעת יותר מהיד ה"מאוד-נראית" של קובעי המדיניות. ההיסטוריה מלמדת שדרך ארוכה לפנינו עד שהצעדים האלה יתחילו להתפוגג – אם בכלל.

"יש סיכוי טוב שהממשלות והבנקים המרכזיים לא יצמצמו בחזרה את הנוכחות הדומיננטית שלהם בשווקים, ברגע שהמשבר יעבור", אמר ג'רום ג'ין הגלי, כלכלן ראשי במכון סוויס רה.

לומדים מהיפנים

דויטשה בנק הרחיק לכת עד כדי כך שאמר כי אין יותר דבר כזה שוק חופשי בחטיבת נכסי ההכנסה הקבועה. התנודתיות צפויה להיעלם, הזהירו האנליסטים של הבנק, בעוד הרשויות המוניטריות בעולם המפותח מאמצות מדיניות של שליטה בעקום התשואות.

יפן מיישמת את הניסוי הזה כבר כמה שנים. השפעה אחת היתה להוציא את הדינמיות מחוץ לכמה שווקים פיננסיים. זה די נפוץ, למשל, ששעות עוברות ללא כל מסחר באג"ח הממשלתיות לעשר שנים של יפן – אג"ח שרמתה נקבעת על ידי מדיניות רשמית, ללא תהליך אמיתי של גילוי מחיר (Price discovery).

אחרי המגפה, לפי תרחיש אחד, כל מיני נכסים פיננסיים עשויים לגלות לפתע שהם השתנו למשהו שדומה לאג"ח הממשלתיות של יפן. בארה"ב, הגל הענקי של רכישות אג"ח של הבנק הפדרלי גרם למדד של תנודתיות באג"ח הממשלתיות לצנוח לשפל של שנה – אפילו כשהתנודתיות במחירים האמיתיים קרובה לשיא היסטורי.

הולכי רגל מחוץ לבורסת טוקיו. "העולם יהפך יותר יפני"צילום: בלומברג

הבנק המרכזי של יפן, לאחר שני עשורים של רכישת חובות ציבוריים, רושם כעת מאזן גדול יותר מהכלכלה שהוא מנסה לאושש. האחזקות של הבנק הפדרלי והבנק המרכזי של אירופה נותרו קטנות בהרבה, כ-30%-40% מהתמ"ג בהתאמה, אך משבר הקורונה גרם להם להגדיל רכישות של אג"ח ממשלתיות.

קיים סיכון כי "העולם לאחר הקורונה יהיה יפני עוד יותר", אמר קזואו מומה, בכיר לשעבר בבנק המרכזי של יפן. "האתגרים הגדולים של צמצום מאזנים מנופחים וריביות נמוכות או שליליות יימשכו בעבור מספר גדול של בנקים מרכזיים במשך שנים רבות".

הלווייתנים הגדולים

שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מחזיקים בבעלות על נכסים בהיקף חסר תקדים. שווי האחזקות שלהם יחדיו הוא יותר מרבע משווי שוק המניות בעולם – פי ארבעה מהרמה שלפני 2008.

אך החילוצים אינם מסתיימים רק ברכישת אג"ח ממשלתיות על ידי בנקים מרכזיים. תעשיות רבות מקבלות סיוע פיננסי בצורה של מענקים והלוואות בעוד השוק למוצרים שלהן מתייבש. ממשלת גרמניה, למשל, מנהלת משא ומתן לסייע לחברת התעופה הלאומית לופטהאנזה וקמעונית הספורט אדידס.

חברות התעופה האמריקאיות גם נהנות מהסיוע, בעוד הבנק הפדרלי נכנס לשווקים שבאופן היסטורי מעולם לא התערב בהם. ההחלטה שלו לרכוש אג"ח תאגידיות פתחה שוב את שוקי האשראי לחברות מתקשות כמו בואינג. ההרחבה בשבוע שעבר של אחד מכלי המשבר, תוכנית ההלוואות לרחוב הראשי, נתפשה כתמיכה בתעשיית האנרגיה האמריקאית שקרסה בשל הנפילה במחירים.

עסקים כבר מתמודדים עם מגבלות בתמורה לסיוע חסר התקדים, כשכמה מדינות מרסנות רכישה חוזרת של מניות או תשלום דיווידנדים. אי אפשר לשלול צעדים נוספים. עם זאת, האמצעים שננקטו עד כה מותירים את שוקי המניות מנותקים באופן יוצא דופן מהמצב הכלכלי העגום – ומהרווחים האפשריים של חברות.

לא שאלה של סיכון מוסרי

ועדיין, אזהרות לגבי סיכון מוסרי לא נשמעו עד כה למרות ההתערבות הממשלתית העמוקה.

"זמנים נואשים דורשים אמצעים נואשים", אמר איתן האריס, ראש מחקר כלכלי גלובלי בבנק אוף אמריקה. "אנחנו במשבר שאין לו קשר להתנהגות הרעה של אנשים שמחולצים כעת. כך שאיננו מעודדים התנהגות לא ראויה בעתיד, אנחנו רק מונעים שפל כלכלי".

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוולצילום: AFP

משקי בית ועובדים גם מקבלים סיוע פיננסי. ממשלות רבות מרחיבות את תוכניות רשתות הביטחון כגון דמי אבטלה. בכמה מקרים, האמצעים אמורים להיות זמניים, אך אם שופטים לפי ההיסטוריה, לא יהיה קל לבטל אותם.

תוצאה אחת עשויה להיות מגזר ציבורי ששולט על נתח גדול יותר מהכלכלות, מה שיותיר פחות מקום לשווקים. אך יש גבול לעומק החדירה. על פי אליסיה גרסיה הררו, כלכלנית ראשית לאסיה פסיפיק בנטיקסיס, אמרה כי התגובה למגפה התבצעה בעיקר באמצעות אפיקי השווקים, במקום באמצעות ערוצים ישירים יותר.

ארה"ב, לדוגמה, צפויה לרשום את הגירעון התקציבי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. אך רק פעמיים – כמו הוראותיו של דונלד טראמפ כי ג'נרל מוטורס תייצר מכונות הנשמה או שמפעלי בשר ימשיכו לפעול כרגיל – פקידי ציבור בחרו להטיל מגבלות חריפות בדומה לאלה המוטלות בעתות מלחמה על פסי ייצור של חברות פרטיות.  

"בנקים מרכזיים תומכים בקפיטליזם הפיננסי", אמרה גרסיה הררו. "הם צריכים להבטיח שהם מגשימים את תוכניות היציאה, ללא קשר ללחצים הפוליטיים או ללחצי השוק - לא לצאת".

לכתבה המלאה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker