מחיר הנפט השלילי מזעזע את העולם: אלה המרוויחים והמפסידים הגדולים

נפילת מחיר הנפט פגעה תחילה במדינות שמייצרות נפט אך אין להן כושר זיקוק גדול ■ גם יצרניות נפט הפצלים האמריקאיות עלולות להינזק, ואולם העצמאות האנרגטית של ארה"ב לא תיעלם ■ ירידת המחיר עשויה להוות הזדמנות מיוחדת לארגוני סביבה

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חביות נפט
חביות נפטצילום: David Azia/The New York Times

הדרמה שהתרחשה בשוק הנפט העולמי אתמול (שני) בערב תירשם בספרי ההיסטוריה. לראשונה מעולם נסחרו חוזים עתיידים על נפט גולמי במחיר שלילי.

קריסתו של הנפט בעקבות משבר הקורונה החלה לפני שבועות, והואצה בגלל סכסוך בין סעודיה ורוסיה - שתיים מיצרניות הנפט הגדולות בעולם. הביקוש לנפט התאדה בגלל השבתת הפעילות הכלכלית בעולם, בעקבות התגובה להתפשטות המגפה. מטוסים לא טסים, מכוניות בקושי נוסעות, מפעלים רבים הודממו, ואנשים מסתגרים בבתיהם. בעקבות זאת גם גדלו רמות המלאים בכל המאגרים בעולם, עד כדי כך שמקום אחסון נהפך לנדיר.

החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק (WTI) פתחו את המסחר ביום שני ב–17.81 דולר לחבית, ומיד החלו ליפול. הנסיגה נמשכה שעות, עד שב-21:02, לפי שעון ישראל, קרה דבר שמעולם לא נראה: מחירו של החוזה התאפס. תוך דקות שקע המחיר לטריטוריה שלילית עמוקה, עד שנגע בשפל של מינוס 41 דולר לחבית.

מחיר הנפט בשפל

כל זה אירע יום לפני פקיעת החוזים עבור הנפט למסירה במאי. בה בעת, נסחר החוזה למסירה ביוני במחיר של 25–30 דולר לחבית. הסיבה לקריסה במחיר היתה גם טכנית וגם מהותית: בהיעדר ביקוש לנפט הפיזי, לא היה מי שירצה לקנות נפט למסירה ביום שלמחרת. בהנחה שהכלכלה העולמית תתחיל להתאושש בהדרגה בחודש הקרוב, יש תקווה שהביקוש יגדל עד מועד המסירה של החוזה הבא — לקראת סוף יוני. המחיר השלילי, לפי הערכות, נגרם כתוצאה מכך שאף אחד לא רוצה להיתקע עם מלאי נפט בזמן שאין מקום לאחסן אותו. ליצרניות ששומרות על שאיבה רצופה אין ברירה אלא למסור את הנפט בלי תמורה, או אפילו לשלם עבורה, כפי שדווח שקרה מול בתי זקוק מסוימים.

בארה"ב צפויים מתקני אחסון הנפט להתמלא באמצע מאי, גם עם קיצוץ חד בתפוקה המקומית. המחסור במקום אחסון לנפט הוא אחד הגורמים הראשיים המניעים את השוק כעת.

מעבר לקוריוז ההיסטורי, לקריסת הנפט – עוד לפני שהגיע למחירים שליליים, אפילו ברמות של 10, 20 ו–30 דולר לחבית, יש השלכות עסקיות, כלכליות, סביבתיות וגיאופוליטיות עצומות. להלן סקירה של כמה מהמרוויחים ומהמפסידים הגדולים, ומה זה יעשה לכיס שלנו.

הצרכנים ירוויחו (אבל לא הרבה)

למרות השבתות נרחבות, יש עדיין צרכנים ועסקים שמשתמשים בדלק למכוניות, וככל שהסגרים יוסרו מהכלכלה העולמית, מחיר הנפט הנמוך ייתרגם למחירי דלק נמוכים - אם כי לא באופן פרופורציוני בהכרח, כי נוסחת מחיר הדלק תלויה גם במסים, עלויות שיווק והובלה. חשוב לדעת כי מחיר הדלק בישראל נגזר ממחיר הנפט מסוג ברנט, שלא צנח כמו הנפט מסוג טקסס מתוק.

גז נשרף בבאר נפט בארה"ב
גז נשרף בבאר נפט בארה"בצילום: Andrew Cullen/רויטרס

ככל שמפעלים, משאיות ורכבות יחזרו לפעולה, הביקוש לנפט ודלק יעלה, והמחיר צפוי להתאושש. השאלה היא בכמה, ואם יחזור לרמות שהיו לפני המשבר. יש לזכור שמחיר הנפט הגולמי ירד ב-20% בין סתיו 2018 לסוף 2019 – מגמת החסכון בהוצאה על אנרגיה כבר היתה קיימת.

ארה"ב לא תלויה בנפט

תעשיית האנרגיה האמריקאית אמנם נפגעת מנפילת מחירי הנפט, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז אתמול כי הממשל ישקול לאסור על יבוא נפט סעודי לארה"ב, במטרה לתמוך בתעשיית הנפט המקומית. עוד קודם לכן, החלטת סעודיה להציף את השוק בנפט זול, לפני חתימת הסכם אופ"ק פלוס החדש לקיצוץ בתפוקה, פגעה ישירות ביצרניות האמריקאיות.

העצמאות האנרגטית של ארה"ב לא תיעלם עם ירידת מחירי הנפט, ומנגד, התלות הנמוכה שלה בייצוא נפט לפרנסתה לעומת היצרניות האחרות, מעניקות לה מנוף שהיא כבר משתמשת בו כמה שנים, מאז כהונת ברק אובמה, בעיצוב מדיניות החוץ שלה. אם זה טוב לעולם או לא - זו כבר שאלה של השקפה.

צרכניות הנפט הגדולות

מדינות כמו סין ויבואניות נפט גדולות - בפרט אלה שמתניעות מחדש את הכלכלה עתה - אמנם יושבות עתה על מאגרים של נפט ותזקיקים שקנו במחיר גבוה יותר בעבר, אולם ככל שיתפנה להן מקום יוכלו לקנות נפט זול ולחסוך משמעותית בהוצאות אנרגיה. גם אם הרכישות מתבססות על חוזים לטווח ארוך, כמו אלה שיש לסין עם סעודיה, הרי שהאחרונה הציעה מחירונים מוזלים כבר במארס השנה, וגם לקונות יש כח מיקוח גדול בהרבה מלמוכרות.

קרן העושר הריבונית של סעודיה (PIF), למרות היומרה הגדולה להתרחק מנפט, קנתה מניות בשווי מיליארד דולר בארבע חברות נפט אירופיות ביום רביעי שעבר, לפי דיווח של "וול סטריט ג'ורנל". החברות כוללות את של (Shell) האנגלית-הולנדית, טוטאל הצרפתית, אקווינור הנורווגית ואני האיטלקית. ככל הנראה גם פעלו חברות קש רוסיות כדי לבצע רכישות דומות. הרכישה נעשתה לפני חתימת הסכם אופ"ק פלוס החדש, כנראה כדי לנצל את נפילת מחיר הנפט לפני שהרוסים והסעודים חשבו שהוא יעלה מחדש. מניות הנרכשות קפצו כ-5% לאחר הרכישות.

יצרניות הנפט

נפילת מחיר הנפט פגעה תחילה ביצרניות נפט הפצלים האמריקאיות, מכיוון שעלות ההפקה שלהן גבוהה יחסית. הן חייבות 200 מיליארד דולר לבנקים הגדולים. לפי דיווח של רויטרס מ-10 באפריל, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ולס פארגו, בנק אוף אמריקה וסיטיגרופ נמצאים בתהליך של הקמת חברות עצמאיות שיהיו בעלות נכסי נפט וגז, לאחר שיעקלו את נכסיהן של חברות שחייבות להם כסף. הבנקים מחפשים עתה בכירים בתחום האנרגיה כדי לנהל אותן, לפי מקורות יודעי דבר. לבנקים יהיה כדאי להחזיק את הנכסים בעצמם אחרת יצטרכו למכור אותם במחירי רצפה. הם יזדקקו לאישורים רגולטוריים להיות בעלי נכסים פיזיים –וככל הנראה יצטרכו להתחייב בפני הבנק הפדרלי שלא יחזיקו את הנכסים לאורך זמן. הסיכוי לקבל אישור אינו אפסי בגלל מצב הכלכלה.

באופן קצת פרדוקסלי, כמה מניות של יצרניות גז טבעי בארה"ב זינקו במקביל לנפילת מחיר הנפט הגולמי. הסיבה לכך היא עקיפה: חברות רבות שמתמקדות בנפט השביתו גם את שאיבת הגז הטבעי וכך הקטינו את היצע הגז הטבעי בשוק. חברות המתמקדות בגז טבעי יכולות להרוויח מכך.

מתקני האחסון היבשתיים בעולם צפויים להתמלא עד סוף החודש הבא. בהעדר מתקני אחסון יבשתיים, זינק הביקוש לסופר-טנקרס – מכליות ענק ב-500% בחודשיים האחרונים בכמה אזורים בעולם. מחירי החכירה של מכלים צפים אלה הוכפל מאז מארס לכ-350 אלף דולר ליום, לפי דיווחים. חברות שעוסקות בתחום הן DFT הולדינגס (DHT) מברמודה; טיקיי טנקר (THK); ופרונטליין (FRO), חברת מכליות הנפט הגדולה בעולם.

הזדמנות לארגונים סביבתיים

כפי שארגוני זכויות בעלי חיים קנו מניות בחברות ייצור מזון ומזללות כמו מקדונלד'ס, וחובבי יערות קנו חברות כריתת עצים, קריסת מחיר הנפט ומניות חברות הנפט מהווה הזדמנות לארגוני סביבה לקנות - ולסגור - עסקי אנרגיה מזהמים. תקדים בתחום הוא של סיירה קלאב, הארגון הסביבתי, שקנה 265 תחנות כח פחמיות וסגר אותן. העלות של רכישת חברות נפט אמריקאיות פושטות רגל, עם זאת, עלול להיות גבוה יותר בגלל החובות הגדולים שלהן. כמו במקרה של חיסכון לצרכנים, האפשרות הזו קיימת כל עוד הביקוש והמחיר נמוכים, ונעלמת אחר כך.

המדינות שמייצרות נפט, ובראשן סעודיה

סעודיה, רוסיה, מדינות המפרץ, מקסיקו, קנדה, נורווגיה ויצרניות הנפט הגדולות בעולם ספגו כבר מהלומה עזה עם קריסת מחיר הנפט מתחילת השנה. המגמה משתקפת היטב במסחר במטבעות שלהן: הקרונה הנורווגית נפלה ב-16% מתחילת השנה מול הדולר האמריקאי. הפסו המקסיקאי ב-19%. הריאל הברזילאי והרובל הרוסי ב-21%. הדולר הקנדי ב-7%.

קידוחים בטקסס. חברות נפט לא זכו לטיפול מיוחד
קידוחים בטקסס. חברות נפט לא זכו לטיפול מיוחדצילום: בלומברג

יש הבדלים ניכרים בין המדינות, התלויים במידת התלות של כלכלותיהן בנפט. רוסיה תלויה משמעותית בנפט, וכך גם סעודיה- נתח גדול מהתקציב שלהן ממומן על ידי נפט. רוסיה, תחת סנקציות ובמצב כלכלי לא מזהיר זה שנים, נמצאת במצב קשה משל סעודיה, אולם האחרונה הגיעה בשנים האחרונות לגירעונות תקציביים ונאבקת לגוון את כלכלתה.

יצרניות נפט ללא כושר זיקוק

מדינות מייצרות נפט שאין להן כושר זיקוק גדול וחוזים ארוכי טווח לאספקת נפט עם הלקוחות שלהן הן המפסידות הגדולות. עיראק היא היצרנית השנייה בגודלה באופ"ק, והיא מוכרת את רוב הנפט שהיא מייצרת, בניגוד למדינות כמו ארה"ב שגם מזקקות חלק גודל ממנו. כושר הזיקוק הכולל של חברות אופ"ק, הוא כחצי מכמות הנפט שהן אמורות לייצר במאי ויוני בהתאם למכסות החדשות, ופחות אם יחרגו מהן, כדרכן.

לעומתן לסעודיה וכמה חברות אחרות באופ"ק יש חוזים ארוכי טווח עם צרכניות נפט גדולות, ומצבן יהיה פחות קשה בטווח הבינוני.

חברות הפצלים האמריקאיות בסכנה

חברות הנפט והגז העוסקות בשבירה הידראולית מפצלי שמן בארה"ב הן הנפגעות הראשונות מירידת מחיר הנפט – עוד לפני שהגיע לאפס דולר לחבית. מאגרי הנפט של ארה"ב כבר מלאים עד הקצה, לאחר שהממשל הפדרלי הכריז על רכישת נפט בעקבות נפילת המחיר בחודש שעבר. רבות מהחברות הדמימו את המשאבות שלהן, והתפוקה מנפט פצלים אמריקאי חזויה לרדת השנה ב-2 מיליון חביות ליום- 2% מהאספקה הגלובלית, בניגוד לתחזיות לעלייה של 650 אלף חביות ליום בתפוקה השנה.

הקורבנות כבר מצטברים: ויטינג פטרוליום הגישה בקשה להגנה מפשיטת רגל ב-1 באפריל. חברות אחרות כבר עוסקות בהכנות למהלך דומה, בהן צ'ספיק אנרג'י, דנבורי ריסורסז וקאלון פטרוליום. כאמור, חברות אלו עמוסות בחובות ודלות במזומנים. הערבון לחובות האלו הוא מאגרי הנפט והגז שלהן, שערכם קרס בן לילה.

חברות הנפט — לא רק אלה שמייצרות, אלא גם אלה שמספקות שירותים לשדות, כבר קיצצו את השקעות ההון שלהן (בתשתיות, ציוד וגיוס עובדים) ב-25%. קונוקו פיליפס, אחת הגדולות ביצרניות האמריקאיות, מתכננת להקטין את תפוקתה בצפון אמריקה ב-225 אלף חביות ליום ואת השקעות ההון ב-4.3 מיליארד דולר. אקוסן מוביל קיצצה את ההשקעות ב-30%, או 10 מיליארד דולר, שברון ב-20%, או 4 מיליארד דולר – בהשוואה לשנה הקודמת.

קידוח נפט בקליפורניה
קידוח נפט בקליפורניהצילום: AFP

לא רק ארה"ב: קנדה סוגרת משאבות

פרויקטי הפקת נפט מחולות ביטומנים (oil sands) החלו להשבית את פעילותם עם נפילת מחיר הנפט. מדובר בחברות שמזריקות קיטור לחולות ביטומנים כדי להמיס את הביטומן ולהזרים אותו לבארות. שיבוש של ההפעלה כרוך בנזק ארוך טווח, כי נדרשת טמפרטורה גבוהה קבועה כדי שהמרבצים יהיו זמינים לשאיבה. חברות באזור מערב קנדה הזהירו שתפוקת המדינה עלולה ליפול ב-25%.

המשקיעים בחברות האנרגיה

82 חברות אנרגיה נסחרות במדד S&P 1500. לשלושים מהן יש יחס חוב נקי להון של 41% ומעלה, כשהמסוכנות ביותר הן טטרה טכנולוג'יס (TTI), עם יחס 94.5%; אקוויטי מידסטרים (ETRN) 89.2%; אפאצ'י (APA) 71.3%, לפי ניתוח שערך פיליפ ון דורן באתר מרקטווץ'. גם ענקיות כמו אוקסידנטל פטרוליום, קינדר מורגן, הליברטון ונובל אנרג'י נמצאות בין השלושים. מיץ' רובין, מנהל חברת ההשקעות ריברפארק אדווייזורס, אמר כי הוא מהמר נגד חברות האנרגיה למשך השנה וחצי הקרובות.

פוטין נפט

רוסיה — התמיכה בפוטין נחלשת, והכלכלה בצרות

כלכלת רוסיה בקושי התחילה להתאושש מהסנקציות וירידתו הממושכת של מחיר הנפט, ומשבר הקורונה היכה בה. בהובלת שר הנפט אלכסנדר נובאק, פתחה רוסיה במלחמת נפט מול סעודיה, שבינתיים נראה כי כל הצדדים יצאו ניזוקים ממנה. הרוסים התנגדו לדרישת סעודיה להקטין את מכסות הנפט במטרה להעלות את מחירו, כי חשבו שזה ייטיב עם האמריקאים. בתגובה הסעודים עשו מהלך הפוך ופתחו את הברזים והורידו את המחירים. מאז נחתך מחיר הנפט בעשרות אחוזים, למרות שבסופו של דבר הרוסים והסעודים התפייסו והסכימו על קיצוץ בתפוקה במסגרת הסכם אופק פלוס החדש.

שני שליש מהכנסות רוסיה מייצוא ו-40% מהתקציב הממשלתי שלה מגיע מנפט. אמנם שר האוצר שלה טען כי היא תחזיק מעמד במחיר של 25 דולר לחבית למשך עשור, אולם משמעות הדבר היא שהיא תצטרך לרוקן את קופת החסכון שלה שנצברה מהכנסות מנפט.

לקרן העושר של רוסיה נותרו יתרות כסף עד 2024 אם מחיר הנפט יישאר ברמות הנוכחיות, כך אמר שר האוצר אנטון סילואנוב ביום ראשון – עוד לפני קריסתו של הנפט לכיוון האפס. בסוף מארס היו בקרן 12.9 טריליון רובל (174 מיליארד דולר). משרד האוצר הרוסי מתכנן למשוך 2 טריליון רובל מהקרן כדי לממן את הוצאות הממשלה אם לא תהיה התאוששות במחיר הנפט. התחזית לצמיחה כלכלת רוסיה קרסה מ-1.8% במארס למינוס 1.8% עכשיו.

פוטין מקליט במעונו מחוץ למוסקבה ברכה לנוצרים האורתודוקסים לרגל חג הפסחא בכנסיות המזרחיות, היום
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטיןצילום: AFP

כל אלה מעיבים על שלטונו האוטוריטרי של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה. הוא אמנם הספיק לבצע מחטף חוקתי שיאפשר לו להאריך את כהונתו, אולם שילוב של מגפה שפוגעת בבריאות האזרחים וקשיים כלכליים מצטברים חותר תחת התמיכה בו. שיעור התמיכה הכללי בפוטין ירד במארס ל-63% לעומת 69% בינואר, ונפל משיא של 89% בתחילת 2015, לפי סקר של מרכז לבאדה. מדדי בטחון הצרכנים והתעסוקה נפלו גם הם.

חברות התעופה והמטוסים לא ייצאו נשכרות

מדד מניות חברות התעופה

לכאורה, ירידת מחירי הנפט – וכתוצאה ממנו מחירי הדלק- צריכה לעזור לחברות התעופה ויצרניות המטוסים לשפר את עמדתן העסקית, עם ירידה בהוצאותיהן. אולם טיבעו הנוכחי של המשבר הופך את החסכון לאפסי. מחירי הנפט נופלים בגלל שאין מי שיקנה אותו: המטוסים מקורקעים והנוסעים לא טסים. כשהביקוש לטיסות יתאושש, מחירי הנפט והדלק למטוסים צפוי להתאושש איתו. זהו מקרה קיצוני של השפעה ישירה של המשבר על מחיר האנרגיה – שבו כל העולם מושבת בו זמנית. יצרניות המטוסים כבר קיבלו ביטולי הזמנות, והמטוסים החסכניים יותר שפיתחו בעשור האחרון בעקבות צמיחה וביקוש מוגברים נראים עתה חסרי משמעות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker