האיחוד האירופי השיק חבילת סיוע של חצי טריליון דולר - אבל נכשל בערבות הדדית

שרי האוצר של מדינות האיחוד השיקו אתמול תוכנית סיוע של 540 מיליארד יורו לעידוד הכלכלות הפגועות של החברות ■ עם זאת, מדינות הצפון העשירות סירבו לבקשתן של איטליה וספרד להנפקת אג"ח משותפות

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
מטינה סטוויס-גרינדף
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
איטליה נאבקת בקורונה
איטליה נאבקת בקורונהצילום: בלומברג

לאחר יותר משלושה ימים של דיונים דרך שיחות וידיאו, שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי הסכימו אתמול בלילה (ה') על תוכנית סיוע חדשה של יותר מחצי טריליון דולר לעידוד הכלכלות שלהן, שנפגעו מווירוס הקורונה. במקביל, מדינות הצפון הנחיתו מכה על איטליה וספרד, שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמשבר, לאחר שסירבו לבקשתן להנפקת אג"ח משותפות.

אפילו אל מול המשבר חסר התקדים, שנגרם כתוצאה מווירוס שהרג יותר מ-50 אלף אנשים מאזרחי האיחוד והדביק יותר מ-500 אלף, המדינות הצפוניות העשירות באירופה סירבו לעזור לממן את הדרום השבור, בטענה שלפי ההסכם בין המדינות, כל אחת צריכה לדאוג לעניינים הפיננסיים שלה בעצמה.

רחוב ראשי ריק במילאנו, איטליה. ראש הממשלה נחל כישלון חרוץ
רחוב ראשי ריק במילאנו, איטליה. ראש הממשלה נחל כישלון חרוץצילום: Alessandro Grassani\ניו יורק טיימס

אמנם גרמניה, הולנד ומדינות נוספות היו נדיבות יותר מאשר במשברים קודמים, אך פרטי ההסכם מראים כי הן התאמצו מאוד להגביל ולשלוט באופן שבו המדינות ישתמשו במימון. הסיוע, שממתין לאישור מנהיגי המדינות, כולל תוכנית הלוואות בשווי 100 מיליארד יורו לשימוש כדמי אבטלה, 200 מיליארד יורו בהלוואות לעסקים קטנים, וגישה להלוואות של 240 מיליארד יורו מקרן החילוץ של גוש היורו עבור המדינות.

עם זאת, ההתנגדות של גרמניה והולנד הביאה לכך שהשרים לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע להנפקת אג"ח משותפות, שידועות גם בשם "אג"ח קורונה", למרות הפצרותיהם של מנהיגי איטליה וספרד. הולנד, ששאפה להגביל את האופן שבו ניתן יהיה להשתמש במימון, רשמה ניצחון נוסף לאחר שהשרים החליטו שהאג"ח יוגבלו לשימוש בתוכניות שקשורות לבריאות בלבד.

מריו סנטנו, שר האוצר של פורטוגל, שעמד בראש השיחות שהתקיימו אתמול
מריו סנטנו, שר האוצר של פורטוגל, שעמד בראש השיחות שהתקיימו אתמולצילום: PEDRO NUNES/רויטרס

שרי האוצר היו מודעים למחיר הגבוה מאוד שגבה הווירוס ממדינות הבלוק, ולמחיר שיגבה כישלון בהפקת הסכם מהביטחון של האזרחים ומהשווקים הפיננסיים. "הדבר החשוב ביותר עבור השרים היה החתימה על עסקה, ותג המחיר שעומד על 540 מיליארד יורו", אמר מוג'טבה רחמן, ראש תחום אירופה בחברת שירותי הייעוץ יוראז'יה גרופ. "אבל למרות שכולם טופחים לעצמם על הגב, בעסקה יש פערים משמעותיים שיתגלו רק בהמשך".

על אף שזה סיוע בסכום משמעותי, עדיין אי אפשר לומר אם הוא יספיק כדי לעזרו למדינות לעמוד במשבר ולהגיע למצב של צמיחה כלשהי. המדינות העשירות באיחוד אולי טירפדו את האג"ח המשותפות, אבל בסופו של דבר, חבילות החילוץ למדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר יכללו סובסידיות מהצפון העשיר לדרום, מהלך ארסי שחוזר על עצמו בהיסטוריה של האיחוד.

עבור ראש ממשלת איטליה, העסקה שנחתמה אתמול היא כישלון כפול, שכן הוא קידם באופן נלהב את רעיון האג"ח המשותפות, ודרש גישה קלה יותר לקרן החילוץ של גוש היורו כדי לעזור למדינתו.

אחת הסיבות לסירובן של המדינות העשירות להנפקת אג"ח משותפות היא שמהלך שכזה צפוי לייקר את עלויות המימון שלהן – תוצאה שהמנהיגים חוששים שתתדלק כוחות פופוליסטיים פנימיים שמתנגדים לאיחוד האירופי. אבל אותם כוחות כבר מתחילים לצוף באיטליה ובספרד, שכן רבים מהאזרחים מרגישים שאירופה לא מתייצבת לצידן בשעה שהם זקוקים לה יותר מכל.

האיחוד האירופי, שכבר נכווה בשנים האחרונות ממשבר כלכלי גלובלי, ממשבר ההגירה ומהברקזיט, לא יכול להרשות לעצמו לאכזב את החברות בו, ולתת לספקות בנוגע ליעילות שלו להמשיך ולהתפשט.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker