שכנותיה של סין שומרות על כלכלה מתפקדת עם קנסות ענק ושיימינג

הקניונים בהונג קונג פתוחים, האזרחים מטיילים בטבע ובעלי עסקים כבר קיבלו סיוע ממשלתי — אך בעיר מפחדים שסין תנצל את המצב כדי להגביר את השליטה בה, ושהבאים מאירופה ישבשו את השגרה ■ בטייוואן מנסה איש עסקים מקומי לעזור לישראל, אבל נתקל בחומת ביורוקרטיה

ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הונג קונג
ישראל פישר

כשפיטר צ'אי, תושב טייפה בירת טייוואן, צועד ברחובות עירו, השגרה ממשיכה. "אנשים הולכים עם מסיכות ברחוב, אבל אנשים בטייוואן נמצאים תמיד עם מסיכות", הוא אומר ל–TheMarker. התחבורה הציבורית עובדת כסדרה, בתי הספר הציבוריים פתוחים, וכך גם המסעדות, הקניונים והחנויות ברחובות. קשה להאמין לרגע שמגפת הקורונה, שהשביתה אזורים רבים בכל העולם, פסחה על טייוואן.

ואולם המגפה לא פסחה על האי השכן של סין. נכון ל-28 במארס, התגלו בטייוואן, מדינה המונה 24 מיליון תושבים, בסך הכל 283 מקרים של קורונה. טייוואן הצליחה להילחם בהצלחה בהתפשטות הנגיף אחרי שהיתה מהמדינות הראשונות בעולם שהחליטו לבודד אזרחים ולהגביל את הטיסות לסין — שעמה מנהלת המדינה קשרים ענפים.

"הכלכלה האטה מאוד בגלל הבידודים, אבל המצב בסך הכל טוב", אומר צ'אי, המייבא יינות ישראליים לטייוואן ולסין ומנהל חברה לעידוד קשרי הסחר בין המדינות. "המסעדות והחנויות פתוחות. אנחנו יוצאים החוצה, ולא מפחדים כי אין לנו הידבקות בקהילה. כולם עושים הכל כרגיל, אבל בזהירות. למרות זאת, עדיין יש ירידה של 15% במכירות".

קנס של 33 אלף דולר

המציאות שמתאר צ'אי נשמעת כמו חלום עבור מדינות המערב, שמטילות הגבלות חסרות על אזרחים ועסקים אחרי שהתפרצות הקורונה ברבות מהן יצאה מכלל שליטה. לדבריו, טייוואן הצליחה להתגבר על כך מהסיבה הפשוטה שהם מכירים את הסינים.

"טייוואן מתמודדת עם סין הרבה זמן, ואנחנו יודעים שיש דברים שהם אומרים שלא נכונים, אז המרכז למניעת מחלות (CDC) שלנו פעל כדי להשיג שליטה ממש מהר. בהתחלה בודדנו אנשים שחזרו מווהאן, ובזמן הזה אנשים חשבו שזה מוגזם, אבל ה–CDC שלנו אמר שזה הכרחי. אחר כך בודדנו את כל מי שחזר מסין. כיום יש לנו טיסות רק מבייג'ין, שנחאי וגוואנז'ו".

חיטוי רחובות בטייוואן מפני וירוס קורונהצילום: Chiang Ying-ying/אי־פי

כדי לשמור על המצב, הממשלה בטייוואן ממשיכה במדיניות בידודים ממוקדת — אך לא משביתה לחלוטין את הכלכלה. עד כה הצליחו במדינה לעצור את התפשטות המגפה בשלב מוקדם מאוד בזכות טקטיקה פשוטה למדי: כל מי שמגיע למדינה מחו"ל חייב להישאר בבידוד, בעוד הממשלה מפקחת על התנועות שלו באמצעות אפליקציה שהוא מוריד לטלפון. "בכל יום רואים בחדשות על אדם או שניים שיצאו כדי לקנות משהו בחוץ — תופסים אותם והם מקבלים קנס כבד — עד 33 אלף דולר (אמריקאי)", הוא מספר.

גם ציוד רפואי לא חסר בטייוואן, לטענת צ'אי, כחלק מלקחי התפרצות הסארס באזור ב–2003. "הממשלה לקחה שליטה מהר ויש לנו הרבה ציוד. הפסקנו לייצא ציוד רפואי כמו מסיכות. מצד שני, הממשלה, בשם המפעלים, קנתה יותר מכונות כדי לייצר עוד מסיכות בטייוואן".

"זה לא רק קנס - זה גם כלא"

גם בהונג קונג, שכנתה הדרומית של סין שרבים מאזרחיה ניהלו בשנה שעברה מאבק מתוקשר להתנתקות מהחסות הסינית, נראה כי התמודדותם עם נגיף הקורונה נמצאת תחת שליטה. נכון ל–28 במארס התגלו בעיר המדינה 519 מקרי קורונה בלבד, בעוד היא מצליחה לשמור על חיי שגרה ככל האפשר.

בארי, 51, אמנם סגר את הבר המקומי שבבעלותו, אבל הסיבה לכך אינה משום שהרשויות חייבו אותו לעשות את זה — אלא מתוך דאגה לשלום עובדיו והלקוחות. "הצעדים של הממשלה, בדיוק כשהתחילה ההתפרצות, עבדו. אנשים שבאים להונג קונג חייבים לבודד את עצמם בבית ל–14 ימים. הם מקבלים רצועה דיגיטלית ליד שהם חייבים לענוד, והממשלה עושה בדיקות אקראיות. ברשתות החברתיות עושים שיימינג לאנשים שמפירים את הבידוד".

גורדון, בן 25, הוא אחד מהמבודדים האלה. הוא נולד בסינגפור, עבר ללמוד להונג קונג, ומשם המשיך ללמוד בלוזאן שבשווייץ. ואולם לפני כשבוע וחצי נשבר מההגבלות המוטלות בשווייץ, והחליט לחזור להונג קונג החופשית יחסית. הוא יודע שאחרי שתסתיים תקופת הבידוד שאותה הוא מעביר עם בן זוגו, הוא יוכל לנהל שגרה מסוימת. "כעת התחילו בהונג קונג להתייחס למצב יותר ברצינות בגלל ההתפרצות באירופה", מספר גורדון. "הרבה אנשים חזרו עכשיו משם, וזה מגדיל את החשש מפני התפרצות מחודשת".

הונג קונגצילום: AFP

לדבריו, כבר כשעלה על המטוס בשווייץ הוא נדרש למלא הצהרת בריאות אלקטרונית, וכשנחת בהונג קונג מילא טופס נוסף, הצמידו לזרועו תג אלקטרוני עם חיישן GPS, הוא הצהיר על כתובת המלון שבו ישהה ונכנס לבידוד. ברגע שהגיע למלון, הוא נדרש "למפות" אותו אלקטרונית, כדי שהרשויות ידעו בדיוק מהו גודל החלל שבו הוא נמצא.

"יש אנשים שלא מקיימים את החוקים וחושבים שהתג האלקטרוני הוא בדיחה", מספר גורדון, "אבל אנשים שרואים ברחוב את התג מדווחים עליך. זה נגד החוק לצאת מהבידוד — זה לא רק קנס, זה גם כלא".

לטענת גורדון, המצב בסינגפור, שבה מתגוררת משפחתו, מזכיר את זה שבהונג קונג, עם שגרת חיים המתנהלת כרגיל יחסית והכלכלה מתפקדת ברובה.

בארי מדווח כי בהונג קונג הקניונים פתוחים, אף שהם ריקים יחסית; המסעדות פועלות ברובן, אך עובדות תחת מגבלות של עד ארבעה אנשים לשולחן; ורבים עובדים מהבית, אם כי מרבית המשרדים פתוחים. לעומת זאת, מערכת החינוך בהונג קונג מושבתת, הבחינות באוניברסיטאות בוטלו וחדרי הכושר ואולמות הקולנוע נסגרו. עם זאת, אנשים ממשיכים לנהל את שגרת חייהם ומנצלים את המצב לטיולים.

"מתחילת ההתפרצות, אנשים יוצאים לטייל בטבע", מוסיף בארי. "הרבה אנשים חושבים שמשום שבעיר צפוף ותחלופת האוויר לא טובה, בריא יותר ובטוח יותר לטייל בטבע".

אף שלא נדרש לסגור את הבר שלו, בארי קיבל כבר סיוע ממשלתי של 80 אלף דולר הונג קונגי (כ–37 אלף שקל). מסעדות אחרות יכולות לקבל סובסידיות של עד 200 אלף דולר הונג קונגי, ובגלל ההחמרה החדשה בהנחיות על איסור התקהלות של יותר מארבעה אנשים בטווח של 2 מטרים — הממשלה הבטיחה פיצוי נוסף.

צילום: Liu Bin/אי־פי

מחכים לתשובה מליצמן

איך זה יכול להיות שהונג קונג, שסמוכה לסין, הצליחה להתמודד באופן יחסי עם הנגיף הקטלני? לפי גורדון הם למדו את הלקח מהתפרצות הסארס. "הונג קונג לא חוותה זאת בפעם הראשונה, ויש לנו ניסיון בגלל הסארס. מאז יש כאן מחטאי ידיים בכל מקום. זה פשוט כמו עוד התפרצות של סארס, ולכן זה לא קשה לשלוט בדברים. בגלל זה עזבתי את שווייץ, כי השתגעתי".

ואולם בארי, שהתגורר בהונג קונג בזמן הסארס, חושש משידור חוזר של האירועים שהתרחשו שם מיד אחרי אותה התפרצות — והם לא קשורים בהכרח לבריאות הציבור. לדבריו, חברים רבים שלו עזבו את הונג קונג בעת מגפת הסארס כי חשבו "שסוף העולם מגיע". זה גרם לדעיכה כלכלית בעיר ולצניחה במחירי בנדל"ן, אבל אז באו הסינים להושיע אותם.

"רבים חושבים שההשפעה של סין כיום על הונג קונג התחזקה בגלל הסארס. אחרי שהסארס נגמר, המצב היה רע מאוד וממשלת הונג קונג ביקשה עזרה מסין. הרבה מההגבלות כיום של ממשלת סין עלינו התחילו בגלל הסארס. הם עודדו אנשי עסקים מסין לרכוש נכסים בהונג קונג ומשכו ממנה מוחות. הפעם אנשים יודעים שאנחנו חייבים להיזהר ולא לתת לממשלת סין להשתמש בזה כתירוץ כדי להטיל עלינו עוד מגבלות. אנחנו לא סומכים עליהם", אומר בארי.

לדבריו, כיום לא נערכות בהונג קונג הפגנות המוניות נגד הממשל הסיני בקריאה לשחרורה מהעול הסיני, אבל מתקיימות בה עצרות קטנות. ואולם הוא חושש שכעת המשטרה מנצלת את המצב כדי לבצע מעצרים של מפגינים שהשתתפו במחאות שנערכו בה לפני כמה חודשים — במסווה של מעצרים בגלל הקורונה. "בשבועות האחרונות נעצרו אנשים שנטען שהיו מעורבים בייצור תחמושת ופצצות. אין לי מושג אם זה נכון או לא. לא הייתי אומר שזה רק תירוץ".

המכנה המשותף של הונג קונג וטייוואן הוא חוסר האמון בסין — ובשתי המדינות פעלו במהירות וסגרו כמעט לחלוטין את הגבולות בין המדינות כבר בסוף ינואר, למורת רוחם של הסינים. בינתיים, צ'אי ממשיך לעזור לממשלת ישראל להשיג ציוד רפואי, אבל כמו תמיד, הביורוקרטיה הישראלית מקשה על כך.

"המצב משפיע על קשרי הסחר בתוך המדינה, אבל לא באופן משמעותי במיוחד. אני עובד עם משרד ראש הממשלה בישראל במטרה לעזור להם למצוא ציוד רפואי. מצאתי עבורכם מכונות הנשמה וחליפות מגן, ועכשיו משרד הבריאות שלכם צריך לאשר את זה, ואז אוכל לשלוח אותם בתוך שבוע באמצעות משלוח אוויר. שלחתי את המידע לגבי הציוד הזה כבר בשבוע שעבר, אבל אני עדיין מחכה לתשובה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker