המתה ללא חסד - את המחלה הכלכלית יהיה קשה יותר לרפא

סגר מלא הוא מכת מוות לעסקים הקטנים והבינוניים - מי מהם שהצליחו לשרוד ולהציל 30%-20% מהפעילות, ייגררו גם הם למפולת ■ ככל שתהיה פגיעה חמורה יותר במשק, יידרש סיוע גדול יותר

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מסעדה ריקה בירושלים, השבוע
ירושלים, השבועצילום: אמיל סלמן

בשעות האחרונות שוב מכונסים ראשי האוצר, המל"ל וראש הממשלה לדון בתוכנית הכלכלית שאמורה לתת מענה לפגיעה הקשה במשק בעקבות משבר הקורונה. ככל הנראה במוצאי שבת יודיע ראש הממשלה על התוכנית שגובשה במסיבת עיתונאים. עד אז צפוי קרב נוסף של אנשי משרד האוצר מול אנשי משרד הבריאות במטרה למנוע השבתה מלאה של המשק.

בימים האחרונים נופלים ביצורי האוצר אחד אחרי השני. המשק הישראלי פועל בעצימות נמוכה כבר כמעט שבועיים. אם לא די בהנחיות וההגבלות, העובדה כי בכל יומיים ניתנות הנחיות נוספות, ושוב מקשיחים את התנאים - רמת אי הוודאות הביאה כבר לשיתוק של עסקים רבים – השילוב בין מצב הרוח הצרכני הירוד לקושי לעמוד בהנחיות היה פשוט קשה עד בלתי אפשרי.

אך אם יוטל סגר מלא, המשמעות היא כי רק עסקים שהוגדרו חיוניים יוכלו להמשיך לפעול. גם מתכונת 30% שבה פועלים בימים האחרונים עסקים וחברות שאינם מתחום הפנאי - תבוטל. כך, לא ניתן יהיה לבצע משלוחים, ובתחום המסחר יפעלו רק מרכולים ובתי מרקחת; התחבורה הציבורית שכבר כיום צומצמה מאוד תופסק.

מנסיונן של כלכלות אחרות, שמקדימות אותנו בעקומת ההידבקות, הקריסה הכלכלית תהיה קשה יותר מכל המשוער כרגע, בעוד שהתחזיות האפוקליפטיות להדבקה ומקרי מוות רחוקות מאוד מלהתגשם בשלב זה.

מבחינת מפעלי התעשייה, הפגיעה יכולה להיות פחות קשה מכיוון שהתאחדות התעשיינים הצליחה להביא להגדרת רבים מהם כחיוניים, אבל ברקע נמשך בכל עת הקרב עם משרד הבריאות אם ההחלטה להתייחס ליצוא כחיוני מוצדקת או שיש לבטל זאת. במידה שכך יהיה - יספוג היצוא הישראלי פגיעה שספק אם יצליח להשתקם ממנה.

מי שעבורם סגר מלא הוא מכת מוות הם העסקים הקטנים והבינוניים. מי מהם שהצליחו לשרוד ולהציל 30%-20% מהפעילות - ייגררו גם הם למפולת. להם אין את החוסן להמשיך ולעמוד בהוצאות השוטפות כשההכנסה נחתכת בחדות. כמו כן, אם לשכירים ניתנה סוג של תמיכה באמצעות דמי אבטלה בחל"ת – העצמאים אינם זכאים לו. גם אם תאושר חבילת התמיכה שתאפשר להם לקבל עד 6,000 או 6,500 שקל בחודש - יהיה זה לעג לרש, מכיוון שממוצע המענקים יסתכם בכ-4,300 שקל.

בעולם הבינו את הנושא. גם המדינות שנלחמו בקורונה בצורה הנחושה ביותר לא השביתו כליל את המשק שלהן. סין אמנם הטילה סגר מלא על אזור שבו 60 מיליון אנשים – אבל מדובר בפחות מ-6% מהאוכלוסייה ונתח קטן מהכלכלה. המפעלים שהיו סגורים בעקבות חופשת ראש השנה נשארו סגורים באופן חלקי לתקופה מוגבלת.

התוצאה, בכל מקרה,היתה קריסה חמורה בתפקוד הכלכלי של סין: גל ההלם של ההשבתה החלקית הוסיף 8 מיליון מובטלים. לראשונה בהיסטוריה המתועדת, הכלכלה הסינית רשמה נסיגה בחודשיים הראשונים של השנה, המכירות הקמעוניות, התפוקה התעשייתית וההשקעות הקרובות נפלו בשיעור החד בהיסטוריה- והרבה מעבר לתחזיות הכלכלנים. לפי תחזית בלומברג הכלכלה שם נפלה ב-20%.

גם במקומות המוכים ביותר במגיפה עדיין מותר ללכת לעבודה. יש הגבלות תנועה, יש איסור על התכנסות, יש הגנות רבות וגבולות שאסור לחצות. בשוודיה הכלכלה פתוחה לגמרי; בטייוואן,יפן והונג קונג לא הוטל סגר, אלא אמצעים ממוקדים כמו בדיקות מרובות וניהול קפדני של נדבקים ומבודדים, בלי הנחות לקבוצות לחץ פוליטיות - כמו שניתנו כאן לחרדים. התוצאה הבריאותית שם אינה גרועה מהממוצע העולמי, ואף טובה יותר. הכלכלות שלהן יהיו במיתון כמו כל האחרות, אבל פחות.

יתר על כן – ממשלות הונג קונג, גרמניה, בריטניה ואחרות הזדרזו לצאת עם חבילות תמריצים ענקיות שמטרתן להגן על העובדים, העצמאים, העסקים הקטנים והמשק, בעוד שלעת עתה מדברים בישראל על חבילה זעומה בהשוואה לגודל התמ"ג.

ככל שתהיה פגיעה חמורה יותר במשק, יידרש סיוע גדול יותר – או שנמצא עצמנו עם מדינה במחלה כלכלית שיהיה קשה להתאושש ממנה. על המדינה לאפשר  לעבוד תוך שמירה על הגנה חכמה, ממוקדת וקפדנית  - במקומות שבהן היא תפיק את התוצאות הטובות ביותר. החמרה של ההגבלות עלולה לגרום לסבל כלכלי לא ישוער, ובצדו יהיה בטווח הארוך גם מחיר בריאותי שאין לו קשר ישיר לקורונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker