העסקים של טראמפ בחוץ: כל מה שכדאי לדעת על חבילת התמריצים הענקית שאושרה בארה"ב

התוכנית בהיקף 2 טריליון דולר כוללת הטבות מס ותקציבים, שקיפות בחלוקת הכספים ואיסור על מתן סיוע לעסקים בבעלות הנשיא, בכירי ממשל אחרים וחברי קונגרס ■ לפי הערכות, יוכפל הגירעון המתוכנן בתקציב הממשל האמריקאי וככל הנראה תהיה חבילת תמריצים נוספת

דפנה מאור
דפנה מאור
הנשיא דונלד טראמפ (משמאל) וד"ר אנטוניו פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי למחלות מידבקות
הנשיא דונלד טראמפ (משמאל) וד"ר אנטוניו פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי למחלות מידבקותצילום: Alex Brandon/אי־פי

הממשל האמריקאי והקונגרס הגיעו ביום רביעי לפנות בוקר להסכמה על תוכנית תמריצים שהיקפה 2 טריליון דולר - הכוללת הטבות מס ותקציבים שנועדו להילחם במשבר הכלכלי שהמיט וירוס קורונה על כלכלת ארה"ב. החבילה כוללת סיוע של מיליארדי דולרים לחברות, מדינות, רשויות מקומיות, עובדים, מובטלים ועסקים קטנים.

שינוי מהותי בחבילה זו, לעומת הצעות שהגישו קודם הרפובליקאים, כולל שקיפות בחלוקת הסיוע וההלוואות לתאגידים אמריקאיים, ואיסור על מתן סיוע לעסקים בבעלות הנשיא ובכירים אחרים בממשל, וכן כל חברי הקונגרס.

התקדמות המגעים לאישור התמריצים עודדה משמעותית את השווקים בעולם. מדד דאו ג'ונס שבר את שיא העלייה היומית מאז 1933, כשזינק ב-11% ביום שלישי, ורבות מבורסות העולם רשמו עליות יומיים ברציפות, לראשונה זה שבועות. אולם לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט עברו החוזים לירידות.

החשש הגדול - שאותו הביע ג'יימס בולארד, בכיר בבנק הפדרלי - הוא שהפגיעה בכלכלת ארה"ב תהיה חמורה כפי שהיתה בשפל הגדול. בולארד העריך שהאבטלה עלולה להגיע ל-30% והתוצר ייחתך בחצי. רוב האנליסטים שמרנים יותר, ומעריכים שהאבטלה תהיה 20% והנסיגה בתמ"ג תהיה 24% לכל היותר.

מנהיגי המפלגה הדמוקרטית בסנאט ובבית הנבחרים: ננסי פלוסי וצ'אק שומר
ננסי פלוסי וצ'אק שומרצילום: J. Scott Applewhite/אי־פי

הוויכוח על השבתת כלכלה מול חיי אדם

יש מחלוקת בין מחנות עיקריים בארה"ב: בצד אחד הנשיא דונלד טראמפ, שמעוניין להחזיר את הכלכלה למהלך רגיל ולשחרר את הסגר עד חג הפסחא ב-12 באפריל. בשיחה עם מנהלי קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות ביום שלישי, דיבר הנשיא על פתיחת הכלכלה. בצד השני נמצאים מושלים, ראשי מערכת הבריאות ורופאים, שמזהירים שהתפשטות המחלה ללא מעצורים - תגרום לאבידות גדולות בנפש.

את דבריו של טראמפ הידהדו כמה אילי הון. דיוויד נילמן - מייסד חברות התעופה ווסטג'ט וג'טבלו  - אמר כי הנזק הכלכלי יהיה קשה יותר מהנזק מהמחלה. ביל גרלי - שותף כללי בחברת ההשקעות בנצ'מרק קפיטל - צייץ כי יש לשקול את העלויות הקשות שייגרמו מהשבתת הכלכלה, כולל פשיטות רגל אישיות והתאבדויות. לויד בלנקפיין - מנכ"ל לשעבר של גולדמן סאקס - אמר שהוא מקווה שההגבלות יוסרו תוך כמה שבועות.

מנגד, מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קואומו, מתח ביקורת על הממשל הפדרלי בשל התגובה המאוחרת והקלושה שלו, ואמר בתגובה לטענה ש"צריך לתת לזקנים למות בשביל הכלכלה": "אמא שלי איננה מיותרת. אנחנו לא נקבל את ההנחה שאפשר לוותר על חיי אדם. ואנחנו לא הולכים לשים מחיר דולרי על חיי אדם". שבעה רופאים בכירים - בהם דיקאנים של בתי ספר לרפואה ומנכ"לי בתי חולים גדולים - כתבו לניו יורק טיימס מכתב שבו קראו לפוליטיקאים: "להציל חיים, לא את וול סטריט".

תור לסופרמקט. הרוב עם מסיכות
ניו יורק בצל הקורונה. תור לסופרמרקטצילום: John Minchillo/אי־פי

מגעים רצופים מחלוקת

חבילת התמריצים היא הגדולה בתולדות ארה"ב, והיא שקולה לכמעט 10% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי של הכלכלה הגדולה בעולם. ההסכם הושג לאחר ששתי חבילות קודמות שהציעו הרפובליקאים, נפסלו בהצבעות טרומיות. מגעים בין מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, לבין שר האוצר, סטיב מנוצ'ין, בתיאום היו"ר הדמוקרטית של בית הנבחרים, ננסי פלוסי, נמשכו מאז יום חמישי עד הגעה להסכמה. הצעת החוק שעליה הסכימו המחוקקים באופן עקרוני עמדה להצבעה ביום רביעי בלילה - שם תידרש לאישור הסנאט ולאחר מכן של בית הנבחרים - ותובא לחתימתו של הנשיא.

המגעים להסכם על חבילת תמריצים היו רצופים בחילוקי דעות. הדמוקרטים התעקשו על מתן הגנות טובות יותר לעובדים, וכן על פיקוח על קרן חילוץ לעסקים במצוקה בהיקף של 500 מיליארד דולר, אשר שר האוצר מנוצ'ין רצה שתהיה נתונה לשיקול דעתו ללא פיקוח ושקיפות. לבסוף הוחלט על הצעדים הבאים.

1. קרן של 500 מיליארד דולר לסיוע והלוואות לתאגידים ועסקים קטנים. קרן זו תכלול הלוואות בהיקף 50 מיליארד דולר לחברות תעופה אמריקאיות, למדינות ורשויות מקומיות בארה"ב. 350 מיליארד דולר ישמשו לסיוע לעסקים קטנים. 150 מיליארד דולר יממנו ציוד ואספקה לבתי חולים ושירותי בריאות אחרים.

2. העברות במזומן לצרכנים. לאמריקאים ממעמד הביניים והמעמד הנמוך ישולמו 1,200 דולר למבוגר ו-500 דולר לילד, עד תקרת שכר מסוימת.

3. ביטוח אבטלה יוארך לארבעה חודשים, יוגדל ב-600 דולר לשבוע ויכסה יותר עובדים.

4. הגבלות על חברות שיקבלו סיוע. הדמוקרטים התעקשו וקיבלו אישור להטיל הגבלות על חברות שיקבלו סיוע בהלוואות והשקעות ממשרד האוצר, שיינתנו תחת פיקוח. בין היתר: איסור על רכישה חוזרת של מניות (שנועדה לתמוך בבעלי המניות של החברות) למשך זמן פירעון ההלוואות פלוס שנה.

5. יוגבלו שכר מנהלים בכירים ובונוסים. תנאי ההלוואות והסיוע שייתן משרד האוצר יהיו שקופים לציבור, ויפוקחו על ידי מפקח חדש שימונה לתפקיד.

6. עסקים של טראמפ לא יקבלו סיוע. באופן ספציפי, דרשו הדמוקרטים שחברות בבעלות טראמפ או בני משפחתו לא יקבלו הלוואות ממשרד האוצר. כמו כן לא יהיו זכאים לסיוע עסקים בבעלות חברי קונגרס, ראשי משרדים ממשלתיים וסגן הנשיא.

אנדרו קואומו, מושל מדינת ניו יורק
אנדרו קואומו, מושל מדינת ניו יורקצילום: בלומברג

חבילה היסטורית

היקף התמריצים מגמד את התמריצים שניתנו על ידי ממשל אובמה (בתכנון הממשל הקודם של ג'ורג' וו. בוש), שהסתכמו ב-800 מיליארד דולר. בסך הכל, אם מביאים בחשבון את התמיכה שהכריז הבנק הפדרלי לכלכלה (שטכנית אינו בא על חשבון משלמי המסים) הסיוע לכלכלה האמריקאית מסתכם ב-6 טריליון דולר.

לפי הערכות, יוכפל הגירעון המתוכנן בתקציב הממשל, שהיה אמור להיות טריליון דולר לפני פרוץ המגפה.

הסבירות שזו חבילת התמריצים האחרונה במשבר הנוכחי אינה גבוהה, בהתחשב במהירות התפשטות הווירוס, מצבה של מערכת הבריאות וההשפעה ההרסנית על הכלכלה. לפני כן אישר הקונגרס שתי חבילות קטנות יותר, של 8 מיליארד דולר ב-5 במארס ואחת שבה נחקקה חובת מתן חופשת מחלה, וסיוע נוסף לעובדים, כולל בדיקות חינם לקורונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker