משבר אמון: כשזה מגיע למגפה - הציבור לא סומך על הממשלה והתקשורת

לעומת הגופים השלטוניים, המעסיקים זוכים לציון גבוה ברמת האמון שנותנים בהם העובדים בסקר העולמי "אמון בזמן משבר וירוס קורונה", של חברת הייעוץ האסטרטגי אדלמן

טלי גולדשטין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חיטוי נגד הקורונה באיראן
חיטוי נגד הקורונה באיראןצילום: בלומברג

הציבור בעולם מאמין הכי פחות לנציגי הממשלה ולעיתונאים כמקורות מידע לגבי מגפת וירוס הקורונה. 75% מהציבור אף מפחד מפייק ניוז שמופצים לגבי המגפה. המקור שבו הציבור בוטח במידה הרבה ביותר שיספק לו מידע אמין הוא דווקא המעסיק. כך עולה מדו"ח מיוחד בשם "אמון וירוס הקורונה" של חברת הייעוץ האסטרטגי אדלמן, שנערך החודש בהשתתפות 10,000 איש מעשר מדינות, בין התאריכים 10-6 במארס.

63% ממשתתפי הסקר - שנערך בברזיל, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, דרום אפריקה, דרום קוריאה, בריטניה וארה"ב – אמרו כי יאמינו למידע שמעביר להם המעסיק שלהם, לעומת 58% בלבד שאמרו כי יפנו לאתר ממשלתי או 51% שאמרו כי הם מאמינים לתקשורת המסורתית.

לדברי רון שלי, מייסד ושותף מנהל Debby&Ron מקבוצת דבי, שמייצגת בישראל את חברת הייעוץ האסטרטגי אדלמן, "בתוך החרדה הקיומית המועצמת על ידי משבר הקורונה, האדם פונה לאנשים הקרובים אליו ביותר, שיכולים לספק לו את הביטחון. מי הם? המעסיק שלו, שכרגע הוא תלוי בו, ולא משרד האוצר, או הממשלה. המעסיק שלו זה החמצן של האדם לשרוד. ולכן אנו רואים שהמעסיק נהפך להיות הגורם שאליו האזרחים נושאים עיניים, והציפיות שלהם הם קודם מהמעסיק - לפני הרגולטור, הממשלה וכדומה".

ימי הקורונה בירושלים, מדרחוב בן יהודה שומם
ימי הקורונה בירושלים, מדרחוב בן יהודה שומםצילום: אוהד צויגנברג

בנוסף, במרבית המדינות שבמחקר, "המעסיק שלי" נתפש בעיני האנשים כמוכן יותר לווירוס מאשר המדינה עצמה – 62% אמרו כי הם בוטחים במעסיק שלהם שיגיב ביעילות ובאחריות למגפה.

המקור האמין ביותר למידע, על פי המחקר, היו המדענים, הרופאים האישיים והמומחים, כך אמרו 83% ממשתתפי הסקר. 85% אמרו כי היו רוצים לשמוע עוד מהמדענים ופחות מהפוליטיקאים. "אם בעבר, ראינו שאנשים מחפשים את האמון בקרב אנשים שהם מכירים, קרובים וחברים, כעת, כשמדובר בהישרדות מול משבר בריאותי, הם פונים למומחים. מהמחקר הזה עולה כי הציפייה לקבל תדרוך מתמשך נעה בין המעסיק למומחה. אלה שני צינורות החמצן שאנשים פונים אליהם", אומר שלי.

על פי המחקר, בניגוד למומחים, מנהיגי המדינות זוכים ל-51% אמון בלבד – כש-58% אמרו שהם חוששים מפני פוליטיזציה של המשבר - ואילו לאמון הנמוך ביותר זוכים עיתונאים, שאמינים רק בעיני 43% מהציבור. הנושא שהכי מעניין את הציבור לשמוע עליו הוא כיצד ניתן להימנע מהפצת הווירוס, ובתחתית הרשימה נמצאת הפגיעה בכלכלה.

הממשלה שזוכה לאמון הנמוך ביותר של תושביה כמקור מידע מהימן היא ארה"ב של טראמפ, עם 25% אמון בלבד. המצב של הממשלה הבריטית זוכה לאמון של מעט יותר משליש מהציבור. באיטליה, שנפגעה בצורה קשה ביותר במשבר, האמון בממשלה הוא הגבוה ביותר מהמדינות שנבדקו – 63% ורק 45% חושבים שמדובר בהגזמה לצרכים פוליטיים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (מימין), סגן הנשיא מייק פנס, ומנהל המכון הלאומי לאלרגיות וזיהומים אנת'וני פאוצ'י, בעת ההכרזה על מצב חירום לאומי ביום שישי
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (מימין), סגן הנשיא מייק פנס, ומנהל המכון הלאומי לאלרגיות וזיהומים אנת'וני פאוצ'י, בעת ההכרזה על מצב חירום לאומיצילום: JONATHAN ERNST/רויטרס

שיעור האנשים שחוששים מפוליטיזציה של המשבר גבוהה במיוחד בדרום קוריאה, שם הממשלה נקטה בצעדים תקיפים בשלב מוקדם, אך 69% מהציבור הקוריאני חושב שהיא יצאה מפרופורציה.

דווקא ארגוני חדשות גדולים באופן כללי כן זוכים להכרת הציבור כמקור מידע אמין – עם 64%. לאור העובדה ש-74% מהמשתתפים אמרו כי הם מפחדים מפייק ניוז ומידע מוטעה לגבי הקורונה. לא במפתיע, ארגונים ממשלתיים ורשתות חברתיות אינם זוכים לאמון גבוה – במדינות המפותחות מדיה חברתית היא המקור הכי פחות אמין - ונמוך עוד יותר מדורגים גורמים של השלטון המקומי, שנתפסים כמקורות מידע אמינים פחות אפילו מחברים.

רכב צבאי בספרד, הרחובות ריקים בשל הסגר
רכב צבאי בספרד, הרחובות ריקים בשל הסגרצילום: JUAN MEDINA/רויטרס

המעסיקים הם המקור האמין ביותר על פי המחקר אבל לכך מתלוות גם ציפיות של האנשים שהמעסיקים יהיו שקופים עמם. הם רוצים ודאות לגבי מגוון נושאים, כולל כמה עמיתים לעבודה חולים (57%) וכיצד הווירוס משפיע על יכולת הארגון לפעול (53%). בנוסף, 63% רוצים עדכונים יומיים מהמעסיקים שלהם, ו-20% רוצים תקשורת כמה פעמים ביום.

האחריות של המעסיקים היא גדולה גם כן, על פי הסקר. 78% מהנסקרים אמרו שהם מצפים ממקום העבודה להגן עליהם ועל הקהילה המקומית, בעוד 79% אמרו כי מצפים ממקום העבודה להסתגל למצב: למשל עבודה מהבית, ביטול אירועים לא נחוצים ונסיעות עבודה. 73% אמרו כי הם סומכים על העבודה לאמץ שינויים בחוקים במצב כזה, למשל הענקת ימי מחלה בתשלום או מניעת סיכון על ידי איסור הגעה לעבודה.

גם הציבור הישראלי לא נותן אמון בשלטון

לפי שלי, "משבר האמון נולד בתוך עידן של אי ודאות וחרדה שהתחיל לפני התפרצות הקורונה. החרדה הקיומית שלנו בגלל הקורונה מתמקדת כעת בצרכים הבסיסיים של בית, אוכל ופרנסה – והיא מופנה אל המעסיק".

הפגנה נגד השחיתות בצל משבר הקורונה
הפגנה נגד השחיתות בצל משבר הקורונהצילום: תומר אפלבאום

עוד הוא מוסיף כי "בישראל המצב גרוע במיוחד. אמנם ישראל לא השתתפה בסקר אך אנו יכולים לומר שהסמכות של משרד הבריאות ושל משרד האוצר ליצור אמון וביטחון התערערה כבר בעיני הציבור במשך העשור האחרון. כעת מה שאנו צריכים זה לשמוע דיאלוג בין מומחים, מנכ"לים, ושהרגולטור ישתתף בתור מקשיב ומגיב".

לדבריו, אין כרגע שום גוף ציבורי במדינה שיכול להוכיח יכולת לייצר אמון בקרב הציבור. ולכן, זה מתקשר לצבא – יש הטוענים כי צריך להעביר את הניהול של המשבר לצבא, וזה לא מפתיע כי זה הגוף הציבורי היחידי שלציבור הישראלי יש בו אמון".

גם מהסקר עולה כי הציבור היה בוטח בשיתוף פעולה בין הממשלה לעסקים יותר מאשר בכל גוף בנפרד. 45% אמרו כי מאמינים במאמץ משותף של ממשלה ועסקים, בעוד 20% בלבד בוטחים בממשלה שתילחם לבדה בווירוס. 25% אמרו כי הם בוטחים בעסקים שיפעלו לבד במשבר. 

לדברי שלי, "דווקא בזמנים כאלה, כששיתוף הפעולה של הציבור הוא קריטי להצלחה, אנחנו לא שומעים מספיק דמויות אמינות כמו מדענים ומעסיקים. יש כאן הזדמנות דווקא לחברות עסקיות לקחת אחריות, לנקוט בצעדים למען הציבור ולזכות באמונו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker