פייסבוק, טוויטר ויוטיוב לא מצליחות להילחם במידע שקרי על קורונה

בהלת הקורונה הובילה לפריחה בשמועות, בשקרים ותיאוריות קונספירציה על קורונה. הרשתות החברתיות מנסות להסיר את המידע מהר ככל שניתן – אבל הרשתות עדיין מוצפות בפוסטים שקריים

ניו יורק טיימס
שירה פרנקל, דייווי אלבה וריימונד ז'ונג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תייר בוונציה, איטליה
תייר בוונציה, איטליהצילום: Manuel Silvestri/רויטרס

בתחילה, נפוצו שמועות ברשתות החברתיות שלפיהן נגיף הקורונה בושל במעבדה ממשלתית בסין. אחר כך הסתובבו שמועות על תרופות שונות ומשונות: ג'לים, נוזלים ואבקות שמחסנים מפני הווירוס.

ואז צצו טענות שגויות בנוגע לממשלות, סלבס וסכסוכים גזעיים. טייוואן מסתירה את מספר המתים והמחלה יוצאת משליטה. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט שמנהל עכשיו קרן צדקה, עומד מאחורי הפצת הנגיף. האיטלקים צועדים ברחובות ומאשימים את הסינים בהבאת המחלה לארצם. שום דבר ממה שנכתב למעלה לא נכון.

נגיף הקורונה מתפשט בעולם, וכך גם המידע המפוברק בנוגע אליו – אף שהנהלות הרשתות החברתיות מנסות למנוע הפצת דיסאינפורמציה. פייסבוק, גוגל וטוויטר אמרו שהן מסירות מידע מפוברק על הקורונה ברגע שהן מגלות אותו ושהן משתפות פעולה עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) וממשלות נוספות כדי להבטיח שאנשים מקבלים מידע נכון.

אבל חיפוש שערכו ב"ניו יורק טיימס" גילה עשרות סרטונים, תמונות ופוסטים כתובים בכל אחת מהרשתות החברתיות שנראים כאילו חמקו מעיני הרשתות. הפוסטים נכתבו בשפות רבות כמו הינדית, אורדו, עברית או פרסית, וזה משקף את ההתפשטות של הבהלה מהווירוס בכל העולם.

מתגוננים מפני קורונה במצרים
מתגוננים מפני קורונה במצריםצילום: MOHAMED ABD EL GHANY/רויט

חוקרי אבטחת סייבר אפילו גילו שהאקרים הקימו אתרים קיקיוניים שבהם נטען שיש להם מידע על הקורונה. האתרים הם למעשה מלכודות דיגיטליות שנועדו לגנוב מידע אישי או לפרוץ למכשירים של המשתמשים שנכנסו אליהם.

הפצת מידע מטעה ושקרי על הקורונה משמש תזכורת למאבק שמנהלים חוקרי סייבר וחברות האינטרנט בתופעה. גם כשהחברות מפגינות נחישות בניסיון שלהן להגן על האמת, הן לא מצליחות במקרים רבים להתמודד עם הגנבים והשקרנים ברשת.

יש כל כך הרבה מידע מופרך בנוגע לווירוס, ובארגון הבריאות העולמי אפילו אמרו שהם מתמודדים עם "מגפת מידע".

"אני רואה מידע מפוברק על וירוס קורונה בכל מקום. יש אנשים שנכנסים לפניקה ומחפשים תרופות קסם, ואנשים אחרים מפיצים תיאוריות קונספירציה", אמר אוסטין צ'יאנג, גסטרואנטרולוג בבית החולים של אוניברסיטת ג'פרסון בפילדלפיה.

מתגונן מפני קורונה בסן פטרסבורג, רוסיה
מתגונן מפני קורונה בסן פטרסבורג, רוסיהצילום: ANTON VAGANOV/רויטרס

בטיוואן הופץ מידע שקרי ברשתות החברתיות שלפיו סין עשויה לנצל את המשבר כדי לפגוע בממשלה ששולטת באי. בשבועות האחרונים פורסמו פוסטים בפייסבוק ובאתרים נוספים שבהם נטען שטייוואן מסתירה מספר גדול של נדבקים בקורונה. פורסמו גם פוסטים מזויפים שהתחזו למסמכים רשמיים שבהם נכתב שמחולקים חינם מסכות פנים וחיסונים. בנוסף, הופץ צילום מסך שנראה כאילו נלקח מהטלוויזיה שבו נטען שהנשיאה צאי אינג-ון נדבקה בקורונה ושוהה בבידוד.

שר החוץ של טייוואן, ג'יימס וו, האשים בתגובה שמסר ל"טיימס" את "צבא האינטרנט" של סין שמפיץ לטענתו את המידע הכוזב, ואולם משרד החוץ סירב לפרט איך הגיע למסקנה הזו. המשרד הסיני לענייני טייוואן לא הגיב לבקשות תגובה שהועברו אליו.

המפלגה הקומינסטית השלטת בסין טוענת שטייוואן היא חלק מסין, וגורמים רשמיים בטייוואן מאשימים את סין זמן רב בהפעלת מניפולציות בכלי תקשורת מסורתיים וברשתות החברתיות כדי להתסיס את אזרחי טייוואן נגד צאי, שמתנגדת להידוק הקשרים עם סין.

פייסבוק, יוטיוב, וטוויטר אומרות שהן מנסות להפנות את המשתמשים למקורות אמינים לקבלת מידע רפואי, ושהן מנהלות תקשורת ישירה עם ארגון הבריאות העולמי והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC).

פייסבוק אומרת שהיא אוסרת על העלאת תכנים שעשויים לפגוע באנשים, כמו פוסטים שקוראים לאנשים להימנע מקבלת טיפול או לנקוט באמצעים ראויים נגד הקורונה. פוסטים וסרטוני וידאו שבהם משותפות תיאוריות הקונספירציה מסומנים כבדויים אחרי שהם נבחנים על ידי עובדים בפייסבוק. כשמשתמשים רוצים לשתף אותם, קופצת בפניהם הודעה שמזהירה את המשתמש שהפוסט כולל מידע שהוכח ככוזב על ידי בוחני העובדות בחברה.

ואולם הצעדים האלה לא גרמו למשתמשים שחברים בקבוצות פייסבוק פרטיות להפסיק לפרסם קישורים ולשתף מידע מפוברק בנוגע לנגיף. בקבוצות פרטיות, ובהן קבוצה שבה יותר מ-100 אלף חברים, מתפשטות תיאוריות קונסיפרציה שלפיהן נגיף קורונה הוא המצאה של תעשיית התרופות כדי שהן יוכלו למכור לציבור עוד תרופות ועוד חיסונים במחירים גבוהים יותר.

בפוסטים רבים פשוט מעודדים אנשים לקחת ויטמינים ולאכול בצורה מסודרת כדי לחזק את המערכת החיסונית שלהם, אך יש גם פוסטים שבהם מובטח למשתמשים שהם יהיו חסינים לנגיף אם הם יצרכו שילוב מסוים של אבקות ומשקאות. חלק מהמוצרים האלה נחשבים מסוכנים. מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) שאחד השילובים האלה שכונה בפייסבוק ובטוויטר "נוזל המינרלים הקסום" הוא דומה למעשה "לשתיית אקונומיקה".

צ'יאנג היה שותף באחרונה בהקמת אגודת הרפואה במדיה החברתית, שנועדה לעודד אנשי מקצוע מהתחום להיות מעורבים יותר בכתיבת פוסטים ברשתות החברתיות כדי שהם יוכלו להפריך חלק מהמידע השגוי שנפוץ ברשתות. "אנשים מחפשים מקורות מידע טובים בגלל שהרבה ממה שהם רואים כשהם מתחברים לפלטפורמות הרשתות החברתיות סתם מפחיד אותם", הוא אמר.

טוויטר יודעת שמפורסם מידע מפוברג ברשת החברתית, אבל דל הארווי, סגנית נשיא לענייני אמון ובטיחות, אמרה שהחברה לא הבחינה בניסיונות "בהיקף רחב ומתואמים" להפצת מידע שגוי בין אנשים בנוגע לקורונה. אחרי ש"ניו יורק טיימס" יצר קשר עם טוויטר וביקש דוגמאות לציוצים שכוללים מידע מפוברק על הקורונה, כמה מבעלי החשבונות הושעו מהרשת בטענה שהפיצו ספאם.

פייסבוק אמרה שבנוסף לעבודה הצמודה שלה עם ארגוני בריאות, היא הציעה לארגון הבריאות העולמי לפרסם מודעות בחינם כדי לנסות להפנות אנשים למידע מדויק. החברה אמרה שהיא הסירה פוסטים שקראו לאנשים שלא לקבל טיפול או פוסטים שראו למשתמשים לקבל טיפול שעשוי לגרום לפגיעה פיזית וכי הרשת מצמידה אזהרות לפוסטים שנמצאו שגויים על ידי בוחני העובדות בחברה.

יוטיוב, שנמצאת בבעלות גוגל, אמרה שהיא עובדת בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי כדי להילחם בהפצת מידע מפוברק. דובר יוטיוב, פארשד שאדלו, אמר שהחברה מנהיגה מדיניות שאוסרת על פרסום סרטונים "שמעודדים שיטות רפואיות לא מוכחות שנועדו לטפל בקורונה במקום לקבל טיפול רפואי".

ואולם עשרות סרטוני וידאו כוללים כותרות לסרטונים שטוענות שיש מרפא לווירוס. בסרטונים אחרים, התגובות כוללות קישורים לעמודים שמפרסמים טיפולים אלטרנטיביים ולא מוכחים לקורונה. בכמה מקרים, הקישורים האלה מובילים את המשתמשים לאתרים שמבטיחים טיפול, אבל למעשה גונבים את פרטי כרטיס האשראי ומידע אישי אחר.

לפי חברת אבטחת הסייבר צ'ק-פוינט, התגלו יותר מ-4,000 אתרים בנושא קורונה שכוללים את המלים "קורונה" או "Covid" שנרשמו מתחילת השנהץ מתוכם, 3% נחשבים לאתרים זדוניים ו-5% נחשבים לחשודים.

לקריאת הכתבה המלאה ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker