הנס הכלכלי השני של גרמניה מגיע לסופו

ב-15 השנים האחרונות - תקופת שלטונה של הקנצלרית אנגלה מרקל - נהפכה גרמניה מ"האיש החולה של אירופה" למעצמת היצוא של היבשת, ולמנוע הצמיחה הכלכלית שלה ■ ב-15 השנים הבאות גרמניה לא צפויה לחלות שוב, אלא לדשדש בצמיחה חלשה

בלומברג
אנדראס קלוץ
אנגלה מרקל במפעל המכוניות החשמליות של פולקסווגן. כוח העבודה מתכווץ
אנגלה מרקל במפעל המכוניות החשמליות של פולקסווגן. כוח העבודה מתכווץצילום: Jens Buettner/אי־פי

מומחי הכלכלה הבינלאומית שוב נותרו פעורי פה מול העודף התקציבי של גרמניה, בזמן שהממשלה היתה אמורה לתמרץ את הכלכלה עם קיצוצי מס והוצאות גבוהות יותר. העודף ב-2019, שנחשף בשבוע שעבר, היה 13.5 מיליארד יורו (15 מיליארד דולר). זאת היתה השנה החמישית ברציפות שבה נרשם עודף תקציבי, ובשנה שעברה הוא אף היה הגדול אי פעם.

גרמנים רבים עדיין תופשים מספרים כאלה כסימן חיובי, בעודם ממשיכים לקצץ את החוב הציבורי ולהתגאות באבטלה נמוכה. למרבה הצער, הסימנים החיוביים האלה ככל הנראה לא ימשיכו להיות הסימנים המובילים של כלכלה בריאה - משום שעידן יוצא דופן מגיע לקצו. ברט רורפ, אחד הכלכלנים המובילים בגרמניה, כינה את העידן הזה "הנס הכלכלי השני" (הראשון היה הראלי הממושך של מערב גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה).

ב-15 השנים האחרונות - ובמקרה גם תקופת שלטונה של אנגלה מרקל כקנצלרית - גרמניה נהפכה מ"האיש החולה של אירופה" למעצמת היצוא של היבשת ולמנוע הצמיחה הכלכלית. ב-15 השנים הבאות, גרמניה לא תצטרך לחלות שוב. ואולם כפי שרורפ מציין, היא פשוט תוכל להפוך ל"אפורה", עם צמיחה מתונה עד אין סוף.

גרמניה מפגרת בהשקעות בתשתית

נס 15 השנים

הסיבות המקוריות של הנס כללו רפורמות עבודה ורווחה שיישם קודמה של מרקל, גרהרד שרדר, כשהפעיל יותר לחץ על המובטלים למצוא עבודה. הן כללו גם את האיפוק שהראו איגודי העובדים בגרמניה במשאים ומתנים עם המעבידים, שהפחיתו את עלויות השכר שלהם לעומת מדינות אחרות. אם לגרמניה היה מטבע משלה, הוא היה מתחזק, אך עם היורו ערכה של גרמניה למעשה ירד.

כתוצאה מכך, מגזרי היצוא התחזקו: כימיקלים תעשייתיים, מכונות חדשניות ומכוניות מפוארות. סין התמכרה למוצרים גרמניים, כפי שקרה לעולם כולו, וגרמניה היתה הנהנית העיקרית מהיורו ומהגלובליזציה. מבין הכלכלות המתועשות הגדולות, היא הפתוחה ביותר לעולם - סך היצוא והיבוא היווה בממוצע 90% מהתמ"ג של גרמניה ב-25 השנים האחרונות. לשם השוואה, בבריטניה ובצרפת היחס הזה הוא 60%, בסין - 37% ובארה"ב - 27%.

מפעל נשק בגרמניה
מפעל נשק בגרמניהצילום: Bloomberg

ואולם בעוד עידן הגלובליזציה נהפך לעידן הפרוטקציוניזם והלאומניות הכלכלית, אותה פתיחות הופכת כעת לפגיעות. גרמניה תסבול יותר משאר הכלכלות הגדולות ממלחמות הסחר בין ארה"ב לאיחוד או בין ארה"ב לסין כיום ובעתיד. הטופוגרפיה החדשה של מכסים חדשים וחסמים אחרים כבר גורמת לחברות לעצב מחדש את שרשרות האספקה הגלובליות שלהן, כשרבות מהן עוזבות את גרמניה למקומות אחרים, כולל ארה"ב.

תעשיות הרכב ומכוניות היוקרה מצויות כעת בלב הסערה, ושני המגזרים מקצצים בתפוקה. גם ללא מלחמות סחר, חברות ההנדסה המכנית בגרמניה, בדרך כלל חברות קטנות-בינוניות בבעלות משפחתית (Mittelstand) שהחשיבו עצמן "המנצחות החבויות", מתמודדות עם תחרות קשוחה מצד הסינים, ששיפרו את האיכות במהירות רבה יותר מהגידול בעלויות.

המוניטין של תעשיית המכוניות כבר נפגע בשל זיוף נתוני פליטות מזהמים ברכבי דיזל, הונאה שנחשפה ב-2015. לעת עתה, יצרניות הרכב הגרמניות וספקיות הרכיבים שלהן עדיין יכולות להמשיך להיות רווחיות, אך הן עומדות בפני מהפך תקופתי שאפשר אולי להשוות לשינוי שעברה תעשיית המוזיקה במעבר מתקליטורים לספוטיפיי.

מכוניות יקרות, שנמצאות בבעלות עשירים ומתודלקות על ידי דברים שהיו לפני מיליוני שנים צמחים, מפנות בהדרגה את מקומן למכוניות חשמליות אוטונומיות ולשירותי שיתוף נסיעות זולים יותר. זהות המנצחות בתעשייה העתידית הזאת אינו ברור עדיין, אך ענקיות המכוניות הגרמניות בוודאי "ישובשו", בדיוק כפי שתיאר לפני זמן רב איש האקדמיה והיועץ העסקי האמריקאי קליי כריסטנסן. מנועים חשמליים מכילים רק 200 חלקים לעומת 1,200 במנוע בעירה פנימית, כך שאפילו אם תעשיית המכוניות הגרמנית תסתגל, היא תעסיק הרבה פחות עובדים. מחקר חדש של רשת מומחים גרמנית, למשל, טוען שגרמניה עשויה לאבד 410 אלף משרות בעשור הנוכחי.

צמיחה של 0.5% - הנורמלי החדש?

האיום הדיגיטלי

המהפך הדיגיטלי מאיים גם על הכלכלה הרחבה. גרמניה אימצה באטיות את המודלים העסקיים החדשים, וחתימות בעט על גבי נייר הן עדיין הנורמה. החל מהחודש, אופים גרמנים קיבלו הוראה להדפיס קבלות קטנות לכל כיכר לחם שהם מוכרים - הסיבה היא חוק חדש שמטרתו לטפל בהעלמות מס, אך הסימבוליות מדהימה.

ובינתיים, ארה"ב וסין מתחרות ביניהן על השימוש והשליטה בטכנולוגיות של בינה מלאכותית. גרמניה, שחוששת מאוד מכרייה ועיבוד של נתונים, המשאב העיקרי של הבינה המלאכותית, מפגרת מאחור. על פי מחקר חדש, רק אחת מתוך ארבע חברות גרמניות היא חדשנית דיה כדי להישאר תחרותית. גרוע מכך, אפילו החברות שרוצות לפתח חדשנות, אינן מצליחות למצוא עובדים עם כישורים מתאימים.

יתרה מכך, הבעיה האחרונה היא רק פן אחד של האיום הגדול ביותר על גרמניה: כוח עבודה מתכווץ ואוכלוסייה מזדקנת. במהלך שנות הנס הכלכלי, הבעיה נראתה עדיין מופשטת מדי, הודות להשפעות המאוחרות של הבייבי-בום שלאחר מלחמת העולם השנייה. עם זאת, בעשור הנוכחי הבעיה תתגלה במלואה. בגרמניה בשנות ה-90 היו ארבעה אנשים בגיל העבודה על כל גמלאי, אך כעת הבייבי בומרס יוצאים לגמלאות. עד 2035, על פי נתוני הבנק המרכזי של גרמניה, יהיו רק שני אנשים בגיל עבודה על כל גמלאי. אכן, כלכלה אפורה.

נקודות החוזקה של גרמניה בעבר (מכוניות, למשל) נהפכות לפחות רלוונטיות, וחולשות חבויות (הזדקנות) רואות אור. אירופה והעולם צריכים לדאוג. הכלכלה המשגשגת באמצע היבשת עיוותה זמן רב את גוש היורו ואת הכלכלות הגלובליות עם העודף הגדול בעולם בחשבון השוטף. אך הסוגיה הזאת תיעלם בקרוב. הצרות החדשות שנגרמות על ידי הענקית שנמצאת בתחילתה של מחלה עלולות להיות אפילו גדולות יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker