הבעיה של בזוס היא לא תצלומי עירום - אלא העיתון שלו

כשהמייסד של אמזון רכש את ה"וושינגטון פוסט" ב-2013, הוא חשב שיקבל את הכוחות שהיו לרופרט מרדוק בזירה הפוליטית והעסקית ■ ואולם, בזוס מגלה לאחרונה שהחזקה בעיתון בעל השפעה יכולה להיות חרב פיפיות שיכולה לפגוע בעסקיו האחרים

דפנה מאור
דפנה מאור
בזוס ובן סלמאן בימים טובים יותר
בזוס ובן סלמאן בימים טובים יותרצילום: AFP

כמו טייקונים ופוליטיקאים רבים אחרים בישראל ובעולם, ג'ף בזוס יודע שעיתון הוא כלי נשק רב עוצמה בהשגת השפעה וכסף. עם כל כך הרבה מיליארדים בקופה, לא היתה לו בעיה לקנות את "וושינגטון פוסט" - מהעיתונים המשפיעים הגדולים האחרונים בארה"ב. הוא השקיע סכום שולי של 250 מיליון דולר במזומן בשנת 2013, והפנה את מבטו לוושינגטון הבירה, המקום שבו סחר מכר בין פוליטיקאים לבעלי הון משפר את השורה התחתונה של שני הצדדים.

כמו "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" בן 143 השנים פורח ומשגשג מאז נבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. עיתונות היא תעשייה במצור, הולכת ומתכרסמת על ידי המונופולים הדיגיטליים שאוכלים את הכנסותיה מפרסום דיגיטלי; משינוי טעמי הקהל, שלא רוצה ללכלך את אצבעותיו בדיו; מהתפוצה של מידע אינסופי דרך הסמארטפון והרשתות החברתיות - ולמרות זאת העיתון מביא תחקירים וסקופים מרשימים, ונוקט קו מערכתי לוחמני פוליטית.

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, באירוע של החברה בניו דלהי שבהודו
מייסד אמזון, ג'ף בזוס, באירוע של החברה בניו דלהי שבהודוצילום: ANUSHREE FADNAVIS/רויטרס

הקו הזה הביא לבזוס הרבה פחות נחת משרווה טייקון עיתונות אחר, רופרט מרדוק, במהלך קריירה של עשרות שנים שבה עיתוניו הכתירו והפילו מנהיגים, וסייעו לו ולעסקיו לתמרן בסבך רגולטורי של רכישת חברות תשתיות, מדיה ותקשורת ברחבי העולם. ייתכן שבזוס לא העריך נכונה שהעולם התהפך עליו - המעבר החד מממשל אובמה הליברלי לממשל הלאומני-בדלני של טראמפ. זה לא שממשלות לאומניות/פופוליסטיות אינן נוחות לבעלי ההון, אבל הן בהחלט פחות ידידותיות לביקורת עליהן, וחשות בנוח יותר לבחור מנצחים ומפסידים בעולם העסקים.

אמזון

הקונפליקטים של העיתון עם הממשל בארה"ב ועם ממשלות אחרות פגעו לבזוס בכמה מהמקומות הרגישים ביותר, והראו לו שהון-שלטון-עיתון יכול להיות חרב פיפיות. הם מעיבים על עסקיה של אמזון, חברת הענק שהקים ביחד עם אשתו לשעבר; והם חדרו לחייו הפרטיים, שחלקים אינטימיים מהם נחשפו, בשל זעמם של גורמים שספגו ביקורת מ"וושינגטון פוסט".

1. מכה מתחת לחגורה - הפריצה הסעודית

בפברואר 2019 יצא בזוס בהאשמות חריפות נגד העיתון "נשונל אינקוויירר". לאחר שבינואר הודיע בזוס על גירושיו ממקנזי בזוס, פירסם האינקוויירר כתבה שחשפה כי בזוס מנהל רומן עם מגישת הטלוויזיה לורן סנצ'ז, וכלל בכתבה התכתבויות מהטלפון של בזוס. בזוס מיהר לצאת לציבור בפוסט שבו האשים את האינקוויירר בסחיטה באיומים. הצהובון איים לפרסם תמונות גרפיות ביותר שהוחלפו בין בזוס לבין סנצ'ס, אם בזוס לא יפסיק את החקירה בנוגע לפריצה לטלפון שלו.

במארס באותה שנה האשים מנהל האבטחה של בזוס את ממשלת סעודיה כי היא היתה זו שפרצה לטלפון שלו. הסיבה לפגיעה בבזוס: כתבות של "וושינגטון פוסט" שטענו כי ממשלת סעודיה - בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, אחראית לרציחתו של העיתונאי מבקר המשטר ג'מאל חאשוקג'י - אاרוע שעורר ביקורת עזה כלפי הממלכה, בדיוק בתקופה שבה היא ניסתה לחזר אחר משקיעים מערביים וחתמה על הסכמים עסקיים רבים עם ארה"ב, בהובלת טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר. סעודיה הכחישה את הפריצה לטלפון של בזוס. אמריקן מדיה, המו"לית של אינקוויירר, טענה כי המידע האישי הגיע אליה מאחיה של סנצ'ז.

יורש העצר הסעודי הנסיך מוחמד בן סאלמן
יורש העצר הסעודי הנסיך מוחמד בן סלמאןצילום: HANDOUT/רויטרס

היום (ד'), בידיעה בלעדית, דיווח "גרדיאן" הבריטי כי בן סלמאן היה אחראי אישית לפריצה. בזוס קיבל הודעת וואטסאפ שנשלחה מהחשבון האישי של בן סלמאן. ההודעה ממספר שהנסיך משתמש בו כללה, לפי מקורות העיתון, קובץ זדוני שחדר לטלפון של בזוס, כך עולה מבדיקה של מומחים לזיהוי פלילי דיגיטלי. הבדיקה הוצגה בפני מפקחת מיוחדת של האו"ם שחוקרת רציחות בין גבוליות, ונמצאה אמינה מספיק כדי לבקש מהסעודים הסבר.

חילופי הדברים בין האיש העשיר בעולם לבין מספר שתיים בממלכת הנפט התקיימו ב-1 במאי 2018, והיו ידידותיים למראה עד שליחת הקובץ הנגוע. בתוך שעות לאחר שליחת קובץ הווידאו הועברה כמות גדולה של מידע מהטלפון של בזוס למספר הסעודי.

אנדרו מילר, מומחה למזרח התיכון שכיהן במועצה לביטחון לאומי בארה"ב בממשל אובמה, אמר כי בן סלמאן האמין כנראה כי אם ישיג מידע אישי על בזוס הוא יוכל להשפיע על הסיקור של סעודיה בפוסט.

2. ההסתבכות ההודית - רה"מ הלאומני יוצא לקרב

ההסתבכות של בזוס עם הסעודים בגלל הסיקור השלילי לממלכה בעיתון שבבעלותו קיבלה נופך אישי מאוד - כולל תמונות של איברי המין שלו שהגיעו לידי צהובון אמריקאי. אולם לסיקור העיתונאי ב"פוסט" היו גם השלכות עסקיות, בארה"ב ומעבר לה.

בשבוע שעבר מתח בכיר במפלגת השלטון בהודו, בראשות ראש הממשלה נרנדרה מודי, את הסיקור ב"וושינגטון פוסט" של הודו. בזוס הגיע להודו כדי להכריז על ההשקעות החדשות שלו בשוק המקומי - אחד הגדולים והמבטיחים בעולם - והודיע כי חברתו תשקיע מיליארד דולר בהפיכה של עסקים קטנים בהודו למקוונים.

בניין "הוושינגטון פוסט"
בניין "הוושינגטון פוסט"צילום: Bloomberg

הפוליטיקאים ההודים, מנגד, רצו להעביר לבזוס מסר מסוג אחר: "חזור לוושינגטון וחלוק מחוכמתך לעובדי 'וושינגטון פוסט', או שמתקפת הקסם האישי שלך תתברר כבזבוז של זמן וכסף", כתב ויג'יי צ'אותאיוול בציוץ בזמן ביקורו של בזוס. שר המסחר בממשל מודי לעג לבזוס: הוא לא הופך את הודו למקום טוב יותר.

הודו היא אחת המדינות שנוקטות בגישה הכי פחות מתפשרת מול ענקיות האינטרנט, רחוקות מהשתטחות בפני עוצמתן והצהרות הכוונות הטובות של מארק צוקרברג, בכירי גוגל ואחרים. רגולציה מחמירה, הגנה על פרטיות הצרכנים ואפילו סירוב חד משמעי לקבל שירותי אינטרנט "בחינם" מפייסבוק, בשל חוסר ניטרליות שלהם, מאפיינים את מדינת הענק. אולם האיומים הלא מסותרים במיוחד שהשמיעו שרים בממשלה לאומנית מכוונים באופן חד משמעי לסיקור הלא מחמיא שניתן ב"פוסט" למדיניות המדכאת של ממשלת מודי בקשמיר ובאסאם, ללאומנות הגואה והפגיעה בזכויות אדם.

3. בארה"ב: טענות להפסד במכרז בגלל הטיה פוליטית

שוק הבית הוא השוק החשוב ביותר של אמזון, הרבה מעבר לקמעונות המקוונת. אמזון היא ספקית שירותי מחשוב ענן הגדולה בעולם. באוקטובר השנה זכתה מתחרה גדולה שלה בתחום, מיקרוסופט, בחוזה בשווי 10 מיליארד דולר להקמת מיזם תשתית הגנה בשם JEDI, במכרז של הפנטגון. המתחרות האחרות מלבד מיקרוסופט ואמזון היו אורקל, יבמ וגוגל. אמזון נחשבה מראש לבעלת הסיכויים הגבוהים, אך הפסידה.

הפנטגון
הפנטגוןצילום: Charles Dharapak/אי־פי

כותב נאומים של שר ההגנה לשעבר, ג'ים מאטיס, שנהפך במרוצת השנים לתומך נלהב של העברת פעילות הפנטגון לענן, טען בספר שכתב כי טראמפ החליט "לדפוק את אמזון" במכרז, בשל טינתו לאמזון ובזוס על הסיקור השלילי שקיבל ב"פוסט". טראמפ אמר באופן פומבי כי יש "חברות נהדרות" אחרות שהוא רוצה שיהיה להן סיכוי לזכות במכרז.

בנובמבר 2019 הגישה אמזון תביעה בבית משפט פדרלי נגד תוצאות המכרז. היא טוענת כי היתה הטיה פוליטית בבחירת הזוכה, בשל תיעובו של טראמפ לבזוס ול"פוסט". חטיבת הענן, AWS, היא אחד ממנועי הצמיחה של אמזון, וההפסד במכרז עלול לעלות לה במקומה המוביל בענף.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker