ישראל הידרדרה במדד החדשנות - וגרמניה הדיחה את המנצחת הוותיקה

גרמניה עקפה את דרום קוריאה ודורגה במקום הראשון במדד החדשנות של בלומברג, על רקע עלייה בפעילות הפטנטים במדינה והתחזקות הערך המוסף בייצור ■ בשנה שעברה ישראל זינקה למקום החמישי - אבל המומנטום לא נמשך

בלומברג
יוסף חרש
דגלים
דגליםצילום: בלומברג

גרמניה דורגה במקום הראשון במדד החדשנות של בלומברג ל-2020, ושברה רצף של שש שנים שבהן שלטה דרום קוריאה בצמרת הרשימה. ישראל ירדה במיקום אחד למקום השישי, וארה"ב ירדה מקום אחד למקום התשיעי בדירוג. סינגפור חזרה למקום השלישי בדירוג, לאחר שנתיים.

מדד החדשנות השנתי של בלומברג נערך זו השנה השמינית. הוא מדרג יותר מ-200 מדינות ומעניק להן ציון שנע בין 100-0, על בסיס עשרות קריטריונים בשבע קטגוריות - כולל הוצאות על מחקר ופיתוח, יכולת הייצור וריכוז חברות ההיי-טק הציבוריות. מדינות שלא סיפקו נתונים לפחות לשש קטגוריות לא נכנסו למדד, כך שלרשימה הסופית נכנסו רק 105 מדינות. המדד משקף את יכולתן של הכלכלות לפתח חדשנות - אחד הנושאים החשובים שיידונו בפורום הכלכלי העולמי שנערך השבוע בדאבוס, שווייץ, ב-24-21 בינואר.

מדד החדשנות

בשנה שעברה ישראל זינקה בחמישה מקומות ודורגה במקום החמישי. השנה היא הידרדרה מעט, אך עדיין שומרת על המקום הראשון בקטגוריית ההוצאות על מחקר ופיתוח. קטגוריה זו בוחנת את ההשקעה הכספית בתחום כאחוז מהתמ"ג ומעידה על הנכונות של הממשלה והמגזר הפרטי להירתם לנושא.

בקטגוריית ערך מוסף בייצור טיפסה ישראל בשני מקומות, מהמקום ה-33 בשנה שעברה למקום ה-31 השנה. ערך מוסף בייצור הוא התפוקה הגולמית של מפעלים יצרניים בניכוי הוצאות חיצוניות, כגון הוצאות על חומרי גלם ואחזקה, אך תוך התעלמות מהוצאות לרכישת שירותים, כגון פרסומות. קטגוריה זו בוחנת את הערך המוסף בייצור כאחוז מהתמ"ג וכן במונחי תמ"ג לנפש.

ישראל נפלה שבעה מקומות בקטגוריית הפריון, מהמקום השמיני ב-2019 למקום 15 ב-2020. קטגוריה זו בוחנת את הפריון במונחי תמ"ג והכנסה לאומית גולמית פר עובד מגיל 15 ומעלה, ואת השיפור במהלך תקופה של שלוש שנים.

בקטגוריית ריכוז חברות היי-טק ציבוריות, ישראל שומרת על דירוגה במקום החמישי. קטגוריה זו בוחנת את משקלן של חברות היי-טק הציבוריות - כגון יצרניות תוכנה, ביוטכנולוגיה, שבבים, תעופה וחלל ועוד - מכלל החברות הציבוריות במדינה, וכן משקלן מכלל חברות הטכנולוגיה בעולם.

חדשנות בישראל

ישראל הציגה שיפור במדד היעילות בהשכלה, ועלתה בקטגוריה זו מהמקום ה-36 בשנה שעברה למקום ה-32 השנה. הדירוג בקטגוריה זו מתחשבת בנתונים כמו שיעור בוגרי בתי הספר התיכוניים הרשומים למוסדות להשכלה גבוהה; שיעור בוגרי תיכון מכוח העבודה; ונתונים נוספים.

ישראל שומרת על המקום השני בקטגוריית ריכוז החוקרים. קטגוריה זו בוחנת את חלקם באוכלוסייה של חוקרים מקצועיים, לרבות דוקטורנטים, שעוסקים במחקר ופיתוח. לעומת זאת, בקטגוריית פעילות הפטנטים ישראל ירדה מהמקום הרביעי בשנה שעברה למקום השביעי השנה. קטגוריה זו בוחנת את מספר הבקשות לפטנטים ביחס לגודל האוכלוסייה, מספר המענקים בהשוואה למדינות אחרות ונתונים נוספים.

מגזר המכוניות דוחף את גרמניה למקום הראשון

גרמניה, שמדורגת במקום הראשון, קיבלה ציונים גבוהים מאוד בשלוש קטגוריות: ערך מוסף בייצור, ריכוז חברות היי-טק ופעילות פטנטים. דרום קוריאה איבדה את המקום הראשון בדירוג בין היתר בגלל היחלשות יחסית בפריון – המדינה ירדה למקום ה-29 בקטגוריה זו לעומת המקום ה-18 בשנה שעברה.

"מגזר הייצור הוא עדיין תחרותי ביותר ומהווה מקור לחדשנות", אומר קרסטן ברזסקי, הכלכלן הראשי של בנק ING גרמניה. "הביצועים של גרמניה במגזרים כאלו עדיין גבוהים, והם טובים יותר ממה שהיינו מצפים לנוכח ההאטה הכלכלית בזמן האחרון".

מפעל פולקסווגן בצוויקאו, גרמניה. המפעל הראשון שעובר ממנועי בעירה למנועים חשמליים
מפעל פולקסווגן בצוויקאו, גרמניה. המפעל הראשון שעובר ממנועי בעירה למנועים חשמלייםצילום: בלומברג

עם זאת, ברזסקי מציין כמה סיבות לכך שאסור לגרמניה להיות שאננה בנוגע למעמדה. כשליש מהוצאות מחקר ופיתוח הן בתעשיית המכוניות החדשנות, ובמגזר השירותים הנתון פחות מרשים. כך, "שיבושים והיחלשות של מגזר הרכב עשויים להכביד על חוזקה של גרמניה בחדשנות", לדבריו.

מעמדה של גרמניה כמעצמת ייצור נבנה על תעשיית המכוניות, אך החשש מזיהום אוויר, עימותי סחר והאטה כלכלית מכבידים על הביקוש במגזר זה.

המחסור בחדשנות בקטגוריות ההשכלה הגבוהה בגרמניה מדאיג ביותר, אומר ברזסקי, בייחוד לנוכח השינויים הגלובליים והמעבר לכלכלת שירותים והתרחקות מייצור. "ממשלת גרמניה צריכה להשתמש בעודף התקציבי שלה כדי להשקיע בחינוך ולשמור על תפקידה של גרמניה כמדינה חדשנית", הוא טוען.

"אין לנו משאבים טבעיים - רק את המוח שלנו"

דרום קוריאה הפסידה את המקום הראשון בהפרש קטן ביותר. "הוצאות על מחקר ופיתוח הם גורם שקובע חיים ומוות של חברות קוריאניות"  אומר צ'אנג סוק-גוואן, פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת האניאנג בסיאול. "הענקיות הקוריאניות - חברות כמו סמסונג, LG ויונדאי מוטורס - מובילות את הכלכלה.

"אין לנו משאבים טבעיים אחרים – יש לנו רק את המוחות שלנו", אומר צ'אנג. "מושג שבו משתמשים לעיתים קרובות ביחס לדרום קוריאה הוא 'פער העל'. מדובר בהרחבת כל יתרון שיש לדרום קוריאה – אחרת סין תדביק את הפער", הוא מסביר.

סטארט אפ
משרד סטארט-אפ. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: Bloomberg

העתיד של ארה"ב פחות ורוד

המדד אינו מבשר חדשות טובות לכלכלות הגדולות בעולם. ארה"ב, שדורגה במקום הראשון כשהמדד הושק ב-2013, ירדה למקום התשיעי, לעומת המקום השמיני בשנה שעברה. יפן נפלה למקום ה-12 - ירידה של שלוש מקומות בדירוג לעומת שנה שעברה.

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, עלתה מקום אחד למקום ה-15 בדירוג הכללי. המדינה שמרה על המקום השני בקטגוריית פעילות פטנטים, ונכנסה לחמישייה הראשונה בקטגוריית יעילות בהשכלה הגבוהה. היא גם טיפסה שבעה מקומות, למקום ה-51, בקטגוריית יעילות בחינוך.

"הביצועים החזקים של סין מעידים על התכוננות למלחמת סחר ממושכת, ולכן היא צריכה בדחיפות לבנות שרשרת אספקה שמסתמכת על חברות מקומיות וליצור ערך בשרשרת הייצור", אומר פרנסיס טאן, אסטרטג השקעות בבנק UOB בסינגפור, ומוסיף: "היא צריכה להודות לדונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, על כך שהאיץ את תוכניותיה האסטרטגיות".

ארה"ב וסין חתמו ביום רביעי האחרון על השלב הראשון של הסכם סחר חדש, במטרה להוריד את המתיחות בין שתי המדינות על ידי הסרה חלקית של המכסים שהטילה ארה"ב על מוצרים סינים שמיובאים לשטחה. בתמורה, סין הסכימה לרכוש יותר סחורות אמריקאיות. ואולם ההסכם לא ענה על חששות מרכזיים של ממשל טראמפ, הנוגעים לנושאים כמו גניבת קניין רוחני על ידי סין, הגבלות סחר דיגיטלי ואבטחת סייבר.

סטודנטים סינים מציגים רובוט בתערוכת הרובוטים בבייג'ין
תערוכת רובוטים בבייג'ין. סין יכולה בהוראה ממשלתית אחת להסיט כמויות אדירות של השקעות כדי לפצח אתגר נקודתיצילום: Ng Han Guan/אי־פי

ארה"ב יכולה לשמוח על כך שהיא עדיין מחזיקה במקום הראשון בשתי קטגוריות: ריכוז חברות היי-טק ציבוריות ופעילות פטנטים. מחצית מ-20 החברות הציבוריות עם ההוצאות הגבוהות ביותר על מחקר ופיתוח בשנה האחרונה - היו אמריקאיות. החברות המובילות הן אמזון, אלפבית ומיקרוסופט. גרמניה ניצבת במקום השני בקטגוריה זו עם פולקסווגן, דיימלר, סימנס ובאייר.

"חדשנות היא גורם קריטי לצמיחה ושגשוג", אומר טום אורליק, הכלכלן הראשי של בלומברג אקונומיקס. "העלייה של סין במדד, והירידה של ארה"ב, הן תזכורת לכך שללא חדשנות בחינוך ובמחקר - מדיניות המכסים לא תשמור על היתרון הכלכלי של ארה"ב".

סלובניה מובילה - וקזחסטאן דורגה לראשונה

אחת המדינות המובילות במדד השנה היא סלובניה, שהציגה עלייה של 10 מקומות למקום ה-21 בעקבות שיפור בפעילות הפטנטים. המפסידה הגדולות היא ניו זילנד, שירדה למקום ה-29 הכללי על רקע הירידה בקטגוריית ערך מוסף בייצור. ארבע כלכלות חדשות נכנסו למדד החדשנות בפעם הראשונה: אלג'יריה, שהגיעה למקום ה-49, מצרים, קזחסטאן ומקאו.

סינגפור עלתה למקום השלישי בדירוג הכללי, לעומת מקום שישי בשנה שעברה, על רקע עלייה בפריון ובערך מוסף בייצור, כשבמקביל היא ממשיכה להחזיק במקום הראשון בעולם בקטגוריות יעילות ההשכלה הגבוהה.

לכתבה המלאה בבלומברג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker