משבר שוק הריפו: אשמת הבנקים הגדולים וקרנות הגידור

בבנק הבינלאומי להסדרי סליקה (BIS) מאמינים כי המשבר בשוק הריפו בספטמבר האחרון לא היה אירוע חד פעמי ■ רוב האשמה מוטלת על ארבעת הבנקים הגדולים בארה"ב

לוגו בלומברג
בלומברג
הבנק הפדרלי
הבנק הפדרליצילום: AP
לוגו בלומברג
בלומברג

המשבר בשוק הריפו (REPO - Repurchase Agreements) בארה"ב בספטמבר האחרון מרמז על בעיה מובנית בנקודות חיוניות בשווקים הפיננסיים - הוא מעיד כי לא מדובר באירוע חד פעמי. כך לפי ניתוח שפרסם אתמול (ראשון) הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), הארגון הבינלאומי של הבנקים המרכזיים בעולם.

שוק האשראי קצר הטווח, שבו נסחרים ניירות ערך בשם repurchase agreement, ובקיצור ריפו (repo), הוא אחד מהנדבכים החשובים של המערכת הפיננסית. ריפו הוא הסכם הלוואה לטווח קצר מאוד, של עד חודש, למימון פעילות שוטפת של בנקים ותאגידים.

בהסכם ריפו, בנקים וחברות פיננסים מוכרים לזמן קצר נכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתיות בתמורה למזומן, ומסכימים לרכוש אותם בחזרה, בתוספת ריבית, בזמן נקוב. המזומן שהם לווים מממן את פעילות המסחר וההלוואות שהם נותנים. במקרה של ריפו יומי, ההלוואה נפרעת למחרת, כולל ריבית, והנכסים מושבים להם.

שוק זה, המקבל את רוב המימון שלו מארבעה בנקים אמריקאיים בלבד, נפרץ בין היתר מפני שבנקים אלו מחזיקים כעת יותר מהנכסים הנזילים שלהם באג"ח ממשלת ארה"ב ביחס לכסף שהם מחזיקים בבנק הפדרלי. בדו"ח ה-BIS נכתב "משמעות הדבר היא שיכולתם לספק מימון בהתראה קצרה לשוק הריפו נפגעה". בנוסף, קרנות גידור מממנות יותר השקעות דרך ריפו, גורם שנראה כי העמיס על המערכת.

שוק הריפו - בלומברג

ה-BIS עוסק בשאלה המטרידה אנליסטים רבים מזה שלושה חודשים: מדוע שוק הריפו הידרדר כל כך מהר? ב-17 בספטמבר, הריבית היומית (overnight) זינקה בבת אחת מכ-2% לכמעט 10%. מאז, הריבית ירדה, אך בשוק ההון עדיין מוטרדים מהאפשרות שהבעיה תצוץ פעם נוספת בסוף השנה - תקופה שבה בדרך כלל נזילות בשוק הריפו היא נמוכה. כך, המשקיעים יעקבו אחר הזרמת המימון לשוק הריפו שמתכנן הבנק הפדרלי לערוך.

רבים, כולל הבנק הפדרלי, הגיעו למסקנה המיידית כי זינוק הריבית אירע בגלל התנגשות שני אירועים: המשקיעים השתמשו בריפו למימון רכישות גדולות של אג"ח ממשלתיות שהנפיקה ארה"ב בדיוק באותו זמן שדרישות תשלומי המסים הרבעוניים של התאגידים רוקנו את הנזילות משוק הריפו.

אולם, ה-BIS מפקפק בטענה כי מדובר במקרה פשוט של ביקוש שגובר על ההיצע. פרננדו אוולוס, טורסטן אלרס ואגמן ארן, כתבו בדו"ח הרבעוני של ה-BIS: "אף אחד מהגורמים הזמניים האלה, לא יכול להסביר את הזינוק החריג שאירע בריבית ריפו".

הרזרבות, הכסף שהבנקים מחזיקים בבנק הפדרלי - הם הנכס הזמין ביותר לבנקים והם צריכים להזרים כסף מהר לשוק הריפו. המהלך ההגיוני עבור הבנקים היה להוציא את הרזרבות ולהשתמש בהם לרכישת ריפו כדי לקבל את התשואות של 10% מהריבית היומית.

ארבעת הבנקים ששולטים בשוק מחזיקים כ-25% מהרזרבות במערכת הבנקאות האמריקאית, אך 50% מהן נמצאות באג"ח ממשלת ארה"ב. הערבוב הזה ככל הנראה האט את העברת המזומנים לשוק הריפו, לטענת ה-BIS.

מוחמד אל עריאן
מוחמד אל עריאןצילום: בלומברג

"בעיה מבנית משחקת פה תפקיד"

מוחמד אל עריאן, הכלכלן הראשי של אליאנץ ובעל טור דעות בבלומברג, אמר "לא רק שהזינוק בשוק הריפו הפתיע את הבנק הפדרלי, הם לא הצליחו לייצב את המצב במהירות שהם חשבו שהם יכולים". עוד הוסיף כי "לא הוכח שזה זמני. לא הוכח שניתן לפתור מצב כזה בלי הזרמה מסיבית של נזילות לשוק. מה שאומר שבעיה מבנית משחקת פה תפקיד".

תנודתיות בכמות המזומן שמשרד האוצר מחזיק בבנק הפדרלי משפיעה על הרזרבות של הבנקים. צוות ה-BIS מציין כי "ריקון ותנודות חדות ברזרבות ככל הנראה הורידו את מאגרי המזומנים של ארבעת הבנקים הגדולים ואת נכונותם לסייע לשוק הריפו".

ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי. מורגן האשים את הרגולטורים בבעיה. הוא אמר באוקטובר כי לבנק שלו יש את המזומן ואת היכולת להרגיע את שוק הריפו, אך הרגולציה על נזילות הבנקים אינה מאפשרת זאת.

חלק מהאנליסטים מפנים לגורם שצומח בשוק הריפו: ריפו בחסות. מדובר בעסקאות בין בנקים לגורמים אחרים כמו קרנות כספיות, כשהבנקים יכולים לעשות מבלי שהעסקה תשפיע על המאזן שלהם. בנוסף החוקרים טוענים כי הבנקים אינם מיומנים מספיק בשוק הריפו - זאת משום ששנים של הרחבה כמותית הותירו להם מספיק מזומנים.

לכתבה המלאה בבלומברג

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום