מה יהיה מצב המזון ב-2099? הודו רוצה לדעת עכשיו

בהודו, המדינה השנייה המאוכלסת ביותר בעולם, יצטרכו להאכיל כ-1.4 מיליארד אנשים עד 2100 ■ שינויי האקלים צפויים לפגוע בתוצרת החקלאית

לוגו בלומברג
בלומברג
חקלאית קוטפת פולי סויה פגומים במהרשטרה, הודו
חקלאית קוטפת פולי סויה פגומים במהרשטרה, הודוצילום: RAJENDRA JADHAV, רויטרס
לוגו בלומברג
בלומברג

שינויי האקלים והשפעותיו מכניסים את ממשלת הודו לחרדה, והפוליטיקאים במדינה מנסים לחזות את מצב התוצרת החקלאית עד 2099.

ההתחממות הגלובלית גורמת לעלייה במספר אירועי מזג אוויר הקיצוניים במדינה. לפי שר החקלאות ההודי, המונסון שהכה בהודו השנה גרם להצפות ולמחסור בגשמים בו-זמנית - שמשמעותם פגיעה משמעותית בהשקיית היבול במדינה. הגשם ירד בכמויות גדולות מהרגיל ב-12 מתוך 36 המדינות והטריטוריות בהודו. בארבע מדינות המצב היה הפוך והתאפיין בירידת גשמים מועטה.

מחקרים מצביעים על כך שתוצרת החיטה בהודו עלולה לצנוח ב-6%-25% לקראת סוף המאה. לפי שר החקלאות, רוב היבולים האחרים, כמו תירס ואורז, צפויים להיפגע ממזג האוויר ההפכפך. יבול חריג במגמה זו הוא החומוס, שתוצרתו צפויה לעלות עד 54%.

חקלאות בהודו
שדה בהודוצילום: בלומברג

לפי האו"ם, הודו, המדינה השנייה המאוכלסת ביותר בעולם, תצטרך להאכיל 1.4 מיליארד איש עד 2100. אף שתוצרת הדגנים במדינה קפצה פי חמישה מאז 1951-1950, 14.5% מהאוכלוסייה עדיין סובלים ממחסור במזון. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הודו מדורגת כיום כמעט בתחתית מדד הרעב העולמי.

מהנדרה דב, מנהל מוסד המחקר אינדירה גנדי, סקפטי ביחס לדיוק האפשרי של תחזית כה רחוקה קדימה. "אפשר לחזות מה יקרה ב-30-20 שנה הקרובות, אבל מעבר לכך זה קשה מאוד", הוא אומר. "יחד עם האקלים, גם הטכנולוגיה משתנה. מים להשקיה הם בעיה, אבל כשהחקלאות מתאימה את עצמה ומשתנה, מגיעים פתרונות לשימוש מושכל יותר במים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker