מי יבנה בית בקהיר

הכרזתו של א־סיסי על הצורך להפריט חברות אזרחיות של הצבא נועדה ככל הנראה לפתוח חלון הזדמנויות למשקיעים

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הגשרים 15 במאי וה-6 באוקטובר והעיר התחתית של קהיר, מצרים
הגשרים 15 במאי וה-6 באוקטובר והעיר התחתית של קהיר, מצריםצילום: Jorge Láscar, מתוך פליקר

נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבין היטב את משמעותם של הפרסומים על שחיתות בצבא המצרי שהפיץ הקבלן והשחקן מוחמד עלי.

ההפגנות שהתחוללו בספטמבר בקהיר ובאלכסנדריה נגד המשטר בתגובה לפרסומים נרגעו, אבל מאז האיץ הנשיא חקיקה של חוק הפיקוח על הבנייה, ויצא בהכרזה תקדימית שלפיה יש להפריט פרויקטים וחברות אזרחיות שנשלטות בידי הצבא כדי להרחיב את השתתפותו של המגזר הפרטי במשק המצרי.

לא כדאי לעצור את הנשימה לקראת מופע ההפרטה. אלה הן תוכניות שכבר קיימות מתקופת הנשיא מובארק, שהניף את דגל ההפרטה ללא הצלחה יוצאת דופן. בכל הנוגע להפרטת החברות הצבאיות, צפוי הצבא לעמוד על רגליו האחוריות ולבלום את היוזמה, שכן זהו צינור המימון עוקף התקציב החשוב ביותר שיש לצבא. בנוסף, חברות אלה — ובהן חברות בנייה, תיירות, זיכיון ליבוא מזון תינוקות ובניית כבישים — מעניקות לצבא מנוף השפעה כלכלי ופוליטי על המדינה. א־סיסי יודע זאת היטב עוד מהתקופה שבה היה רמטכ"ל, אז התנגד בעצמו להפרטת החברות הצבאיות.

אלא שעכשיו השתנו חלק מהנסיבות. קרן המטבע הבינלאומית, שהעניקה למצרים מלווה בסך 12 מיליארד דולר, דורשת ממצרים להקטין את חלקו של הצבא בשוק האזרחי כדי לפנות מקום למגזר הפרטי, שחלקו בפרויקטים של בנייה אינו עולה על כ–15%. זהו ענף חיוני שתורם 16% מן התמ"ג ומעסיק כ–5% מכוח העבודה במדינה.

מאז 2014 "פלש" הצבא לתחום בעיקר בשל יכולותיו ההנדסיות, כוח האדם הזמין ומהירות הביצוע, שהפכו אותו לקבלן הגדול במדינה; ואילו החברות הפרטיות נאלצו להתמודד לא רק עם התנהלות ביורוקרטית כבדה וכוח אדם מאוגד שמכתיב את תנאי העבודה, אלא בעיקר עם עלותן של קרקעות לבנייה ופיתוח. את אלה קיבל הצבא בחינם מן המדינה בעוד הקבלנים האזרחיים שילמו עליהן את מחיר השוק שרק האמיר והלך. בשנה הבאה צופה התאחדות הקבלנים עלייה של כ–15% במחירן.

נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי
נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסיצילום: Carlos Barria/רויטרס

על פי דו"ח שפירסם HSBC, רק 6% מן הקרקעות במצרים מנוצלות. אם מצרים שואפת להתגבר על הפער העצום בתחום הדיור, עליה לכל הפחות להכפיל את נפח הקרקעות שייועדו לבנייה. במשרד השיכון המצרי מונחות אמנם תוכניות ל–2050, ועל פיהן מתכננת מצרים להשלים את בנייתן של כ–20 מגה־ערים שבהן יתגוררו כ–30 מיליון אזרחים. אלא שעד 2050, בהתחשב בשיעור הגידול באוכלוסייה שעומד על 2.45% בשנה, צפויה אוכלוסייתה של מצרים לעמוד על כ–180 מיליון בני אדם. כבר כיום חסרות במצרים יותר מחצי מיליון דירות ועליה לספק כמות כזאת מדי שנה כדי לספק את הדרישה השוטפת.

הדאגה היא, לכן, מנין יגיעו הדירות, ומי יוכל לרכוש אותן אם מחיריהן ימשיכו לנסוק בקצב הנוכחי. הבנק המרכזי הפחית אמנם את הריבית על הלוואות בפעם השלישית מאז יולי, אבל גם אחרי ההפחתה היא עומדת על כ–15.5%, שיעור שמאפשר רק לבני המעמד הבינוני־גבוה לא רק לחלום על דירה, אלא גם לרכוש אותה. לעומת אזרחים רגילים, לאנשי כוחות הביטחון עומדת קרן מיוחדת שהוקמה עוד ב–1988, שמסייעת בהלוואות נוחות לרכישת דירות ובמכירת קרקעות במחיר אפסי מתוך המלאי שמצוי בידי הצבא.

דיווחים של מוסדות מימון בינלאומיים ושל הבנק המרכזי המצרי מצביעים על כך שענף הבנייה יהיה התחום הפעיל ביותר בשנים הבאות, וכבר השנה חל גידול של כ–40% בהיקף שיווק הדירות. אבל הנתון הזה נשען על בנייה שנעשתה במשך מספר שנים ורק עכשיו הושלמה, כך שגם קצב השיווק המרשים הזה לא יוכל להבטיח את סגירת הפערים אם לא יגדל יחד אתו מספר התחלות הבנייה.

מצרים חייבת לעודד משקיעים זרים להצטרף לענף הבנייה והתעשייה ושלא יסתפקו בהשקעות בבורסה או בענפים שאינם מספקים מקומות עבודה רבים, כמו הפקת גז ונפט. בתחום זה הנתונים אינם מעודדים. ב–2018–2019 צנחו ההשקעות הזרות בשיעור של 23% והיו כ–6 מיליארד דולר, לעומת 7.3 מיליארד דולר בשנה שעברה.

הכרזתו של א־סיסי על הצורך להפריט חברות אזרחיות של הצבא נועדה ככל הנראה לפתוח חלון הזדמנויות למשקיעים זרים ומקומיים, במיוחד עבור אלה שנמנעו מלהגיע לשוק הבנייה המצרי בשל שליטתו של הצבא בענף. ואולם הצהרות כאלה, גם אם יעודדו את בואם של המשקיעים, יחייבו לעשות סדר ביורוקרטי וחוקי בכל הענף הפרוץ הזה.

הצעת החוק שנדונה עכשיו בפרלמנט אמורה להבטיח יותר שקיפות, פיקוח ממשלתי הדוק יותר על חברות הבנייה, הסדרי פיצויים למקרה של הפרת הסכמים, ענישה על אי־עמידה בלוחות זמנים למסירת דירות, הקמת התאחדות קבלנים בעלת אחריות בלעדית לפקח על חברות הבנייה, ועוד סעיפים שיבטיחו תחרות הוגנת ושמירה על זכויות הרוכשים. אלא שגם אם תתקבל הצעת החוק, היא ככל הנראה לא תשפיע על התנהלות חברות הבנייה של הצבא שפטורות מפיקוח ודיווח לפרלמנט — ואינן עומדות לביקורת ממשלתית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker