פיצול האישיות של גרמניה: מכורים למכוניות - אבל חרדים ממשבר האקלים

תערוכת הרכב בפרנקפורט היתה אמורה לשמש במה להצגת תוכניותיה של תעשיית הרכב הגרמנית למכוניות חשמליות ולסייע בחילוצה מהקשיים - אבל חברות רבות לא השתתפו בה ■ מספר המכוניות שמיוצרות בגרמניה ירד השנה ב-12%, ולא נראה שהממשלה תמהר לסייע לתעשיית הדגל

כריס בריאנט, בלומברג
מכונית בתערוכת הרכב בפרנקפורט
מכונית בתערוכת הרכב בפרנקפורטצילום: בלומברג
כריס בריאנט, בלומברג

המנכ"לים של תעשיית הרכב האמריקאית נסעו ב-2008 לוושינגטון לבקש חילוץ מהממשלה. הנסיעה הזאת גררה את הענף לשפל תדמיתי בארה"ב, בשל הדרך שבה הגיעו הבכירים לבירה, כדי לבקש עזרה - באמצעות מטוסי החברות. עכשיו מגיע תורה של תעשיית הרכב הגרמנית לסבול ממשבר דומה - וכמו במקרה של ג'נרל מוטורס וקרייזלר לפני עשור, זה קורה ברגע הכי פחות מתאים.

על רקע מלחמת הסחר והצניחה במכירות בסין, מספר המכוניות שיוצאות ממפעלים גרמניים ירד ב-12% השנה, והיצוא צנח ב-14%. מכירות הרכב באירופה כולה ירדו ב-3% בינואר־אוגוסט, והביקוש צפוי להישאר חלש גם בשנתיים הבאות. לנוכח נתונים אלה, ספקית חלקי המכוניות הגרמנית קונטיננטל לא שוללת קיצוצים בשעות העבודה ובמשרות.

זה לא זמן טוב למשבר ביחסי הציבור, אבל זה מה שקורה כעת - ודווקא במדינה שבה הומצא מנוע הבעירה הפנימית. תערוכת הרכב שהתקיימה בחודש שעבר בפרנקפורט נועדה לספק לתעשיית הרכב האדירה של גרמניה פלטפורמה להציג לראווה את תוכניותיה היקרות למכוניות חשמליות.

במקום זאת, יצרניות רכב בינלאומיות רבות בחרו לא להשתתף בתערוכה (חלקן עשו זאת פשוט כדי לחסוך כסף). קארל תומס נוימן, לשעבר מנכ"ל אופל־ווקסהול, אמר כי האירוע היה "כישלון אדיר". אם זה לא מספיק, על הצגת המכוניות של דיימלר, ב.מ.וו ופולקסווגן האפילו מפגיני אקלים, שהאשימו את היצרניות בכך שאינן עושות מספיק כדי לשים קץ להתמכרות למנועי דיזל ובנזין.

התערוכה התחילה ברגל שמאל. ממש לפני הפתיחה, ארבעה הולכי רגל נדרסו למוות על ידי רכב כביש־שטח בברלין, מה שעורר דיון על "התועלת החברתית" של המכוניות הגדולות וזוללות הדלק האלה. המגזין "דר שפיגל" הציב על שערו תמונה של SUV של פורשה והכתיר אותו כ"אובייקט חדש של שנאה".

מזהמים פחות

בינתיים, הארגון שפעם אפשר היה לצפות ממנו להגן על חברות הענק - VDA, הלובי של תעשיית הרכב הגרמנית - היה עסוק בכלל בהתפטרות המפתיעה של נשיאו, ברנרד מאטס. ההתפטרות עוררה ספקולציות שלפיהן בתעשייה לא מרוצים מאובדן ההשפעה הפוליטית ומהסטיגמות כלפיה.

תעשיית הרכב הגרמנית אחראית ליותר מ-800 אלף משרות במדינה, ואחראית לנתח גדול מהייצור והיצוא שלה. בעבר, הממשלה נאבקה כדי להגן על תעשיית הדגל של המדינה מפני רגולציה מכבידה. כיום, זה כבר לא כך.

ראשית, לאחר שערוריית פולקסווגן - שראשיה הודו בהונאת הרשויות האמריקאיות לגבי פליטת מזהמים ממכוניותיה - זה לא יהיה חכם מצד פוליטיקאים להקל על חברות שמציבות את הרווחים לפני בריאות הציבור. שנית, הגרמנים מתחילים לגבש מודעות למשבר האקלים ולחלקה של תעשיית הרכב בו. מכוניות אחראיות לכ-11% מפליטות גזי החממה בגרמניה, וממוצע הפליטות של כלי רכב חדשים במדינה גדל ב-2018, זו השנה השנייה ברציפות - בין השאר בגלל מכירות של רכבי SUV.

זאת אחת הסיבות לכך שגרמניה צפויה להחמיץ את יעדי פליטות הפחמן ב-2020. האיחוד האירופי כבר קבע יעדי פליטות מחמירים יותר, וגם קנסות גבוהים על אי־ציות להם. אם תשלוט בגרמניה ממשלה בראשות הירוקים (ולפי הזינוק של המפלגה בסקרים - זה יכול לקרות), הרגולציה צפויה להחמיר. אחרי התאונה הקטלנית בברלין, נשמעו קריאות לאסור כליל כניסה של רכבי SUV לערים.

הגיל הממוצע של רוכשי מכוניות חדשות בגרמניה עלה ל-53 - מה שמעיד כי לתעשייה צפוי עתיד מאתגר. ואולם הטענות שלפיהן סיפור האהבה של הגרמנים עם המכוניות הסתיים, נשמעות מוגזמות. הם עדיין קנו 3.4 מיליון מכוניות חדשות בשנה שעברה - נתון יפה גם במונחים היסטוריים. 95% מהמכוניות האלה פעלו באמצעות מנוע בעירה פנימית, ויותר מרבע היו מסוג SUV. בנוסף, הממשלה לא מעוניינת לחסל את התרנגולת שמטילה ביצי זהב. בתחילת השנה דחו בכיריה ניסיונות לקדם הגבלה של מהירות הנסיעה בכבישים המהירים בגרמניה.

רכבים בנמל
רכבים בנמלצילום: בלומברג

לאור הסתירה בין חרדת הציבור ממשבר אקלים לחיבה שלו לכלי רכב גדולים, לא מפתיע שהממשלה ויצרניות הרכב מתקשות לרצות את כולם. רכיבה על אופניים ושיתוף מכוניות נהפכו לחלופות יעילות בערים הגדולות. אבל עבור מי שרוצים מכונית משלהם, מכוניות חשמליות עדיין יקרות מדי, וטווח הנסיעה שלהן בדרך כלל מוגבל. תוכנית האקלים שעליה הכריזה ממשלת גרמניה בחודש שעבר מנסה להתמודד עם הבעיות האלה באמצעות מתן תמריצים נוספים לרכישת מכוניות חשמליות ולהקמת תשתיות עבורן.

החלופות הירוקות

החברות אינן אחידות במידת האגרסיביות שבה הן סבורות שיש לנטוש את מנוע הבעירה. בפולקסווגן הולכים על כל הקופה עם מכוניות חשמליות, ושואפים לשלוט ב-40% מהמכירות שלהן עד 2030. ב.מ.וו זהירה יותר, והנהלתה סבורה שהעתיד טמון בתאי דלק מימניים. בפולקסווגן לא מתלהבים מהרעיון.

אבל אפילו בפולקסווגן מתכננים להמשיך להרוויח ממכירת רכבי SUV גדולים - כמו דגם אטלס, שבו שלוש שורות מושבים - כדי לממן השקעות בחלופות ירוקות. בתערוכה בפרנקפורט, מכוניות חשמליות כמו פורשה טייקן ופולקסווגן ID3 עמדו לצד ענקיות זוללות דלק כמו ב.מ.וו X6 ומרצדס GLE קופה. ככל שמשבר האקלים מחריף, כך גם פיצול האישיות של התעשייה.

גרמניה מנסה להקטין את התלות בגז הרוסי / ניו יורק טיימס

גרמניה, צרכנית הגז הטבעי הגדולה באירופה, תלויה כיום בגז המובל בצינורות מרוסיה - הספקית הגדולה ביותר שלה. כדי שתוכל לקבל גז מספקיות אחרות, כמו קטאר או ארה"ב, היא שוקלת הקמת מסופי גז טבעי מונזל (LNG).

מחאה של ארגונים סביבתיים נגד יצרני הרכבים
מחאה של ארגונים סביבתיים נגד יצרני הרכביםצילום: AFP

LNG הוא גז טבעי שמקורר עד שהוא נהפך לנוזל. כיום הוא נסחר ברחבי העולם, כמו נפט. מכליות ענקיות - חלקן באורך של יותר מ-300 מטר - מובילות את הגז המונזל בים, וכדי לפרוק אותו צריך מסוף מיוחד.

אחד האתרים האפשריים למסוף הוא וילהלמסהאפן, עיר נמל בת 80 אלף תושבים שקמה כבסיס צי לפני 150 שנה. במשך עשורים שקלו חברות אנרגיה מקומיות, כמו אוניפר, לבנות בה מתקן LNG, אבל התוכניות לא קרמו עור וגידים. כעת, באוניפר מאמינים שהגיעה ההזדמנות הנכונה. "זה זמן מעולה לפיתוח מתקן כזה", אמר נילס פנצל, סגן נשיא לתחבורה ומסופים של החברה.

הובלת גז בצינור מרוסיה, נורווגיה ומדינות אחרות זולה יותר מ-LNG, שעלות עיבודו והובלתו גבוהה יותר. לפי נתוני חברת האנרגיה BP, יותר ממחצית יבוא הגז הטבעי לגרמניה ב-2018 היה מרוסיה. אבל למרות הקשרים הטובים בין הממסד הגרמני לרוסיה וחברת הגז הממשלתית שלה, גזפרום, יש לגרמניה סיבות טובות לחפש חלופות - לרבות סכסוכי מחיר ושיבושי אספקה, בין השאר משום שצינור הגז עובר באוקראינה. הולנד, ספקית גדולה נוספת של גרמניה, סובלת מהידלדלות הגז שלה וחוששת מרעידות אדמה שנגרמות בגלל קידוחי הגז.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לוחץ על אירופה - ובעיקר על גרמניה - לייבא ממדינתו גז טבעי המופק מפצלים. טראמפ גם מתח ביקורת על נורד סטרים 2, צינור גז חדש שמחבר בין רוסיה לגרמניה.

בינתיים, ערים נוספות, כמו שטאדה וברונסבוטל, הצטרפו לתחרות על בניית המסוף. כולן סמוכות להמבורג - מרכז מסחר וימאות ענקי בצפון גרמניה. הן עלולות להיתקל בהתנגדות מצד גורמים שוחרי איכות הסביבה, שכן החוף באזור נחשב ייחודי, וספינות ענק עלולת לפגוע בו. פנצל, מצידו, טוען שהתיירים דווקא אוהבים לראות את ספינות הענק: "הן מחזה מרהיב".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ