"שוד המאה": הבנקאים שעמדו מאחורי הונאת מס של 60 מיליארד יורו

בעדות שסיפק בשבוע שעבר בנקאי בריטי הוא סיפק הצצה לאופן שבו התנהלה ההונאה שגזלה עשרות מיליארדים ממשלמי המסים באיחוד האירופי: "לחמוק ממסים ככל האפשר"

גרדיאן
סוכנויות הידיעות
שטרות יורו
שטרות יורוצילום: LEONHARD FOEGER/רויטרס

כינו אותם "הגברים ששדדו את אירופה": קבוצה של סוחרים ממולחים, עורכי דין לדיני מסים וגאוני מתמטיקה שעל פי החשד ניהלו מלב הסיטי של לונדון מזימה שגנבה 60 מיליארד יורו (66 מיליארד דולר) לפחות מכספי משלמי המסים של כמה מדינות באיחוד האירופי. העיתון הצרפתי "לה מונד" כינה את ההונאה הזו "שוד המאה", ובתקשורת ההולנדית תיארו אותה כ"פשע מאורגן בחליפות עסקים".

מרטין שילדס, אחד משני בנקאים לשעבר מבריטניה שעומדים למשפט על 34 מעשי הונאה חמורה בין 2006 ל-2011, סיפק בשבוע שעבר הצצה לאופן שבו היא פעלה. בעדותו בבית משפט מחוזי בבון שבגרמניה, תיאר שילדס כיצד סצנת הבנקאות של לונדון משכה אליה את החוקרים המבריקים ביותר מאוניברסיטאות העילית של בריטניה, והשתמשה בהם כדי להגדיל רווחים – מבלי להסביר להם את ההשלכות המוסריות והמשפטיות של מעשיהם.

"זו היתה האווירה באותה תקופה: מגזר פיננסי שלפחות לפי מה שאני ראיתי היה מכוון כלפי מקסום רווחים", סיפר שילדס בן ה-41 בבית המשפט העמוס מפה לפה. "שטף של עסקות כאלה (עסקות cum-ex) יכול לאפשר לשני משקיעים או יותר לקבל החזר מס על הדיווידנדים, אף שהמס שולם רק פעם אחת.

עסקות cum-ex היו נפוצות הרבה יותר מכפי שמשרד האוצר של גרמניה חשב כשהזהיר לראשונה מפניהן לפני עשור. כ-100 בנקים וחברות פיננסים היו מעורבים בעסקות כאלה, כולל ג'יי. פי. מורגן צ'ייס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה מריל לינץ'. ב-10 בספטמבר פשטו החוקרים על משרדי קומרצבנק, הבנק השני בגודלו בגרמניה, כדי לחפש ראיות למעורבותו בפרשה.

שילדס, שנחשב בצעירותו לגאון מתמטי, התחיל את דרכו בתפקיד זוטר במריל לינץ' אחרי שלמד הנדסה, כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד, משום שרצפת המסחר הציעה לו אווירה מסעירה ודינמית. התגמול היה נאה ביותר: במשך חמש השנים שבהן התבצעו העסקות המדוברות, דרך כלי השקעה בגיברלטר, הוא הכניס לכיסו 12 מיליון יורו. הוא ואשתו רכשו ב-2010 ב-9.7 מיליון ליש"ט אחוזה בלונדון, ובהמשך בית נוסף ב-6 מיליון יורו ברחוב היקר ביותר בדבלין.

שילדס הביע חרטה על המעשים, אשר גזלו כסף שיכול היה לשמש לסלילת כבישים ובניית בתי חולים או בתי אבות. "אני לפעמים שואל את עצמי אם הייתי עושה היום דברים אחרת. עכשיו, כשאני יודע מה שאני יודע, התשובה ברורה מאליה. לא הייתי מכניס את עצמי לתעשיית ה-cum-ex".

משפטם של שילדס וניק דיאבל, הנאשם השני, צפוי להסתיים ב-9 בינואר, והעונש המקסימלי הוא עשר שנות מאסר. שילדס החליט לשתף פעולה עם החקירה, מה שמגדיל את הסיכויים להפחתה בעונשו (שעלול להגיע לעשר שנות מאסר).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker