"ראשומון" ישראלי: מובילה ביצירתיות, מפגרת בתשתיות

הדו"חות השונים על הכלכלה הישראלית מציגים סיפורים על קדמה וחדשנות, בצד תמונת מצב עגומה על פיגור בתשתיות ■ וכמו בסרטו המפורסם של אקירה קורוסאווה, שתי הגרסאות נכונות

פרופ' שלמה מיטל
שלמה מי-טל
מתוך הסרט "ראשומון"
מתוך הסרט "ראשומון"צילום: Daiei Film

בסרטו המפורסם של אקירה קורוסאווה, "ראשומון", ארבעה אנשים מספרים על מקרה רצח של סמוראי: אישה נשואה, שודד, חוטב עצים ורוח הרפאים של הנרצח. סיפור הרצח מתואר מנקודת מבטו הסובייקטיבית של כל אחד מארבעת המשתתפים, כך שלמעשה עלילת הסרט מגוללת ארבעה סיפורים שונים ומנוגדים בתכלית, שבסופו של דבר מתגלים כולם כאמיתיים.

למה הדבר דומה? לדו"חות השונים שמתפרסמים בנוגע לכלכלה הישראלית אשר מציגים נתונים מנוגדים לגמרי, אך אמיתיים. כך, למשל, דו"ח חדש של ה-Global Innovation Index ל-2019 מספר שני סיפורים שאינם עולים בקנה אחד: מצד אחד תיאור מחמם את הלב על החדשנות הישראלית, ומצד שני דין וחשבון נוקב ועגום על מצב התשתיות בישראל.

בעמוד 272 בדו"ח עב הכרס, אומת הסטארט־אפ מובילה את העולם ביצירתיות. והנה, באותו העמוד עצמו, כמו נלקח מיקום מקביל, מסופר סיפור נוסף ובו ישראל מפגרת באופן חמור בתשתיות הפיזיות והאנושיות ההכרחיות לתרגומם של רעיונות יצירתיים לישימוּת כלכלית.

אם כך, איזו מגרסאות הראשומון היא אמת? ובכן ניתוח מעמיק של הנתונים מלמד שחרף הסתירות, שתי הגרסאות צודקות ונכונות גם יחד. מתוך כ-130 מדינות שנסקרות בדו"ח, ישראל מדורגת במקום השני במו"פ, במקום השלישי בהון סיכון, במקום הראשון בקישורי חדשנות בין התעשייה לבין האוניברסיטאות ובכישורי מחקר, במקום הרביעי בהפצת ידע ובמקום החמישי ביצירתיות אונליין. בשקלול הנתונים, בפעם הראשונה בדו"ח זה ישראל מדורגת במקום העשירי בחדשנות ונכללת בעשר המדינות המובילות. בנתון מסכם זה מגולם הלכה למעשה ראשומון מס' 1.

הראשומון השני מתייחס למיקומה הנמוך של ישראל בכל הנוגע להשקעות הון, השקעות בהון האנושי ותשתיות: ישראל מדורגת רק במקום ה-89 בהשקעת הון כשיעור מהתמ"ג - ההון החיוני לשם יצירתם וייצואם של רעיונות יצירתיים. ישראל מדורגת במקום ה-51 בלבד בתשתית כללית, במקום ה-72 בחינוך גבוה ובמקום ה-42 בחינוך הכללי, שהוא הבסיס ליצירתיות. כמו כן, ישראל מדורגת במקום ה-42 בסביבה הרגולטורית - כללי המשחק היוצרים שדה הוגן ושטוח לחברות הזנק. לבסוף, ישראל מדורגת במקום ה-46 ב"יציבות פוליטית ותפעולית", כלומר במדד היציבות וההמשכיות במדיניות, מאפיינים שנחשבים קריטיים לעסקים.

ושוב נשאלת השאלה - מיהי מדינת ישראל האמיתית? האם היא אומת הסטארט-אפ החדשנית והיוצרת, או מדינה נחשלת, שמפגרת הרחק מאחור דווקא בקטגוריות שאמורות להיות לב לבה של היצירתיות? ובכן, כמו ב"ראשומון" היפני, שני הסיפורים כנראה נכונים: אולי דווקא בשל הקושי לפעול בסביבה רגולטורית קשה כל כך, ישראל היא בו בזמן מקום שיש בו אנשים בעלי כושר המצאה יוצא דופן, ומדינה הממעיטה להשקיע, באופן כרוני, בהון האנושי שבה ובתשתיות החיוניות לתמיכה ביצירתיות ולמימושה.

לדוגמה, חברות סטארט-אפ רבות אשר מתמקדות בתוכנה וביישומונים וזקוקות לאינטרנט מהיר, סובלות מאטיות הרשת. בתשתית האינטרנט, ישראל מדורגת רק במקום ה-70 מתוך 200 מדינות, ומהירות ההורדה של סרט באיכות HD במרשתת עלולה להגיע ל-90 דקות, בעוד בסינגפור, תהליך ההורדה אורך כעשר דקות.

כשם שב"ראשומון", דמות אחת רואה שחורות והאחרת רואה את הדברים באור חיובי, גם לישראל יש צד אפל וצד מואר. השאלה החשובה בסיפור הישראלי רב-הפנים היא האם היצירתית הישראלית מסוגלת לשגשג לנצח, בעוד ההנהגה נכשלת בבניית התשתיות הפיזיות והאנושיות הדרושות כדי לתמוך בה ולממש אותה.

הכותב הוא חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker