ממעמקי האדמה למגרשי הכדורגל: הגז שמניע את המונדיאל בקטאר

שנתיים חלפו מאז הטילו סעודיה ומדינות ערב נוספות סנקציות כלכליות חונקות על קטאר ■ במקביל, היא נמצאת כבר עמוק בתוך השקעה אדירה של כ-200 מיליארד דולר בבניית התשתיות לקראת משחקי הגביע העולמי ב-2022 ■ בינתיים, היא מוציאה ממעמקי האדמה עוד ועוד גז

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טקס חניכת האצטדיון שישמש את המונדיאל בקטאר
טקס חניכת האצטדיון שישמש את המונדיאל בקטארצילום: Kamran Jebreili/אי־פי

"קטאר מגלה סימנים של מיתון כלכלי", קבע הדיווח הארוך שהתפרסם בעיתון הסעודי "א־שרק אל־אאוסט". מנגד, האתר הקטארי The Peninsula דיווח כי "יתרות המט"ח של קטאר הגיעו לרמתן שלפני המצור... השפעות הסנקציות כמעט נעלמו לגמרי".

שנתיים חלפו מאז הטילו סעודיה, בחריין, מדינת איחוד הנסיכויות ומצרים סנקציות כלכליות חונקות על קטאר. קטאר עמדה אז בפני אחד המשברים הכלכליים הגדולים שידעה, כאשר נותקה לחלוטין מהקשר היבשתי עם סעודיה. מטוסיה לא יכלו לחצות את המרחב האווירי של הממלכה ושל מדינת איחוד הנסיכויות, ואת היבוא המיידי של מוצרי יסוד היא נאלצה לנתב דרך טורקיה ואיראן. כדי להרגיע את אזרחיה, היא הזרימה מיליארדי דולרים לבנקים שלה.

במקביל, היא נמצאת כבר עמוק בתוך השקעה אדירה של כ–200 מיליארד דולר, שנועדו לבניית התשתית המפוארת לקראת משחקי הגביע העולמי, שיתקיימו ב–2022. כלי התקשורת של קטאר ושל "מדינות המצור" — כפי שמכונות שכנותיה — ניהלו מערכה פסיכולוגית ביניהם כדי להוכיח כי קטאר עומדת על סף קריסה או פשיטת רגל; ומנגד, שהיא לא רק מצליחה לשרוד את הסנקציות, אלא אפילו משגשגת וצומחת חרף המצור. כך רצוי גם לקרוא את שתי הקביעות האחרונות, של העיתון הסעודי ושל האתר הקטארי, ביחס למצבה של קטאר.

אין בקטאר מחלוקת על כך שהסנקציות גרמו לנזקים כלכליים. מחירי מוצרי היסוד האמירו, ההובלה הימית והאווירית התייקרה באופן משמעותי, אזרחים נאלצים להאריך את משך טיסותיהם והתלות הכלכלית בטורקיה ובאיראן פגעו בעצמאות ההחלטה המדינית של קטאר. ואולם קטאר היא מדינה עשירה, ואזרחיה נהנים מרמת ההכנסה הממוצעת לנפש הגבוהה בעולם. קרן ההשקעות הלאומית של קטאר, שהיקף הונה המדויק אינו ידוע, מחזיקה בנכסים מניבים ברחבי העולם, ולמרות קשריה ההדוקים עם איראן היא נחשבת לבעלת ברית אסטרטגית של ארה"ב, שניסתה ללא הצלחה עד כה לחולל פיוס בין קטאר לשכנותיה.

קטאר הצליחה בתוך זמן קצר להקים עשרות מפעלים מקומיים לייצור מזון ומוצרי יסוד אחרים, היא ביססה קווי אספקה חלופיים, ולדברי הנהגתה, מתכוונת להגדיל את קידוחי הגז ואת נפח ייצור הגז הנוזלי בעשרות אחוזים בשנים הקרובות. בה בעת, לא נסתרים גם הסימנים המעידים על מיתון כלכלי. כך למשל, היקף הבנייה במדינה צנח ב–1.2%. לכאורה, זהו שיעור נמוך, שבמדינות אחרות יכול להיות מיוחס לתנודה עונתית. אבל קטאר הציגה מאז 2012 צמיחה קבועה בענף הבנייה, בשיעור ממוצע של 18%. גידול זה זכה לזינוק מטאורי של 30% ב–2015, כאשר קטאר זכתה בהתמודדות על אירוח המונדיאל, ומאז נהפכו הבנייה והתשתית למנועי הצמיחה החשובים ביותר (חוץ מנפט וגז). צניחת שיעורי הבנייה באופן כה משמעותי ואלפי הדירות הפנויות שממתינות לרוכשים הן רק סיבה אחת לדאגה הקטארית.

שאלה מטרידה אחרת היא מה יקרה במדינה בעוד שלוש שנים, אחרי שהאוהדים והתיירים הרבים שיגיעו אליה כדי לצפות במשחקי הגביע יחזרו לבתיהם, וישאירו אותה עם האצטדיונים המשוכללים ביותר, עם רשת מטרו חדישה, בתי המלון המפוארים והכבישים הנוצצים שנסללו לכבוד התחרויות. קטאר מקווה שהמונדיאל יביא אליה לא רק תיירים לרגע, אלא גם משקיעים שיתרשמו מהמדינה, ממיקומה לחוף המפרץ הפרסי וממבחר הדירות הפנויות ויהפכו את הבירה דוחה לדובאי נוספת.

בהנחה שמלחמה חדשה לא תתלקח במפרץ — הנחה שבנסיבות הקיימות קשה לסמוך עליה — קטאר יכולה אולי לצפות לגידול בהשקעות הזרות, אבל מפת ההשקעות האפשרית אינה מציגה חזון מבטיח במיוחד. על פי חזון 2030 שהציגה קטאר, היא מתכוונת להשקיע בפרויקטים של תיירות, חינוך, רפואה ובגיוון מקורות ההכנסה. אלא שלפיתוח תעשייה מקומית לא תהיה הצדקה אם היא תישען רק על השוק הקטארי, שמחזיק בכ–1.8 מיליון תושבים, מתוכם 300–350 אלף אזרחים.

טראמפ ואמיר קטאר תמים בן-חמד, בבית הלבן ב-2017
טראמפ ואמיר קטאר תמים בן-חמד, בבית הלבן ב-2017צילום: Jonathan Ernst / רויטרס

הרווחים הגדולים טמונים בסיכוי להפוך את קטאר למרכז סחר אזורי, שיתחרה בדובאי, או כמרכז לייצור מוצרי צריכה שיוכל להתחרות בטורקיה. הקמת מרכזים כאלה בקטאר תלויה במערך השיווק; בקשרי תחבורה נוחים ויעילים — שכיום אינם קיימים בשל הסנקציות של סעודיה ואיחוד הנסיכויות; בהסרת הסנקציות מעל איראן, שמהווה שוק עיקרי לתוצרת שמגיעה ממדינות המפרץ; ובשכנוע תאגידים מסחריים להעתיק את מוקדי פעילותם מדובאי לדוחה.

קשה לנבא אם התנאים המדיניים ישתנו לטובת קטאר, הן במעגל הערבי והן בסיכוי פתיחתו של השוק האיראני לפעילות חופשית. קטאר תצטרך להמשיך לסמוך על רזרבות הגז האדירות שטמונות בקרקע ובים, שיממנו את רמת החיים של אזרחיה ואת השקעותיה. היא כנראה גם תמשיך לתמוך במדינות ערביות, כמו לבנון, שבה היא רכשה באחרונה איגרות חוב בכחצי מיליארד דולר, לסייע לירדן ולטורקיה במיליארד דולרים ולספק לחמאס את משכורות עובדיו. אלה הם מנופי השפעה משמעותיים שקטאר מחזיקה בידיה, אבל נראה כי חזון הפחתת התלות בנפט והגז יישאר לעוד שנים טובות במגירות התכנון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker