פראיירים לא מתים (בגיל 80) - הם רק נותנים את התמונות שלהם ל-FaceApp - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פראיירים לא מתים (בגיל 80) - הם רק נותנים את התמונות שלהם ל-FaceApp

במרוץ לפיתוח טכנולוגיה משוכללת לזיהוי פנים, חברות מסחריות וגופי מחקר מקימים מאגרי תמונות עצומים - ברוב המקרים ללא אישור מהמצולמים ■ השיטה: אפליקציות משעשעות, כמו FaceApp למשל, ומצלמות במקומות ציבוריים ■ המידע עובר ללא פיקוח ומשמש למטרות פוגעניות

13תגובות
אתר פייסאפ
צילום מסך מתוך Faceapp

קל מאוד לגנוב את המידע האישי שלנו. למעשה, במקרים רבים אנחנו מעבירים אותו לכל דורש ולא יודעים לאן הוא יגיע. דוגמה מצוינת לכך היא שיטפון התמונות של גולשים ברשתות החברות, שמראות כביכול כיצד הם ייראו כזקנים או כבני המין השני. התמונות האלה הן תוצר של אפליקציה פופולרית בשם Faceapp, שפותחה על ידי חברה רוסית וניתנת להורדה בחינם בחנויות האפליקציות.

פייס-אפ אינה אפליקציה חדשה. היא זמינה להורדה מ-2017 וזכתה לפופולריות במדינות רבות בדרום אמריקה, באפריקה ובמזרח התיכון. כל משתמש שמוריד אותה לסמארטפון נדרש להעניק לה הרשאות לכרטיס הזיכרון במכשיר, ולמידע הנוסף שנשמר בגוגל. כלומר, המשתמש מנדב מרצונו, בלחיצת כפתור, מידע פרטי ורגיש. רוב המשתמשים לא מודעים לכך שהם מעניקים לחברה אלמונית גישה חופשית לנתונים השמורים בסמארטפון שלהם - ולתמונות שעלולות להגיע למאגרי מידע שמשמשים לפיתוח מערכות זיהוי פנים.

פייס-אפ לא לבד: כמעט כל האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן כיום מבצעות כריית מידע בקביעות - וזה לא משנה אם המידע מגיע לחברה רוסית, סינית, ישראלית או לפייסבוק העולמית. כיום, תמונות פניהם של אנשים רבים נשמרות ללא ידיעתם במאגרי מידע שהוקמו על ידי חברות מסחריות וחוקרים. רבות מהתמונות מסתובבות ומשותפות במה שנראה כמו מערכת אקולוגית שמזינה את טכנולוגיית זיהוי הפנים.

מאגרי המידע הוקמו באמצעות שימוש בתמונות שנאספו מרשתות חברתיות; תמונות שפורסמו באתרים שונים; תמונות שהועלו לשירותי היכרויות כמו אוקיי-קיופיד; ותמונות שנאספו ממצלמות במקומות ציבוריים. הכמות המדויקת של הפרצופים שנכנסו למאגרים לא ידועה, אך פעילים למען פרטיות טוענים כי במאגרים שנבנו על ידי מיקרוסופט, אוניברסיטת סטנפורד ואחרים מוחזקות יותר מ-10 מיליון תמונות.

אפליקציית אוקיי קיופיד
עוד שימוש בפייסאפ - דלג
שימוש בפייסאפ - דלג
View this post on Instagram

סבתא וסבא @yaron_sivan

A post shared by Tom Yaar (@tomyaar) on

אוספים תמונות של פרצופים יותר מעשור

מאגרי התמונות נבנו כחלק מהמרוץ לייצור מערכת זיהוי פנים מובילה. הטכנולוגיה הזו אמורה ללמוד לזהות אנשים באמצעות ניתוח של כמה שיותר תמונות דיגיטליות ושימוש ברשת עצבית מלאכותית - מערכת מתמטית מורכבת שדורשת כמויות מידע גדולות כדי שתוכל לבנות דפוס לזיהוי.

ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק וגוגל צברו ככל הנראה את מאגרי התמונות הגדולים ביותר, ולפי כמה מחקרים שפורסמו בנושא, הן לא משתפות אותם עם גופים אחרים. לפי מחקרים שפורסמו בתחום בעבר, חברות אחרות ומוסדות מחקר משתפים באופן נרחב את התמונות שאספו עם חוקרים אחרים, ממשלות וחברות פרטיות בסין, באוסטרליה, בהודו, בסינגפור ובשווייץ - לצורך אימון מערכות הבינה המלאכותית.

שימוש בפייסאפ - דלג

חברות ומעבדות אוספות תמונות של פרצופים כבר יותר מעשור ומאגרי המידע משמשים בקושי שכבה אחת בבניית המערכת לזיהוי פנים. ואולם לרבים כלל אין מושג שתמונתם הוכנסה למאגרים. ברוב המקרים התמונות לא כוללות את שמות המצולמים, אך הדבר לא אומר שאי-אפשר לזהותם. האיסוף והשימוש במאגרי המידע מעורר שאלות רבות, בעיקר משום שהטכנולוגיה ניתנת לשימוש גם למטרות פוגעניות.

כך למשל, לפי מסמכים שהושגו באמצעות המרכז לפרטיות וטכנולוגיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ופורסמו לראשונה על ידי "וושינגטון פוסט", הסוכנות לאכיפת חוקי הגירה ומכס בארה"ב (ICE) כרתה נתונים מרישיונות נהיגה באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים, וניתחה מיליוני תמונות של נהגים ללא ידיעתם.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק
Marcio Jose Sanchez/אי־פי

עוד עולה מהמסמכים כי במדינות וושינגטון, ורמונט ויוטה, שבהן מהגרים לא-רשומים יכולים להנפיק רישיון נהיגה, דרשו סוכני ICE לעבור על מאגרי התמונות. ורמונט ויוטה צייתו לדרישה; ובוושינגטון נעשו צעדים ביורוקרטיים שונים, אך לא ברור אם המידע הועבר. ככל הידוע, זאת הפעם הראשונה שבה ICE עשתה שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לסרוק מאגרי מידע של רישיונות נהיגה, כולל תמונות של אזרחי ארה"ב ותושבים חוקיים.

תמונות משמשות לפיתוח טכנולוגיה מפוקפקת

לדברי האריסון רודולף, עמית במרכז לפרטיות בג'ורג'טאון, "המדינות מעולם לא אמרו לאנשים לא-רשומים כי כשהם מגישים בקשה לרישיון נהיגה, הם גם נותנים ל-ICE את הפנים שלהם. זאת מלכודת". המסמכים של החוקרים מג'ורג'טאון נגעו ל-2017-2014, ולא ברור אם המדינות עדיין מצייתות לדרישות של ICE.

כיום אין כל פיקוח על השימוש במאגרי מידע כאלה. פעילים למען פרטיות וגורמים שונים זועמים משום שרבים מהמצולמים כלל לא יודעים שתמונתם משמשת לפיתוח טכנולוגיה מפוקפקת מבחינה אתית ומוסרית. למשל, מאגר מידע אחד לפחות, שהוקם בארה"ב, הועבר לשימושה של חברה סינית שעוסקת בזיהוי אתני של המיעוט המוסלמי-אויגורי במדינה, שנרדף על ידי השלטונות הסיניים.

בשבועות האחרונים הוסרו מהרשת כמה מאגרי תמונות, ובהם מאגרים של מיקרוסופט ואוניברסיטת סטנפורד, בשל חשש של מצולמים לפרטיותם. ואולם מאגרים אלה הופצו ושותפו באופן כה נרחב, מה שמגדיל את הסבירות לכך שהתמונות עדיין נמצאות בשימוש במקומות אחרים.

לוגו של גוגל
רויטרס

"אנחנו רואים כמה השיטות האלה פולשניות ומבינים שהחברות האלה לא מכבדות את הפרטיות שלנו", אומרת ליז או'סאליבן, שהיתה אחראית על מאגר דומה בסטארט-אפ קלאריפיי (Clarifai) שעסק בניתוח בינה מלאכותית. לדבריה, היא עזבה את החברה הניו יורקית בינואר במחאה על שיטות הפעולה בענף. "ככל שזיהוי הפנים נהפך נפוץ בכל מקום, כך כולנו חשופים לאפשרות שנהיה חלק מהתהליך", היא אמרה.

לדברי או'סאליבן, חברת קלאריפיי קיבלה תמונות מאוקיי-קיופיד. דוברת מטעם אתר ההיכרויות אמרה שקלאריפיי אכן יצרה קשר עמם ב-2015 "בנוגע לשיתוף פעולה אפשרי", וכי אתר ההיכרויות "לא חתם על הסכם מסחרי ואין לו יחסים עם החברה כיום". עם זאת, הדוברת לא השיבה לשאלה אם קלאריפיי קיבלה גישה למאגר התמונות של אוקיי-קיופיד מבלי לקבל את הסכמתם של המצולמים.

דוגמה לאופן שבו נאספים נתונים ותמונות, היא מאגר שהקימה אוניברסיטת סטנפורד. במשך שלושה ימים נאספו יותר מ-10,000 תמונות שהוכנסו למאגר, והוזכרו במחקר שפורסם ב-2015. במחקר לא צוין אם האנשים שתמונותיהם נאספו ידעו שהם מצולמים ומשתתפים במחקר. אגב, המאגר עצמו נקרא על שם המסעדה שבה הוצבו המצלמות על ידי החוקרים.

החוקרים מסטנפורד שפיקחו על המאגר לא הגיבו לדברים. בתגובה רשמית מטעם האוניברסיטה נמסר כי "כחלק מהליך המחקר, סטנפורד משתמשת באופן שגרתי בתיעוד מחקרי ותומכת בפרסום נתונים ציבוריים. ברגע שחומרי המחקר מתפרסמים, האוניברסיטה לא עוקבת אחר השימוש שנעשה בהם, וכך גם גורמים רשמיים מהאוניברסיטה".

גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#