עכשיו הן באמת בצרות: הקונגרס והממשל נגד ענקיות הטכנולוגיה - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עכשיו הן באמת בצרות: הקונגרס והממשל נגד ענקיות הטכנולוגיה

הממשל הפדרלי הודיע כי יעלה הילוך במאבק בהתנהגות המונופוליסטית של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם ■ המשקיעים נתקפו בהלה ומניות הטכנולוגיה צנחו - אך מומחים בתחום לא מאמינים שאכן יתרחש שינוי עמוק בענף

הפגנה בסיאטל נגד אמזון וג'ף בזוס. ארגוני צרכנים קוראים למחוקקים לפרק את ענקיות הטכנולוגיה
Ted S. Warren/אי־פי

הממשל הפדרלי בארה"ב מעלה הילוך במאבק שלו בחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עם כללים חדשים ותביעות פדרליות. הרגולטורים מגבירים את פיקוח ההגבלים העסקיים על ענקיות עמק הסיליקון, והקונגרס חוקר אם הן בלמו תחרות ופגעו בצרכנים.

אחרי משא ומתן ממושך, הודיע משרד המשפטים שהוא ייקח על עצמו את חקירות הגבלים העסקיים הקשורות לאפל וגוגל, בעוד שנציבות הסחר הפדרלית (FTC) תחקור את פייסבוק ואמזון.

בית הנבחרים האמריקאי מסר ביום שני כי נבדק חשד לכך שענקיות הטכנולוגיה נהגו באופן אנטי־תחרותי. זה עשוי להוביל לרפורמה ראשונה בכללי ההגבלים העסקיים מזה עשורים, בניסיון להתאים אותם לתעשייה שלא היתה קיימת כשנכתבו.

השאלה אם חברות הטכנולוגיה מפרות את חוקי ההגבלים העסקיים עומדת כבר זמן רב במוקדם של ויכוחים אקדמיים ודיונים בתעשייה עצמה. אבל רק עכשיו נראה שהיא מתחילה לזכות בתשומת לב מצד גורמים פוליטיים כמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הקונגרס, הדמוקרטים שמתמודדים על ראשות המפלגה וכן מצד הצרכנים. עמק הסיליקון ספג באחרונה ביקורת קשה על תרומתו להפצת מידע מוטעה, הפרות פרטיות והטיה פוליטית.

התביעות והחקירות נגד ענקיות הטכנולוגיה

החקירות עוררו בהלה בקרב משקיעים והובילו לנפילה במניות הטכנולוגיה ביום שני. מדד נאסד"ק ירד ב–1.6%, והשלים ירידה של 10% מאז השיא שאליו הגיע ב–3 במאי. מניית פייסבוק צנחה ביותר מ–7%, ואיבדה 25% מאז השיא שלה במאי. שווי השוק של החברה ירד ל–469 מיליארד דולר. מניית אלפבית, החברה האם של גוגל, נפלה שלשום ב–7%, ומניית אמזון איבדה כמעט 5% ביום שני. אפל, שגם מנייתה נפלה ב–25% מאז השיא שאליו הגיעה במאי, איבדה 1% בלבד. שווי השוק של החברה ירד אל מתחת ל–800 מיליארד דולר לראשונה מזה ארבעה חודשים, בעקבות דיווח כי משרד המשפטים האמריקאי שוקל לפתוח בחקירת הגבלים עסקיים גם נגדה.

"נחזיר את התחרות"

בינתיים נראה שלא נפתחו חקירות רשמיות, אך תשומת הלב שמקדישים כעת בוושינגטון לענקיות הטכנולוגיה עלולה להוביל לעוד שנים של כאב ראש עבורן, עם גל של תביעות לפירוק החברות, קנסות כבדים או חוקים חדשים שיגבילו את יכולתן להתפשט.

"כך נחזיר את התחרות בתחום הזה", אמר חבר בית הנבחרים דיוויד סיסילין, דמוקרט מרוד איילנד, במסיבת עיתונאים שלשום. סיסילין הוא יו"ר תת הוועדה לענייני הגבלים עסקיים השייכת לוועדת המשפט של בית הנבחרים, שמתכננת לקיים בשנה וחצי הקרובות שורה של דיונים, לשמוע עדויות מבכירי החברות הגדולות ולזמן אליה מסמכים פנימיים שלהן.

סיסילין אמר כי החקירה תתמקד בפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות. הוועדה הודיעה שלשום לארבע חברות — גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון — על תוכניותיה. אם חקירת בית הנבחרים תגלה כי הן פעלו בניגוד לכללים, הקונגרס ילחץ על משרד המשפטים ו–FTC לנהל חקירה.

שטרות מזויפים במחאה בפריז נגד גוגל. באירופה נקטו צעדים משמעותיים יותר נגד ענקיות הטכנולוגיה
Francois Mori/אי־פי

FTC ומשרד המשפטים סירבו למסור תגובה. כל ארבע החברות סירבו אף הן להגיב, אך כבר דחו בעבר האשמות לגבי התנהגות לא תחרותית.

FTC הודיעה בפברואר על הקמת כוח משימה מיוחד שנועד לבדוק את תעשיית הטכנולוגיה. הנציבות גם מנהלת משא ומתן עם פייסבוק לגבי קנס במסגרת הסדר בנוגע להפרת פרטיות משתמשים ב–2011, שעשוי להגיע ל–5 מיליארד דולר.

משרד המשפטים ו–FTC התחילו כבר לפני כמה שבועות לנהל מגעים בנוגע לחלוקת תחומי האחריות בחקירת התחרותיות של ענקיות הטכנולוגיה, לפי כמה מקורות שהיו מקורבים לדיונים. שני הגופים מחלקים ביניהם לעתים תחומי אחריות כשהם בוחנים מיזוגים ורכישות. ואולם המגעים האחרונים מראים כי שניהם נחושים בדעתם לחקור את החברות, לאחר שכנראה קיבלו תלונות ממתחרות ומגורמים נוספים.

שני מקורבים לנשיא טראמפ אמרו כי בבית הלבן תומכים בצעדי משרד המשפטים ו–FTC לכיוון פיקוח הגבלים עסקיים מחמיר יותר על חברות הטכנולוגיה. עם זאת, המקורבים, שביקשו להישאר בעילום שם, התעקשו כי לא מופעל לחץ ישיר על הגופים מצד טראמפ או הבית הלבן, וכי הנשיא אינו מעורב בכך. הם ייחסו את הצעדים למינויים של טראמפ בשני הגופים.

אחד המקורות אמר כי סוגיות הגבלים עסקיים לא היו בתקופה האחרונה בראש סדר העדיפויות של טראמפ, ולא עלו בפגישות שקיים הנשיא בחדר הסגלגל עם יועציו הכלכליים.

חוסר המעורבות של טראמפ הוא כנראה חדשות טובות לחקירות: אחרי שהביע בפומבי התנגדות עזה למיזוג בין AT&T וטיים וורנר, ניסתה AT&T להשתמש בדבריו של טראמפ כדי להגן על עצמה, ואמרה כי זו הוכחה לכך שמשרד המשפטים מוציא לפועל אג'נדה פוליטית.

"ענקיות הטכנולוגיה משחקות תפקיד עצום בכלכלה שלנו ובעולם", אמר חבר בית הנבחרים דאג קולינס, רפובליקאי מג'ורג'יה וחבר בוועדת המשפט, בהודעה שפירסם. "ככל שחברות הטכנולוגיה הגדילו את נתח השוק שלהן, עלו יותר ויותר שאלות בנוגע לתחרותיות של השוק", הוסיף.

ייתכן שיחלפו עוד שנים עד שהרגולטורים ינקטו צעדים או שהקונגרס יחוקק חוקי הגבלים עסקיים חדשים. כמה ארגוני צרכנים כבר קראו לרגולטורים לפרק את חברות הטכנולוגיה, וכריס יוז, ממייסדי פייסבוק, אמר כי יש לפרק את החברה כדי לפתור את הבעיות שלה. עם זאת, רוב המחוקקים והרגולטורים בעולם נמנעו מלהביע תמיכה בפירוק של איזושהי חברת טכנולוגיה.

תביעות ממושכות ולא תמיד אפקטיביות

השיח לגבי הגבלים עסקיים נהפך אמנם אופנתי באחרונה, אך נדיר עדיין לראות צעדים ממשלתיים לפירוק חברות, והם כרוכים במחיר גבוה ולא תמיד נוחלים הצלחה.

תביעה שהגיש הממשל האמריקאי נגד יבמ, למשל, נגררה 13 שנה לפני שבוטלה. במקרה של AT&T הדיון בתביעה נמשך עשור, עד שהחברה פורקה ונותקו ממנה שבע חברות בנות אזוריות שזכו לכינוי Baby Bells. הממשל רדף אחרי מיקרוסופט במשך 12 שנה, מהחקירה הראשונה של FTC ועד לאישורו של הסדר על ידי בית משפט לערעורים.

אחת הסיבות לקצב האטי הזה: אם חברה מסוימת היא גדולה מספיק בכדי להיחשד בהתנהגות מונופוליסטית, יש לה בדרך כלל גם צבא גדול של לוביסטים, עורכי דין ועובדים בכל רחבי ארה"ב.

בעשורים האחרונים, פרשנות מחודשת לתורת ההגבלים העסקיים המסורתית יצרה מכשול חדש בפני צעדים רגולטוריים. רוברט בורק, לשעבר שופט פדרלי ומשפטן שמרני, טען בספרו "פרדוקס ההגבלים העסקיים" שיצא לאור ב–1978 כי אם הממשל יגן על המתחרות החלשות יותר, הוא יהפוך את העסקים ליעילים פחות ויגרום לעליית מחירים לצרכנים. הרף שלו לגבי רווחת הצרכן — הדבר היחיד שחשוב הוא מה שקורה בארנק של הצרכן — משמש את בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון.

הפרשנות הזאת להגבלים עסקיים מסייעת לענקיות הטכנולוגיה. קשה לטעון שהצרכנים נשדדים — הטיעון שהשמיע הסנאט כשאישר את חוקי ההגבלים העסקיים המקוריים לפני יותר ממאה שנה — כשחברות כמו גוגל ופייסבוק משרתות אותם בחינם. אמזון מתגאה בכך שהיא גובה מחירים נמוכים במיוחד.

"הרגולטורים הפדרליים צריכים להדביק את הקצב", אמרה שרה מילר, סגנית מנהל Open Markets Institute, ארגון ללא מטרות רווח שמבקר את ענקיות הטכנולוגיה.

באירופה, חוקי ההגבלים העסקיים מותאמים יותר לתלונות שהושמעו באחרונה נגד ענקיות הטכנולוגיה, ושם ננקטו יותר צעדים נגדן. הרגולטורים באירופה קנסו את גוגל השנה ב–1.5 מיליארד יורו על הפרת חוקי ההגבלים העסקיים בשוק הפרסום המקוון. זה היה מהלך אכיפת ההגבלים העסקיים השלישי של גופים באירופה נגד החברה מזה שלוש שנים.

הרגולטורים באירופה הביעו חששות בנוגע לדומיננטיות של אפל בשוק המוזיקה. במארס הגישה ספוטיפיי, המספקת שירות סטרימינג של מוזיקה, תלונת הגבלים עסקיים באירופה, שבה נטען כי אפל גובה בחנות האפליקציות שלה עמלות גבוהות ממתחרות שלה ואוכפת עליהן כללים מחמירים יותר בכל הנוגע לשיווק.

אפל טענה כי העמלות סבירות, בהתחשב בכך שהיא זו שמפעילה את חנות האפליקציות. היא טוענת כי החנות גם נותנת לספוטיפיי ולחברות אחרות גישה למיליוני לקוחות פוטנציאליים.

מילר אמרה כי אין לה ציפיות גדולות שהצעדים החדשים של הממשלה ישנו את הגישה האמריקאית. "רק הזמן יגיד אם ההודעה הזו תוביל לצעדים משמעותיים", היא סיכמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#