השבועון הכלכלי הנחשב "אקונומיסט" מסביר איך לנצח באירוויזיון - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השבועון הכלכלי הנחשב "אקונומיסט" מסביר איך לנצח באירוויזיון

קצת אג'נדה וייחודיות אך גם פנייה לכל המדינות: באיחוד האירופי יכולים ללמוד דבר או שניים מהשירים שכבשו את האירוויזיון

4תגובות
קובי מרימי במהלך חזרה באולם האירוויזיון, אתמול
RONEN ZVULUN/רויטרס

מחר (שבת) יתקיים בתל אביב גמר האירוויזיון. התחרות נערכה לראשונה ב-1956 כדי לקדם שלום באירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל חלק מהתכונות שלה יכולות לגרום ליורופילים הגדולים ביותר לרצות לעזוב את האיחוד האירופי. התוצאות מושפעות מפוליטיקה; ושירים שנשמעים הגיוניים ברמה הלאומית מבלבלים לפעמים את הזרים ונכשלים. המתמודדים שזוכים להצלחה מגיעים בדרך כלל עם שירים גנריים, שמהווים מטאפורה חיה לערבוביה ההומוגנית של האיחוד האירופי.

במידה מסוימת, המטאפורה הזאת עובדת. בדיוק כפי שמדינות אירופה מתקשות לגשר על פערים כלכליים וגיאופוליטיים - רוב המשתתפות באירוויזיון חברות באיחוד האירופי - כך גם ישנם טעמים מוזיקליים שונים ביניהן. אירווינג וולתר, מומחה למוזיקת אירוויזיון שמכונה "ד"ר אירוויזיון", מסביר את ההבדלים האלה. פינלנד שמה דגש על ההברות הראשונות של מילים ולכן יש לה קצב משלה. האיטלקים תלויים בתנועות, לעומת ההולנדים שתלויים בעיצורים. ההבדלים הדקים האלה מקשים לכתוב שיר שיפנה לכל הטעמים. גם השיפוט של התחרות משתנה בהתאם למדינות. דין וולטיק, היסטוריון שמתמחה באירוויזיון, מזהה שלושה סגנונות שיפוט: קאמפי (איטלקי), סרקסטי (אוסטרי או בריטי) ועובדתי (גרמני ומזרח אירופי).

אולם ישנם בכל זאת כמה טרנדים שמאחדים בין סגנונות המוזיקה באירופה. בשנים הראשונות של האירוויזיון האופנה היתה בלדות ושירים מעודנים יותר. בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 הגיע היורופופ, ובשנות ה-90, עם דעיכת היורופופ וכניסתן לאירוויזיון של מדינות מזרח אירופה, האירוויזיון אימץ מוזיקת עולם. סביב אותה תקופה המדיה נפתחה והאירוויזיון נהפך למסחרי יותר.

שלווה - דלג

השוודי תומס ג:סון (G:son), אחד מכותבי השירים המצליחים ביותר של האירוויזיון, שאחראי לשיר "אופוריה" שזכה ב-2012, מכיר היטב את הנוסחה להצלחה. "שיר אירוויזיון טוב חייב להתחבר לכל האנשים השונים באירופה", הוא אומר. המפתח הוא לאו דווקא סגנון מסוים אלא משהו ייחודי שימשוך את תשומת לבם של הצופים, שרובם שומעים את השיר בפעם הראשונה ולצד עוד כמעט 30 שירים אחרים. אחד הטריקים, אומר וולתר, הוא לשלב בין הייחודי למוכר. ישנם שירים, למשל, שכוללים הרבה דרמה ב-30 השניות הראשונות של השיר, וכך שומרים על תשומת הלב. גם שינוי סולם יכול להגביר את העניין, ואם השיר מזכיר שירי מצעדים של התקופה זה כמובן לא מזיק. ממד אידיאולוגי יכול אף הוא לתרום, כפי שאפשר היה לראות בזכיות בשנים האחרונות של אוסטריה, פורטוגל, אוקראינה וישראל - שלכולן היו שירים עם אג'נדה.

זוכת האירוויזיון 2018 נטע ברזילי בתחרות בליסבון
Armando Franca / AP

יש כאן לא מעט לקחים לאיחוד האירופי, שהוא מלאכותי והומוגני מדי. האירוויזיון מראה שאפשר לאחד את היבשת כשהולכים נגד הזרם. באירוויזיון יש הרבה בעיות, אבל גם מעלות: היעדר פומפוזיות, הכרה בתרבויות המקומיות, סובלנות כלפי המלאכותי, פתיחות הן כלפי החדש והן כלפי הישן וידיעה מה אנשים רוצים. כל אלה תכונות שחסרות למוסדות הפוליטיים המרובעים של אירופה. הפקידים האירופיים שנוחרים בבוז כלפי האירוויזיון יכולים היו ללמוד ממנו משהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#