מיטב דש: "ללא יצוא גז למצרים, שותפויות הגז צריכות לרדת ב-27%-15%"

בית ההשקעות מיטב דש השיק סיקור ראשון לשותפויות הגז, המשקלל שני מודלים: האחד עם יצוא למצרים והשני בלעדיו ■ מנהל מחלקת המחקר העניק לשותפויות המלצת "משקל שוק", והדגיש: "מחירן בבורסה מגלם יצוא למצרים וירדן בסבירות גבוהה"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסדת קידוח גז תמר
אסדת קידוח גז תמרצילום: אלבטרוס צילומי או

בית ההשקעות מיטב דש השיק היום (ב') סיקור ראשון לשותפויות הגז עם המלצת "משקל שוק" לדלק קידוחים, תמר פטרוליום, ישראמקו ורציו. במיטב דש סבורים שמחיר השותפויות בבורסה מגלם בסבירות גבוהה יצוא גז מישראל למצרים וירדן, ולכן לא קיים פוטנציאל לעליות משמעותיות נוספות. בבית ההשקעות העריכו את מאגר תמר בשווי של כ-7.9 מיליארד דולר ואת מאגר לווייתן בשווי של כ-9.3 מיליארד דולר (לאחר מס) - בדומה למחירי השוק.

"אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית לשווי מאגרי הגז ולשווי המחזיקות במאגרים, וזאת לאור המועד הקרב ובא של בדיקות ההזרמה בצינור הגז למצרים", כתב ערן יונגר, מנהל מחלקת המחקר במיטב דש ברוקראז'. "בהתאם לשווי הסחיר של שותפויות הגז, נראה כי השוק מתמחר את הייצוא למצרים וירדן בסבירות גבוהה. להערכתנו, שווי הייצוא למצרים מהווה כ-20%-15% משווי המאגרים".

סיקור ראשון לשותפויות הגז
צילום:

יונגר, שמשתדל "להלך בין הטיפות", מתייחס לאופציית היצוא מישראל בזהירות - ומסיבה זו הוא בחר לפרסם שתי הערכות שווי למאגרים: האחת עם יצוא, והשנייה ללא. לדבריו, "אנו מביאים את שני התרחישים, כאשר גם בתרחיש הייצוא, האופטימי כביכול, נקטנו שיעור היוון גבוה לחלק המיוצא ושיעור היוון נמוך יותר במכירות לשוק המקומי".

לדברי יונגר, בתרחיש עם יצוא למצרים - מרבית שותפויות הגז מתומחרות במחיר הראוי, בעוד תמר פטרוליום מתומחרת בחסר - דיסקאונט של 15.3%. בתרחיש ללא יצוא למצרים, שותפויות הגז לשיטתו מתומחרות יקר: דלק קידוחים בפרמיה עודפת של 17.5%, תמר פטרוליום בפרמיה של 27.5%, ישראמקו בפרמיה של 15.6%, ורציו בפרמיה של 23.3%.

לדברי יונגר, "עתיד היצוא למצרים תלוי ברובו בבדיקות ההזרמה של צינור EMG, אלה נדחו ממארס, ואמורות להתחיל במאי. לצינור EMG קיבולת של כ-7 מיליארד מ"ק (Bcm). אולם, מעולם לא הועברה בו כמות זו ויש גם פערים בנושא הלחצים הנדרשים בצינור. להבנתנו, בשל אילוצי מערכת ההולכה בצד הישראלי, הכמות האפשרית כרגע להעברה לצינור EMG מוגבלת לכ-4.5 BCM לשנה בלבד. בכוונת שותפויות הגז להשלים פער זה בהעברת הגז למצרים דרך ירדן".

פרט לאתגר הטכני, יונגר הזכיר בעיה שנייה באופציית היצוא, הקשורה לביקוש: "הצריכה השנתית של מצרים מסתכמת כיום בכ-55 BCM לשנה, ומסופקת כולה ממקורות עצמאיים. נוסף לכך מצרים גם מפעילה בהיקף חלקי את מתקני ההנזלה לטובת ייצוא גז מצרי. לפי פרסומים, בכוונת מצרים להגדיל את ההפקה המקומית לכ-83 BCM בתוך כשנתיים, זאת, עוד לפני פרסום כמויות של התגליות האחרונות ובראשן תגלית נור. על כן, נראה שיש עודף היצע במצרים בשנים הקרובות".

ערן יונגרצילום: תומר אפלבאום

עם זאת, יונגר מסייג כי למרות עודפי הגז הצפויים, מצרים רוצה למצב עצמה כ"האב" (HUB) אזורי של גז, ולהמשיך להיות אטרקטיבית עבור חברות הזרות. לכן, "מצרים עשויה לייבא מעט - במונחים ישראליים - גז ישראלי, וגם להיות יצואנית גז נוזלי".

באשר לירדן, יונגר ציין כי עד 2019 המדינה צרכה כ-4 BCM של גז בשנה כגז נוזלי יקר; ואולם, מתחילת השנה ירדן חזרה לקבל גז ממצרים - לפחות עד 2020. יונגר העריך כי על אף ההתנגדות הפוליטית והציבורית מבית, ירדן לא תבטל את חוזה רכש הגז מלווייתן. לדבריו, "על אף קריאות פוליטיות כאלה ואחרות מצד הירדנים, יש חוזה גז חתום, ולאור הביקוש החזק אנו מעריכים כי תהיה אספקת גז ישראלית לירדן, אולם תיתכן גם המשך אספקה ממצרים".

ביחס לשוק הישראלי, יונגר העריך כי תחזית הביקושים שפירסם משרד האנרגיה שמרנית, ולכן הוא הגדיל את תחזית הביקוש בישראל עד 2024 - ולאחר מכן יישר קו עם התרחיש האופטימי של ועדת אדירי. "הגדלת תחזית הכמויות הנצרכות במשק הישראלי בשנים הקרובות נובעת מהערכתנו לירידה בשימוש בגז נוזלי החל במועד תחילת ההפקה של מאגר לווייתן וירידה הדרגתית בשימוש בפחם", נכתב.

"איננו סבורים שהגז הטבעי יחליף את כל השימוש בפחם, ובהתאם לתחזיות משרד האנרגיה אנו סבורים כי עלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות יהוו גם הן תחליף לשימוש בפחם. באשר לתמהיל המכירות בין המאגרים לשוק המקומי אנו מניחים ירידה בכמויות למאגר תמר, כמויות נמוכות למאגר לוויתן ועלייה בכמויות במאגר כריש. אנו מניחים ירידת מחיר כפי שראינו כבר כעת בחוזי כריש ובחוזים החדשים של חברת החשמל ובשל עודף היצע ותחרות בשנים הקרובות", הדגיש יונגר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker