סוף להימנעות מהשקעות בישראל? אקסון שוקלת להתמודד במכרז לחיפושי גז בישראל - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף להימנעות מהשקעות בישראל? אקסון שוקלת להתמודד במכרז לחיפושי גז בישראל

ענקית האנרגיה האמריקאית עשויה להפוך לחברת הנפט הגלובלית הגדולה הראשונה שנכנסת לפעילות בישראל ■ עד כה נמנעו ענקיות אנרגיה עולמיות מהשקעות בארץ מחשש לפגיעה ביחסיהן עם מדינות ערב עתירות הנפט והגז

13תגובות
שלט של אקסון מוביל
רויטרס

ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל שוקלת להתחיל לבצע חיפושי נפט וגז טבעי בישראל, כך אמר מקור המעורה בעניין. צעד זה יהפוך את אקסון לחברת הנפט הגלובלית הגדולה הראשונה שיש לה פעילות בישראל שעדיין נמצאת מבחינה טכנית במצב מלחמה עם מדינות המפרץ הפרסי העתירות הנפט.

מספר גילויים של מאגרי גז גדולים מול חופי ישראל ובאזור מזרח הים התיכון בעשור החולף הפכו את ישראל ליעד השקעה עם פוטנציאל לרווחים עבור חברות אנרגיה גדולות. האזור נחשב לאחד האזורים המתעוררים החדשים הבולטים בתחום של חיפושי גז טבעי והפקתו.

עד לגילויים אלו, ההנחה היתה כי עתודות הנפט והגז הטבעי של ישראל הן זעירות במקרה הטוב. לכן לא היתה לחברות אנרגיה סיבה לבצע חיפושים בישראל ולהסתכן בפגיעה בפעילותן ובהשקעותיהן העתידיות במדינות ערב שחולשות על כמה מעתודות האנרגיה הגדולות ביותר בעולם.

בכירי אקסון נפגשו השבוע עם שר האנרגיה יובל שטייניץ בעיר יוסטון בארה"ב כדי לדון בהתמודדות החברה האמריקאית במכרז שיקיים משרד האנרגיה ביוני להענקת רישיונות לחיפושי נפט מול חופי ישראל, אמר אדם המעורה המצב.

אקסון, חברת הנפט הבורסאית הגדולה בעולם, רכשה לאחרונה ב-50 אלף דולר חבילת מידע ממשרד האנרגיה לצורך התמודדות במרכז, אמר המקור.

צוות מטעם אקסון גם ביקר במרכז המידע שהוקם על ידי המשרד בירושלים, אמר המקור. המרכז מציע מידע גאולוגי מפורט על האזור בו יש לפי ההערכות מאגרים של 2,120 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי ו-6.6 מיליארד חביות נפט.

יובל שטייניץ
הדס פרוש

אקסון סירבה לפניית רויטרס לקבלת תגובתה על הדיווח, וכך גם משרד האנרגיה הישראלי.

בחודש פברואר, הודיעה אקסון על גילוי מאגר גדול של גז טבעי בקפריסין יחד עם שותפתה קאטר פטרוליום. המאגר נמצא סמוך לשני מאגרי גז טבעי גדולים שכבר התגלו באזור: לווייתן מול חופי ישראל וזוהר (Zohr) מול חופי מצרים.

ענקית האנרגיה האמריקאית ומתחרות כמו רויאל דאץ'-של וטוטאל נמנעו עד כה מהשקעות בישראל, מחשש שהדבר יפגע ביחסיהן עם ממשלות של יצרניות נפט וגז טבעי אזוריות גדולות כמו ערב הסעודית, כוויית ועיראק. מדינות אלו אינן מכירות באופן רשמי בישראל.

אקסון היא אחת המשקיעות הזרות הגדולות ביותר בקטאר. לחברה גם יש פעילות זיקוק ופטרו-כימיקלים בערב הסעודית, ומפיקה נפט וגז טבעי בעיראק ואיחוד האמירויות הערביות.

אקסון מוביל לא לא לבד

בניסיון לקדם התעניינות במכרז השני לחיפושי גז טבעי ימי, נפגשה בימים האחרונים צמרת משרד האנרגיה השוהה בכנס אנרגיה בינלאומי ביוסטון עם כ-15 חברות אנרגיה.

לאחר כישלון המכרז הימי הראשון לחיפושי גז טבעי בשטח הימי של ישראל, פירסם משרד האנרגיה בסוף 2018 מכרז שני בנסיון להפיק בו לקחים מהכישלון הקודם. החברות יוכלו להגיש את ההצעות עד לאמצע יוני 2019, ובחודש יולי צפויים להתפרסם הזוכים בהליך.

ההליך מתפרסם כשברקע פעילות מתחרה וגוברת של חיפושי גז ונפט ימיים במצרים ובקפריסין. מצרים הבהירה כי היא שואפת לקבל התחיבות להשקעות בסך 10 מיליארד דולר עד אמצע 2019. שר הנפט המצרי אמר כי המכרזים עוררו עניין בחברות אמריקאיות, אולם לא נקב בשמותיהן.

במסגרת ההליך החדש יוצעו 19 רישיונות חיפוש (בלוקים) בגודל של עד 400 קמ"ר כל אחד, בחמישה מקבצים בגודל מרבי של עד 1,600 קמ"ר כל אחד. ההחלטה לשווק את השטחים במקבצים של רישיונות, נועדה לאפשר התאמה נכונה יותר של איזורי החיפוש למבנים הגיאולוגיים שעשויים להכיל מאגרי נפט וגז. אחזקת שטחים גדולים יותר תאפשר ביצוע סקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים באופן מקצועי ויעיל יותר ותעלה את האטרקטיביות של השטחים ליזמים.

המקבצים מצויים בחלקים המרכזיים והדרומיים של המים הכלכליים, באזורים בחלקם כבר ניתנו בעבר רישיונות חיפוש, ובוצעו בהם סקרים סיסמיים ופעולות אקספלורציה אחרות המעידות על פוטנציאל אפשרי לגילוי של מאגרי הידרוקרבונים. רישיון חיפוש יינתן למשך תקופה של 3 שנים עם אפשרות ארכה לשנתיים נוספות. לאחר ביצוע קידוח אחד לפחות ועמידה בכלל תכניות העבודה, ניתן יהיה להאריך את תקופת הרשיונות במקבץ בשנתיים נוספות, כפי שנקבע בחוק הנפט, בתנאי שתוגש התחייבות לקידוח בכל מהרשיונות שטרם נקדחו עד תום תקופת הרישיון. 

הבעיה המרכזית של ישראל היא היעדר אפשרויות יצוא ישיר של הגז. בשלב זה מאגר חדש גדול שיתגלה יחוייב בחיבור לחוף בישראל, שצפויה להגדיל את צריכת הגז שלה ככל שתגדל צריכת החשמל, כולל תחזיות למעבר מדורג או לרכב חשמלי. בהעדר מתקן ישראלי להנזלת גז, אפשרויות היצוא הן לירדן, שם צפוי הגז הישראלי להתמודד מול גז קטרי, ולמצרים ששואפת להפוך למרכז גז איזורי. כל יצוא כזה כרוך בהשקעות נוספות בצנרת הולכה. במקרה של חברה שכבר פעילה במאגר ימי באיזור, הפתרון עשוי להיות יותר קל כיון שהיא תוכל לחבר אותו למאגר אחר שלה ממנו היא מייצאת.

אפשרות יצוא תאורטית עתידית בשלב זה היא דרך צינור הגז איסט-מד בין אירופה לישראל, שעליו מדברים במיפגש בביוסטון שרי האנרגיה של ישראל, יוון, וקפריסין. שר האנרגיה המצרי, טארק אל מולא, אמר במיפגש ביוסטון כי מצרים תכנס בשבועות הקרובים את פורום הגז המזרח תיכוני שהקימה, שנועד לחזק את מעמדה כמרכז איזורי של גז טבעי ימי.

הכתבה ברויטרס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#