ישראל עדיין "דמוקרטיה פגומה" - אבל לפחות לא מידרדרת - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל עדיין "דמוקרטיה פגומה" - אבל לפחות לא מידרדרת

מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט מציב את ישראל במקום ה-30, לא רחוק מארה"ב ■ נורווגיה, איסלנד ושוודיה הן המדינות הכי דמוקרטיות בעולם

13תגובות
בחירות 2015
מוטי מילרוד

ישראל נחשבת לדמוקרטיה פגומה וממוקמת במקום ה-30 מתוך 170 מדינות במדד הדמוקרטיה של אקונומיסט ל-2018. דירוגה של ישראל לא השתנה מהשנה שעברה, אך נמצא במקום אחד פחות לעומת הדירוג שהתייחס ל-2016.

הציון הכולל של ישראל הוא 7.79 נקודות, כשרק 20 מדינות קיבלו ציון כולל של יותר מ-8, והן נחשבות לדמוקרטיות מלאות. הציון של ישראל עלה בסקירת 12 השנים האחרונות מציון של 7.28 ב-2006. במשך השנים, הציון עלה בהתמדה עד 2016, ומאז ירד בשיעור קל.

ישראל קיבלה ציון גבוה במדד הקשור להליך הדמוקרטי ופלורליזם, ובמדד ההשתתפות הפוליטית. בסעיפי תפקוד הממשלה ותרבות פוליטית קיבלה ישראל ציון של 7.5, שהיה גבוה מהממוצע, אך בינוני ביחס למדיניות מערביות. בסעיף של חרויות אזרחיות, קיבלה ישראל ציון נמוך של 5.88, אך גם זה גבוה בהרבה ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון. מעל ישראל מדורגות צרפת ובוצוואנה, במקומות 29 ו-28. מתחת לישראל מדורגות בלגיה, טאיוואן, איטליה וצ'כיה.

סעיף ההשתתפות הפוליטית מדרג את המדינות לפי שיעור ההצבעה בבחירות. מחברי הדו"ח טוענים כי ב-2018 נרשם שיפור בכל העולם בסעיף זה, וגם עלייה בחברות במפלגות, "אף שקיימים סימנים לכך שהאמון במפלגות פוליטיות הגיע לשפל בשנה שעברה". הסעיף שכולל פלורליזם והליך דמוקרטי מתייחס לחופש הבחירות, להוגנות שלהן, להליך בחירות לרשויות מקומיות ולאפשרויות המימון של מפלגות. סעיף תפקוד הממשלה מתייחס לחופש הפעולה של הממשלה הנבחרת, לעליונות של הרשות המחוקקת על פני הרשות המבצעת, מערכות של איזונים ובלמים בדמוקרטיה ותפיסת השחיתות של הממשל.

סעיף החירויות האזרחיות כולל את חופש התקשורת האלקטרונית והמודפסת, חופש ביטוי מחאתי של אזרחים, הגבלות פוליטיות על גישה לאינטרנט, כינון איגודי עובדים וסחר, גישה של מיעוטים לתפקידים ממשלתיים וחופש של עסקים ואחזקה על רכוש.

במקומות הראשונים בדירוג ניצבו נורווגיה, איסלנד, שוודיה, ניו זילנד ודנמרק. גם מדינות בולטות אחרות באירופה, כמו בריטניה, גרמניה והולנד, ניצבות במקומות גבוהים ונחשבות לדמוקרטיות מלאות. ארה"ב ניצבת במקום 25 ונחשבת, כמו ישראל, לדמוקרטיה פגומה.

דונלד טראמפ
Evan Vucci / AP

מחברי המדד טוענים שארה"ב ירדה בעשור האחרון ממקום 18 ב-2008 למיקומה הנוכחי בעיקר בשל ירידה בקטגוריית "תפקוד הממשלה" ובשל הפילוג הפוליטי שגורם לירידה באמון של האזרחים במוסדות השלטון – כשהקונגרס האמריקאי ספג צניחה באמון לפי סקר של גאלופ – מ-40% ב-2000, ל-20% ב-2010 ול-18% כיום.

ואולם, ארה"ב נהנתה מעלייה בציון בסעיף ההשתתפות הפוליטית, ומגידול בייצוג של נשים בפוליטיקה, בעיקר במפלגה הדמוקרטית. 23% מחברי הקונגרס אחרי בחירות האמצע שנערכו בנובמבר 2018 הן נשים, לעומת 19% בלבד בקונגרס הקודם (ב-2016-2018).

צפון קוריאה מדורגת במקום האחרון במדד, עם ציון של 1.08 נקודות. סוריה מדורגת מעליה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שלישית מהסוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#