הציוצים של טראמפ בטוויטר חובטים בלירה הטורקית - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הציוצים של טראמפ בטוויטר חובטים בלירה הטורקית

באופן פרדוקסלי, נשיא ארה"ב הפך את הכלכלה הטורקית לחומת המגן של הכורדים ■ זהו טריק לא רע, בתנאי שארדואן, שכבר הציב יותר מ-80 אלף חיילים על הגבול לקראת פלישה רחבה לסוריה, ינהג לפי הכללים ולא יחצה את הגבול

טראמפ וארדואן
/אי־פי

"אנחנו נהרוס את כלכלתה של טורקיה אם תפגע בכורדים", בישר הציוץ התורן של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "דיפלומטיית כף היד", שבה טראמפ מנהל את מלחמותיה ומדיניותה של ארה"ב באמצעות המכשיר החכם, מייתרת את הדיפלומטיה הקלאסית ואולי אפילו את הצורך בשימוש בעוצמה קשה, כמו שיגור כוחות צבא או הטלת סנקציות. איום קצר, כמה עשרות תווים בסך הכל — והלקוחות מצייתים. או כך לפחות מאמין טראמפ.

אם באוגוסט נדרש טראמפ להפעיל סנקציות של ממש ולהכפיל את המכסים על אלומיניום ופלדה, שיובאו מטורקיה לארה"ב כדי שארדואן יסכים לשחרר את הכומר אנדרו ברונסון ממעצר, נראה שעכשיו די באיום שגרם לירידה של 1.5% בשער הלירה הטורקית כדי להעביר את המסר. הלירה אמנם התאוששה מעט אחרי הציוץ השבוע, אבל עדיין לא הצליחה לחזור לאיתנה מאז אוגוסט, אז צנחה לשער של 7.3 לירות לדולר.

כלכלה או כורדים הוא סוג חדש של אולטימטום שטראמפ מציב בפני ארדואן, ואפילו די מקורי. פירושו שטורקיה, שעד לפני כחודש הצהירה על כוונתה לכבוש את חבלי הכורדים בסוריה, תיאלץ לא רק לכבוש את יצרה, אלא גם להיות מגינת הכורדים אם היא לא רוצה לקעקע את "תוכנית הכלכלה החדשה", שאומצה בעקבות המשבר הכלכלי החריף שפוקד אותה.

באופן פרדוקסלי, טראמפ הפך את הכלכלה הטורקית לחומת המגן של הכורדים. זהו טריק לא רע בהשוואה לטעויות אחרות בתחום מדיניות החוץ של הנשיא האמריקאי — בתנאי שארדואן, שכבר הציב יותר מ-80 אלף חיילים על הגבול לקראת פלישה רחבה לסוריה, ינהג לפי הכללים ולא יחצה את הגבול.

כפי שטראמפ יכול להסיק מההתנהלות הרוסית, סנקציות כלכליות על טורקיה יכולות להניב תוצאות מדיניות. לכאורה, גם העיתוי יכול לסייע לאיום האמריקאי. הקשיים הכלכליים שניצבים בפני טורקיה, הם שיעמדו במוקד הבחירות המקומיות שיתקיימו בסוף מארס ויהוו מבחן לעוצמתה של מפלגת השלטון, וממילא של ארדואן.

רפיסותה של הלירה הטורקית, האינפלציה שמגיעה ל–20% ומסרבת להתכווץ, האבטלה הגבוהה שמגיעה ליותר מ–12%, החוב הלאומי העצום, הצמיחה שנסוגה מרמה של יותר מ-7% ל-1.7% ברבעון האחרון של 2018, והיעדר תוכנית אב יעילה לשיפור מצב המשק — כל אלה הם נתוני פתיחה שעשויים להבטיח הצלחה ללחץ כלכלי אמריקאי. אבל סנקציות כאלה, שיפחידו משקיעים זרים, עלולות לפגוע קשה גם בתאגידים אמריקאיים שמושקעים עמוק במשק הטורקי, ובעיקר, הן עלולות לדחוף את טורקיה עוד יותר לזרועותיה הפתוחות של רוסיה ואולי אף להתנתק מנאט"ו.

שיקולים אלה כבר הניעו את טראמפ לוותר לרגע על הטוויטר ולנהל שיחת טלפון עם ארדואן כדי לנסות ולהגיע להסכמות חדשות בעניין הטיפול בכורדים.

אבל גם אם יימצא פתרון מדיני שיבטיח הגנה לכורדים, הוא לא יסלק את הקשיים הכלכליים של טורקיה, במיוחד כשארדואן ממשיך לדבוק במדיניות הורדת הריבית חרף האינפלציה.

הערכות כלכליות מדברות כבר על מיתון שהולך ומתבסס, או לפחות על כך שטורקיה צועדת במהירות לקראתו. אחת האינדיקציות לכך היא צמצום היקף הגירעון במאזן התשלומים. לכאורה, זהו נתון חיובי, ואולם בטורקיה הוא נובע בעיקר מקיטון בהיקף היבוא לצורך ייצור שנובע מצמצום הצריכה. מפעלים מייצרים פחות, עסקים קטנים ובינוניים נסגרים, ונוטלי הלוואות — בעיקר הלוואות דולריות — מתקשים להחזירן, ומכאן קצרה הדרך לפגיעה ביציבות מערכת הבנקאות.

בשנה שעברה העמידה המדינה הלוואות בריבית מועדפת לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של 129 מיליארד דולר, והשנה היא צפויה להעניק הלוואות נוספות. במקביל, יו"ר התאחדות הבנקים, הוסיין איידין, דיווח השבוע כי הבנקים מיחזרו הלוואות בסך 21.2 מיליארד דולר. נכון לנובמבר, כדי להקל על הלווים, הריבית על חובות בכרטיסי אשראי תופחת בחצי ל–1.1% בחודש, והלוואות של פחות מ-100 אלף לירות טורקיות יזכו לפטור מריבית פיגורים אם נוטליהן יסכימו למיחזור.

האם הבנקים יוכלו לשאת במשימה שהטיל עליהם ארדואן ולסייע בהלוואות שיצמיחו את המשק ב-3.5%, כפי שמבטיח שר הכלכלה, בארט אלבאירק? לאיידין אין כלל דילמה: "המאזן של המדינה חשוב יותר מהמאזן של הבנקים. אם טורקיה תצמח, אם היא תרוויח ואם היא תהיה חזקה — גם הבנקים יצמחו, ירוויחו ויהיו חזקים", הוא אומר. אלא שאיידין הוא גם נשיא בנק זראאת, הבנק הממשלתי הגדול בטורקיה, והוא יוכל תמיד להישען על חבל ההצלה שתושיט לו הממשלה אם הבנק שלו ייקלע לקשיים.

בינתיים, גם הנדיבות שמפגין איידין לא משכנעת את הציבור. בסקר דעת קהל שנערך החודש הבהירו 59% מהנשאלים כי לדעתם המגמה הכלכלית במדינה הולכת בכיוון שלילי. זהו הציבור שנאלץ לשלם כ-9% יותר על חשמל וגז, וכ-16% מסך ההכנסה הממוצעת על תחבורה. בעוד כחודשיים יבואו תחושות אלה לביטוי בבחירות המקומיות — ואז גם ארדואן יוכל להבין מה חשוב יותר לאזרחיו — כיבוש המובלעות הכורדיות תוך הסתכנות בסנקציות אמריקאיות, או שיקום המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#