הטרוריסטים של מסיבת התה - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטרוריסטים של מסיבת התה

המשבר של אמריקה הוא משבר אבטלה, לא משבר אשראי, וההסכם בקונגרס יחמיר אותה

תגובות

אתם יודעים מה נהוג לומר: אסור לשאת ולתת עם טרוריסטים. זה רק מעודד אותם. בחודשים האחרונים צפתה האומה כולה בזוועה ברפובליקאים של תנועת מסיבת התה מכריזים ג'יהאד על העם האמריקאי. התעקשותם על קיצוצי תקציב עמוקים, בצירוף הנכונות העולצת כמעט להשמיד את אחד הנכסים היקרים ביותר של אמריקה, האמון המלא באשראי שלה, היו חסרי אחריות באופן מדהים. להם לא היה אכפת. המטרה שלהם, לאמונתם, הצדיקה את הריסת ארצנו, אם זה מה שנדרש כדי להגיע אליה.

כמו אידיאולוגים בכל מקום, הם בזו לפשרה. כשג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים, ניסה להגיע לפשרה עם הנשיא אובמה שכללה כמה העלאות מסים צנועות, הם השפילו אותו. לאחר שההסכם נחתם סוף סוף ביום ראשון בערב - והיווה כניעה כמעט מוחלטת של אובמה - חברי תנועת מסיבת התה הופיעו בפוקס ניוז והתלוננו כי הקיצוצים יסתכמו רק ב-2.4 טריליון דולר, במקום 4 טריליון דולר. זה היה לא ייאמן.

.

ביום שני רחשו הבלוגוספירה ותוכניות האירוח בשאלה מי ניצח בעימות. למי איכפת? מה שחשוב הוא לא איך ישפיעו הקיצוצים על הפוליטיקאים שלנו, אלא איך הם ישפיעו על ארצנו. איננו מדבר על המחיר הנורא שקיצוצים של 2.4 טריליון דולר יגבה מהעניים וממעמד הביניים. אני מדבר על השפעתם על הכלכלה החולה ממילא של אמריקה.

המשבר של אמריקה איננו משבר אשראי. הוא משבר אבטלה. אולם ההסכם לא מטפל בכלל באבטלה, והוא אף יחמיר אותה. מדהים לגלות שהדמוקרטים זנחו את דרישתם להרחבת הטבות למובטלים כחלק מהעסקה. כפי שמוחמד אל עריאן, מנכ"ל קרן האג"ח פימקו, אמר לי, בחישוב הגירעון יש מונה ומכנה. "המונה הוא החוב", הוא אמר, "אולם המכנה הוא הצמיחה. מה שעשינו הוא לערער את המכנה". הצמיחה הכלכלית היתה יכולה לצמק מאוד את הגירעון ולסייע בהשבת אנשים למעגל העבודה. קיצוצי התקציב יצמקו את הצמיחה ויגבירו את האפשרות שנחזור למיתון.

גרימת נזק לאזרחי ארצם איננה משהו שמטריד את הרפובליקאים אנשי מסיבת התה, כפי שהוכח שוב ושוב. מה שמדהים הוא שגם הנשיא וגם יו"ר בית הנבחרים טוענים כי ההסכם יסייע לכלכלה. האם הם חושבים שנקנה את זה? כולנו יודעים מה קרה ב-1937 כשפרנקלין רוזוולט, שחשב שהשפל הסתיים, ניסה לרסן את הוצאות הממשל הפדרלי. קיצוץ בהוצאות הפיל את האומה בחזרה לשפל הגדול, והמצב נמשך עד הגעתה של חבילת תמריצים הידועה בשם מלחמת העולם השנייה. זהו הנתיב שעליו אנו פוסעים עתה. האויבים שלנו לא היו יכולים לתכנן טוב יותר להחליש את הכלכלה האמריקאית מהסכם תקרת החוב הזה.

דבר אחד שרוזוולט עשה נכון בשפל היה לקבוע בחקיקה רשת בטחון סוציאלית שתרכך את הנזק שבזמנים קשים כלכלת השוק החופשי ממיטה על האזרחים. במהלך המיתון הנוכחי, נראה כאילו הממשלה התאמצה שהמכות הללו יהיו חמורות יותר ממה שהן חייבות להיות. הוויכוח על תקרת החוב משקף אמריקה קשה והרבה פחות אמפתית. עצוב לראות זאת.

העמדה שלי היא שאובמה היה צריך להשתמש בתיקון ה-14 לחוקה, שמאפשר לו להעלות חד צדדית את תקרת החוב. כן, הוא היה מרתיח את הרפובליקאים, אז מה? הם כבר ממילא רואים בו אנטי-כרייסט. מומחי משפטיים מאמינים שהקונגרס לא היה יכול לתבוע ולדרוש להפוך את החלטתו. באופן בלתי מוסבר, הוא בחר בדרך פעולה שהעצימה את כוחם של הקיצוניים הרפובליקאים.

בהנחה שהסנאט יעביר הלילה את ההסכם, תקרת החוב תרד מסדר היום עד אחרי הבחירות. אולם מאבקי הגירעון הפוגעים בכלכלה רחוקים מלהסתיים. הודות להסכם, ועדת-על חדשה של הקונגרס תצטרך לקצץ עוד 1.2-1.5 טריליון דולר עד סוף נובמבר. אם הקיצוצים לא יתקבלו כחוק עד 23 בדצמבר, יתבצעו קיצוצי רוחב אוטומטיים, כולל בתקציב הבטחוני.

כפי שהוסבר עד בחילה, האיום בקיצוץ בתקציב הבטחון אמור לתת לרפובליקאים תמריץ לשחק באופן הוגן במשא ומתן. אולם עם חיילינו הנלחמים עדיין באפגניסטאן, איזה צד ימצמץ כשהקיצוצים יאיימו לפגוע בבטחון הלאומי? כפי שעשו בחילוץ של הבנקים, שרוב הרפובליקאים תיעבו למרות הקטסטרופה הפיננסית שאיימה עלינו, הדמוקרטים יעשו את הדבר האחראי. הרפובליקאים יכולים עכשיו לשים בצד את מטעני החבלה ההתאבדותיים שלהם. אולם היו בטוחים: הם יחזרו להשתמש בהם שוב בקרוב. אחרי הכל, איזה עידוד הם קיבלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#