המידע הרפואי שלכם דולף מהסמארטפון - ועלול לייקר לכם את הביטוח

שעונים חכמים, מדי סוכר ואפילו אפליקציות לעידוד שינוי באורח החיים אוספים עלינו באופן קבוע מידע בריאותי ■ המידע אינו מועבר באופן אוטומטי לאף אחד, אך לפעמים המשתמשים בוחרים לשתף אותו עם גורמים לא רצויים

ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריצה
ריצה על שפת היםצילום: נמרוד גליקמן

בספטמבר השיקה אפל את הדור הרביעי של האפל ווטש. בניגוד למכשירי האייפון, שקצת איכזבו את הצופים בהיעדר החדשנות שלהם, בשעון החכם של החברה היה שיפור משמעותי: הוא יכול לעשות בדיקות א.ק.ג. (רישום הפעילות החשמלית של הלב). הבדיקות אולי אינן מדויקות לחלוטין, אך נותנות אינדיקציה טובה לפעילות הלב.

באירוע ההשקה של אפל עלה לבמה גם ד"ר אייבור בנג'מין, מנכ"ל איגוד הקרדיולוגים האמריקאי, ששיבח את יכולותיו של המכשיר החדש. לדבריו, המכשיר החדש "משנה את חוקי המשחק" ומפחית את הסיכון לשבץ ולהתקפי לב, בין היתר. האפל ווטש גם קיבל את אישור מינהל התרופות בארה"ב (FDA). טים קוק, מנכ"ל אפל, אמר כי השעון יהיה "המלאך השומר של הבריאות שלכם", ובכירים בחברה התייחסו למידע שנאגר במכשירים ואמרו כי הוא "שייך לכם".

אפל מנסה למתג את השעון שלה לא רק כאביזר לחובבי טכנולוגיה, אלא גם למבוגרים שרוצים לנטר את פעילות הלב שלהם באופן קבוע. אפל ממש לא לבד: שעוני וצמידי כושר של חברות כמו פיטביט וגרמין נהנים מזינוק במכירות. ניתן לעקוב באמצעותם אחרי מדדים כמו קצב הלב, רמות המתח ואיכות השינה. המכשירים כבר אינם מיועדים רק לחובבי ספורט. כל המידע מהמכשירים האלה מוצג בצורה נוחה באפליקציות ייעודיות של החברות.

ויש עוד: מדי סוכר שיכולים לשגר את המידע ישירות לסמארטפון ואפילו אפליקציות לעידוד הפסקת עישון, או סתם לאימוץ אורח חיים בריא. כל האפליקציות האלה, של כמעט כל היצרניות והמפתחים, שומרות באופן קבוע מידע על המשתמשים שלהן. השאלה היא לאן זורם המידע הזה ומה יכולים לעשות אתו.

מנדבים מידע - ולא מבינים את המשמעות

פיטביט. אמצעי דיגיטאלי למעקב אחרי מדדים פיזיולוגייםצילום: Mark Lennihan/אי־פי

לכל חברה יש מדיניות פרטיות שונה, ובדרך כלל הן אינן רשאיות לשתף במידע הבריאותי של המשתמשים, אלא אם קיבלו לכך אישור מיוחד. הבעיה מתחילה כשמשתמשים מעניקים לאפליקציות מצד שלישי אישור לקרוא את המידע – ואז הוא יכול לעבור בקלות כמעט לכל גורם. מומחי פרטיות קוראים לזה "לנדב מידע", אבל במקרים רבים המשתמשים אינם מודעים לכך שהם עושים את זה.

כשהמידע מועבר לאפליקציות מצד שלישי, הן יכולות להתאים למשתמש פרסומות על בסיס מצב הבריאות שלו. כך למשל, אם על סמארטפון מותקנת אפליקציה שנועדה לסייע לו להפסיק לעשן, הוא יכול לקבל פרסומות למוצרים שיעזרו לו להגיע למטרה. יכול להיות גם שחברות טבק ינצלו באופן ציני את המצב, ויציעו דווקא לו מוצרי עישון.

טים קוק מציג את חידושי אפל ווטשצילום: Marcio Jose Sanchez/אי־פי

בעיה אחרת קשורה לשיתוף המידע עם חברות שמספקות ביטוחי בריאות. במדינות רבות, ניתן לרכוש מכשירים כמו מדי סוכר ומכשירים לניטור פעילות הלב בהנחה משמעותית דרך חברת הביטוח – ואז חברת הביטוח יכולה לדרוש לעתים לקבל אליה את המידע שנאסף. לפי זה חברת הביטוח יכולה להחליט את התעריף שמשלם המבוטח, ואולי להחליט להפסיק לבטח אותו אם זה לא נראה לה משתלם.

בעתיד, חברות הביטוח יוכלו להציע ללקוחות אפשריים מבצע: שתפו אותנו במידע שנאסף מהשעון החכם שלכם – וקבלו הנחה. אבל עשוי להיווצר מצב שבמקרים מסוימים חברת הביטוח תחליט על סמך הנתונים שנאגרו אצלה בהתנדבות שהלקוח הפר את תנאי הפוליסה, ולכן אינו זכאי לקבל החזרים.

המידע אמנם יכול להישלח באופן קבוע לרופאים וגם להציל חיים, אבל כדאי לשים לב עם מי משתפים אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker