שומרים על יציבות פיננסית: הרגולטורים דורשים יתרות הון מוגדלות מהבנקים הגדולים בעולם - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שומרים על יציבות פיננסית: הרגולטורים דורשים יתרות הון מוגדלות מהבנקים הגדולים בעולם

בנוסף על 7% מהנכסים, ועדת בזל החליטה כי הבנקים המוגדרים כ"גדולים מידי כדי ליפול" יחזיקו יתרות של עוד 1%-2.5%

תגובות

לאחר שנתיים סביב שולחן הדיונים, החליטה ועדת בזל ביום שבת כי בנקים המוגדרים כ"גדולים מידי כדי ליפול" יחזיקו יתרות הון נוספות כדי לבטח אותן, ולהמנע משידור חוזר של המשבר הפיננסי של 2008.

ועדת בזל לפיקוח על הבנקים הציעה כי הבנקים הנחשבים לגדולים ולחשובים ביותר מבחינה מערכתית יחזיקו רזרבות הון של 1%-2.5% מנכסיהם, כדי להתמודד עם משברים לא צפויים. זאת בנוסף על הדרישה הראשונית עבור כל הבנקים המקיימים פעילות בינלאומית להחזיק בהון ליבה (tier 1 capital), המהווה כ-7% מהנכסים (משוקללי סיכון).

הבנקים ימוקמו בדרישות בין 1%-2.5% לפי סרגל מידה שידרג אותם לפי גודלם, מורכבותם וקרבתם לגופי מסחר עסקיים בעולם. הוועדה הציעה גם דרישות נוספות לפי קצב הצמיחה וקצב התפרשות הפעילות המסוכנת, שמעלה את האיום על המערכת הפיננסית. במקרה זה הדרישה יכולה להגיע עד ל-3.5% מתוך הנכסים.

הנוסח הסופי של ועדת בזל יפורסם ביולי. לאחר הפרסום תתחיל הוועדה בזיהוי ובחירת הבנקים הגדולים. הבנקים יידרשו להטמיע את הדרישות החדשות מינואר 2016 ועד ינואר 2019.

דרישות ההון החדשות הן המשמעותיות ביותר ברפורמה הבנקאית, שעוקבת אחר הגופים הגדולים במשק הגלובלי מאז המשבר הפיננסי שאירע לפני שלוש שנים. אם הבנקים ייאלצו להחזיק כמות הון גדולה יותר הם יוכלו להתמודד יותר בקלות עם זעזועים פיננסים, ולהמנע מצורך בחילוץ על חשבון משלם המסים.

רזרבות הון גדולות יותר יידרשו הקטנת נכסים או גיוס הון נוסף ויאפשרו כמות פחותה של הון להלוואות - מהלך שעלול לגרום להאטה כלכלית ולהכביד על הכלכלה הגלובלית, שכבר היום נמצאת במצב אנמי. אולם ייתכן כי בנקים אלה, עליהם נמנים בין היתר דויטשה בנק ובנק אוף אמריקה, יזכו ליתרון בלתי צפוי: הם יוכלו ללוות כסף יותר בזול (כלומר בריבית יותר נמוכה), בשל התמיכה המשתמעת של ממשלות וארגונים בינלאומיים בהם, במטרה למנוע קריסתם.

לפחות שמונה בנקים יידרשו לדרישת הון של 2.5%, וביניהם שלושה מתוך הבנקים הגדולים בארה"ב: בנק אוף אמריקה, ג'יי פי מורגן-צ'ייס וסיטי, אמר צ'רלס פיבודי, אנליסט בחברת המחקר פורטלס פרטנרס LLC בניו יורק לבלומברג. דויטשה בנק ו-HSBC נמצאים גם הם בקרב הבנקים שכנראה יקבלו דרישה גבוהה לון עצמי, לפי אנליסטים של מורגן סטנלי. סיטי, הבנק השלישי בגודלו בארה"ב עשוי להדרש לדרישת הלימות הון נמוכה יותר אם יצליח מנכ"ל הבנק, ויקראם פנדיט, למכור נכסים בעייתיים של הבנק בשווי 300 מיליארד דולר, לפי פיבודי.

הוועדה ניסתה לאזן את דרישותיה תוך התמודדות עם לובי חזק מכיוון הבנקים הגדולים. ג'יי.פי מורגן וברקליס כבר הזהירו כי דרישות הון מוגדלות יפגעו בתחרותיות שלהם וביכולת להרחיב את מתן האשראי לחברות וצרכנים. לפי אנליסטים של מורגן סטנלי, הן עלולות לפגוע ברווחיות הבנקים, וכי לכל חצי אחוז של הון נוסף נדרש, התשואה על ההון (ROE) תופחת בשיעור דומה.

בהצהרה שפירסמה הוועדה ביום שבת אמר פאנל הרגולטורים כי הכללים החדשים יתמרצו את הבנקים הגדולים למתן את סיכוניהם, העלולים לסכן את המערכת הפיננסית. הוועדה ציינה כי דרישות רזרבות ההון הנוספות חייבות להגיע מרזרבות הבנקים ולא על ידי הנפקת אג"ח מסוג CoCo (אג"ח הניתנות להמרה למניות במקרה של חולשה פיננסית). מכשיר פיננסי כמו אג"ח CoCo מהווים מנגנון חילוץ פנימי עבור בנק שנקלע לכשל, אך מספר ראשי בנקים מרכזיים בעולם דחו השימוש בהם כיוון שאין עדיין ניסיון מספק בנוגע לתפקודם בתור מחלצים בעתות משבר, אמר אדם המקורב לנושא לבלומברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#