לארי סאמרס: ארה"ב תמשיך להוביל; יעקב פרנקל: הכוח עובר לסין - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

לארי סאמרס: ארה"ב תמשיך להוביל; יעקב פרנקל: הכוח עובר לסין

בפאנל המסכם ביום השני של ועידת הנשיא בירושלים, התגלע ויכוח בין המשתתפים על מאזן הכוחות העולמי הצפוי בעתיד

2תגובות

לארי סאמרס, עד תחילת השנה האחרונה יו"ר ועדת היועצים הכלכליים של נשיא ארה"ב ברק אובמה לשעבר שר האוצר האמריקאי בממשל קלינטון, ולשעבר נשיא הרווארד, יצא בועידת הנשיא להגנה נחושה על הכלכלה האמריקאית, על עתידה ועל תגובת הממשל למשבר הפיננסי והכלכלי של השנים האחרונות. בפאנל "לאן צועדת הכלכלה העולמית" בועידת הנשיא בירושלים, לא כולם הסכימו עם סאמרס. יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, רואה בסין את המנוע הכלכלי הבא, עמדה עימה מסכים גם ג'יימס וולפנזון, לשעבר יו"ר הבנק העולמי.

"אין מדינה בעולם לה עתיד ורוד יותר, הזדמנויות רבות יותר או תפקיד גלובלי חשוב יותר, מאשר ארה"ב. מפתה להציע כי ארה"ב היא אימפריה בירידה, שהמאה ה-20 השתייכה לה, אך המאה ה-21 תשתייך למדינה אחרת", אמר סאמרס. "כאשר אנשים מבריקים ברחבי העולם מבקשים את המקום הטוב ביותר להתחנך או לנסות מזלם בו – הם עדיין מגיעים לארה"ב. כאשר תשומת הלב העולמית התמקדה בכיכר בקהיר, מי שרצו לדעת מה תהיה התגובה העולמית, הביטו לא לכיוון פאריס, אלא לכיוון וושינגטון, לכיוון ארה"ב".

סאמרס אמר כי מעמדה של ארה"ב במרכז הכלכלה העולמית נמשך כבר שנים רבות, וכך גם התחזיות לנפילתה ממעמד זה. "ב-1960 רץ ג'ון קנדי לנשיאות ארה"ב מתוך הנחה כי תוך עשור תעקוף כלכלת רוסיה את זו של ארה"ב. בשנות ה-70 המאוחרות, לאחר ווטרגייט ו-וייטנאם, הייתה תפיסה כי ימיה של ארה"ב בהובלה העולמית ספורים. בסוף שנות ה-80, הייתה התפיסה רווחת כי יפן או מדינות אחרות יותירו את ארה"ב מאחור. אך עדיין, ארה"ב הצליחה להתאושש. כיום ישנן הערכות לגבי עלייתה של סין. אך לדעתי, כבעבר, יכולת ההתאוששות של ארה"ב, להמציא עצמה מחדש, היא העוצמה החשובה ביותר של ארה"ב", אמר.

"איני מקל ראש בבעיות הכלכליות העצומות שלנו. אך כשאנו בוחנים את הבעיות הכלכליות ב-2008-2009, ומסתכלים על מה שקרה מאז, אין לטעות, כי זוהי המקבילה הכלכלית של משבר הטילים בקובה. תוך 12 חודשים ממעבר בעיות אלה את המסה הקריטית, ארה"ב הצילה את מגזר הרכב, התערבה במגזר הפיננסי והצליחה לצמצם את מרווחי התשואות. אם נשווה זאת לתגובות למשברים אחרים בעולם, נסיר מעלינו ספק את היכולת של ארה"ב להתמודד עם משברים".

"הצמיחה אינה מהירה כפי שקיווינו וצפינו לפני 6-9 חודשים. אך צריך לשמור על פרספקטיבה. לאחר האטה, הצמיחה צומחת הרבה יותר מהר מחלק גדול מיתר העולם המתועש. גרמניה עדיין לא חזרה לצמיחה בקצב שלפני המשבר – נקודה שארה"ב כבר הצליחה לחצות". בתגובה לביקורות על ארה"ב, אמר סאמרס כי אמונו בכלכלת ארה"ב נובע בין היתר מהימנעותה של ארה"ב מאדישות ומעודף בטחון ביכולותיה.

"אמריקה הלטנית שילמה מחיר כבד"

אלחנדרו טולדו, לשעבר נשיא פרו, מייסד ונשיא המרכז הגלובלי לפיתוח ודמוקרטיה (GCDD), הגיב לדבריו של סאמרס על הובלתה של ארה"ב וציין כי ארה"ב היא גם זו שהובילה את העולם למשבר הכלכלי האחרון. "אמריקה הלטינית שילמה מחיר יקר על המשבר האחרון, בייחוד ב-2009, אף שלא היינו אחראים על המשבר בשום מידה", אמר טולדו בעודו מביט בסאמרס, שהגן בתוקף על חוסנה של ארה"ב.

טולדו, שנולד בכפר קטן באנדים הפרואנים וגדל בעוני במשפחה בת 16 אחים ואחיות, התייחס לשינויים המורגשים במאזן הכוחות העולמי: "בעוד ארה"ב שקועה בבעיות פוליטיות בעיראק, באפגניסטן, בצפון קוריאה – סין החלה לנסות לחדור לאמריקה הלטינית. סין פועלת בנחישות, וההשקעות ממנה זורמות. היא עושה זאת בין היתר בשל האטרקציה של משאבי הטבע באמריקה הלטינית, לאור מחירי הסחורות הגבוהים".

"אני מבין למה אתם קוראים לעצמכם העם הנבחר", אמר טולדו על ישראל, "הוא בחר שלא להציב בתוככם ,עודף משאבי טבע". טולדו ציין כי יש דבר כזה, עודף משאבי טבע, כפי שנראה לא רק בדרום אמריקה, אלא גם במדינות ערב. על מנת להימנע מהתלות במחירי הסחורות העולמיים, יש צורך בפיתוח תעשיות עתירות ידע. יש צורך בפיתוח אנרגיות נקיות, על מנת להיפטר מהתלות במדינות יצרניות הנפט, מהתלות במדינות אותוריטריות. "ואז הן ייאלצו לשתות מבאר הנפט שלהן", הוסיף בבדיחות.

"המדינה הזו שלחה מסר לעולם. בהיותכם "העם הנבחר", הואלתם בטובכם להשקיע במוחות אנשיכם, בתזונה, ובבריאות. זה אולי מסר שהעולם המתפתח צריך ללמוד ממדינה קטנה זו, שעדיין לא הצליחה להעביר את המסר שלה בעולם. ואני מקווה שבאו"ם בספטמבר תעבירו את המסר כי זוהי מדינה דמוקרטית הדוגלת בערכים המשותפים גם לנו", סיים טולדו.

יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, וכיום חבר בדירקטוריון ג'יי.פי מורגן, חלק על אמונו הבלתי מעורער של סאמרס בכלכלה האמריקאית. הוא הביע אופטימיות בהתאוששות הכלכלה העולמית. "אני אופטימי, כיוון שלעולם יש מנוע צמיחה חשובים. הכלכלות המתעוררות הן הקטרים החדשים הנוהגים את הכלכלה העולמית. מספיק להסתכל על נתון אחד – מתוך כלל הייצוא באירופה, לפני עשור, 10% עברו לסין, וכיום יותר מ-20%. כך גם בארה"ב הקהילה העסקית מכירה בכך, וחשוב כי גם קובעי המדיניות יכירו בכך".

"העולם לא נשלט בידי המדינות העשירות"

ג'יימס וולפנזון, לשעבר יו"ר הבנק העולמי, הצטרף להשקפת טולדו ופרנקל כי אנו עתידים לחוות שינוי במאזן הכוחות העולמי. "החל מ-1998, החל להיראות שינוי בשליטה של המדינות העשירות בהכנסה העולמית, ובייחוד מדינות ה-G7. חלקן בהכנסה העולמית החל להצטמצם, מיותר מ-65% לפחות מ-60%". וולפנזון אמר כי יש אנשים שאמונם בכלכלת ארה"ב ועתידה פחות איתן מאשר סאמרס. "סין היא כיום הכלכלה השנייה הגדולה בארה"ב, לפני יפן. זהו שינוי עצום, כיוון שלאחר מלחמת העולם השנייה, סין והודו יחדיו היו אחראיות לכ-2% מהתמ"ג העולמי".

"העולם כבר אינו זה שבו העולם נשלט על ידי המדינות העשירות. בעתיד אנו עשויים לראות שהמדינות העשירות שולטות רק ב-20% מהכלכלה העולמית", אמר וולפנזון.

מנחה הפאנל, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, הצטרף לדיון, ואמר כי "קשה להתעלם מהעובדה שמדינות כמו סין ניהלו את עצמן במשבר היטב, וסין עשויה לעלות על התמ"ג של ארה"ב בתוך כמה שנים".

אך פישר ציין פן נוסף של דיון זה: המוסדות שנועדו להסדיר את השווקים הפיננסיים הבינלאומיים, שתפקודם היה מרשים למדי במשבר הנוכחי, הינם חלק ממערכת שעוצבה על ידי ארה"ב, קרן המטבע הבינ"ל, הבנק העולמי. העולם שאנו חיים בו עוצב על ידי העולם המערבי, ואני שואל את עצמי האם סין תרצה לשנות חוקים אלה? האם היא תהיה מוכנה לשחק לפי כללי המשחק האלו? לדעתי הם לא ירצו לשנות את הכלכלה העולמית במידה ניכרת. הדבר נכון גם לגבי המערכת הפוליטית".

בתשובה לשאלה של פישר בנוגע לעתיד הכלכלה העולמית – מיתון חוזר או צמיחה - פרנקל אינו צופה מיתון חוזר בכלכלה העולמית, אם כי צפויים חודשים של צמיחה איטית יותר. וולפנזון אף הוא אינו צופה מיתון חוזר, אך מעריך כי עשויות בהחלט להיות מהמורות בדרך בחזרה לצמיחה, כמו המשבר ביוון. וולפנזון אף אינו שולל השפעות חריפות של ארועים משמעותיים במזרח התיכון, אם יהיו כאלו. גם סאמרס אינו צופה מיתון חוזר, ומעריך כי בארה"ב תימשך צמיחה של 2%-3% השנה, ואילו הצמיחה העולמית תהיה גבוהה אף יותר, בהובלת הכלכלות המתעוררות. סאמרס מעריך כי סיכונים משמעותיים עשויים להיות משבר החובות האירופי, חוסר ודאות לגבי כלכלת ארה"ב ומשבר במחירי הסחורות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#