שר התקשורת ההודי מציג: סמארטפון לכל איכר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר התקשורת ההודי מציג: סמארטפון לכל איכר

סצ'ין פיילוט, שר התקשורת וה-IT של הודו, הוא הפנים החדשות של הפוליטיקה ההודית הנחשבת מושחתת; פיילוט מעוניין להביא קדמה לכל פינה בהודו, גם הנידחת ביותר, באמצעות פרישת שירותי סלולר מתקדמים

תגובות

>> בהודו אין זה מחזה נדיר במיוחד ששר בממשלה נעצר על ידי המשטרה. אולם מעצרו של סצ'ין פיילוט, שר התקשורת ההודי בחודש שעבר, היה יוצא דופן. בניגוד לקודמו בתפקיד, פיילוט לא נעצר בגלל חשד לשחיתות/ הוא נעצר במהלך הפגנת תמיכה באיכרים במחוז כפרי בהודו. השר שוחרר ממעצר לבסוף ללא הגשת כתבי אישום. התמיכה שלו באיכרים משתקפת גם בגישה שלו לתפקידו. "חלק גדול מתושבי הודו לא זכו להשתתף בצמיחה שלה", הוא אמר בראיון ל-TheMarker, בעת ביקורו בישראל בכנס איגוד תעשיית ההיי-טק הישראלית (HTIA) החודש.

בהודו, בעלת האוכלוסייה המגוונת, חיכוכים פוליטיים הם דבר נפוץ. ואולם על רקע רצף מקרי שחיתות פוליטית שנחשפו באחרונה ומחאות אזרחיות רבות על אופן ניהול המדינה ועל הפערים החברתיים המתרחבים, מנסה ממשלת הודו ליצור תדמית חדשה, נקייה יותר. פיילוט, כך נראה, הוא האדם המתאים לכך.

פיילוט מייצג את הדור החדש של פוליטיקאים בהודו. ב-2004 היה לחבר הפרלמנט הצעיר בתולדות הודו, בגיל 26. כיום, כשהוא בן 34, הוא אחד השרים הצעירים בממשלה ההודית, ועומד בראש המשרד האחראי על פרישת התקשורת באחת המדינות הגדולות והמאוכלסות בעולם - עם 850 מיליון משתמשי סלולר - ועל ענף ה-IT ההודי, האחראי על יצוא בהיקף 77 מיליארד דולר.

במשפחתו הוא הדור השני בפוליטיקה. אביו היה שר בממשלתו של רג'יב גנדי ופעיל בקונגרס ההודי עד ל-1999. את השם פיילוט אימץ אביו בעקבות שירותו כטייס בחיל האוויר של הודו - תפקיד אותו ביצע גם סצ'ין פיילוט אחריו. בניגוד לאביו, סצ'ין המשיך את לימודיו האקדמיים וסיים עם תואר במינהל עסקים בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילווניה.

גל מקרי השחיתויות שנחשפו בשנים האחרונות בהודו גרם מבוכה לממשלתו של מנמוהן סינג ופגע באמון המשקיעים. הפרשה הגדולה ביותר שנחשפה היתה דווקא במשרד התקשורת, שבראשו עומד פיילוט. קודמו בתפקיד, אנדימותו ראג'א, נעצר בחשד שב-2001 ביצע מניפולציה בהליכי מתן הרשיונות לרשתות סלולר ותימחר אותם במחירים מוזלים - מה שלפי הערכות עלה לממשלת הודו כ-25 מיליארד דולר לפחות. הפרשה, שנחשפה ב-2008, כללה כמה בכירים במשרד התקשורת, כמו גם חברות ואישים בכירים בענף התקשורת ההודי.

פיילוט, שהוצב במשרד התקשורת, הוא טיפוס מסוג חדש בפוליטיקה ההודית, ולא רק בגלל מעצרו בעת הפגנת תמיכה באיכרים שדרשו פיצוי עבור קרקעות שהולאמו וקריאתו לממשלתו לשנות את יחסה לאיכרים.

פיילוט אינו מגן על השחיתות בממשל, אך טוען כי הממשלה עושה כמיטב יכולתה להתמודד עם הטענות ולחקור את הפרשה, למרות הביקורות הקשות על התנהלותה בנושא. לדבריו, "יש להעניש את כל המעורבים בנושא. יש הליכים משפטיים מסודרים. אין שום כוונה לוותר למי שמועל באמון הציבור. המדיה בהודו חזקה, ואין דרך להתחמק מהתמודדות עם הנושא". הוא מצדו, פועל ליישום מדיניות טלקום חדשה, שבין היתר תהפוך את הליך המכרזים על רישיונות תקשורת לשקוף וגלוי לציבור.

הסלולר כחלוץ טכנולוגי

"הודו היא שוק הסלולר השני בגודלו בעולם, עם 850 מיליון משתמשים. מדי חודש נוספים 15 מיליון משתמשים חדשים", מסביר פיילוט, ומספר כי תחום התקשורת השתנה מאוד בהודו לאורך השנים. "ב-1994 רק ל-1%-2% היה טלפון סלולרי. כיום 73% מהאוכלוסייה מחזיקים טלפון סלולרי. אנשים נהפכו לאלחוטיים יותר. זה שינה את החברה במדינה".

החזון של פיילוט הוא כי הסלולר יביא ומודרניזציה גם לחלקים נידחים ולאוכלוסיות עניות בהודו. "מחיר השיחות הקוליות בהודו הוא הנמוך בעולם, והתוצאה היא שגם אנשים שאינם עשירים יכולים לדבר בטלפונים סלולריים", אמר. עד היום רוב השימוש בטלפונים סלולריים היה למטרת שיחות קוליות ושליחת הודעות טקסט. אנחנו מנסים לגרום לאנשים להשתמש בטלפונים הסלולריים גם למטרות נוספות, כמו שירותים פיננסיים, תשלומים בנקאיים, בידור ועוד. לרבים בהודו אין חשבונות בנק. היכולת שלנו לפתוח סניף בנק בכל מקום היא קטנה. לכן שימוש בטלפון סלולרי כאמצעי תשלום יכול להיות פתרון טוב".

פרישה סלולרית היא פתרון פשוט בגיאוגרפיה של הודו, לעומת פרישת קווים קרקעיים של טלפון או אינטרנט בפס רחב. הגידול במספר מנויי הפס הרחב באפריל השנה היה 140 אלף בלבד, לעומת גידול של 15 מיליון מנויי סלולר.

"יש חיבורים רבים לאינטרנט בערים, אבל יש לנו 650 אלף כפרים שאותם צריך לחבר. שיעור ניכר מאזרחי הודו לא נטלו חלק בסיפור הצמיחה של המדינה. חיבור של יותר אנשים בהודו לפס רחב ולרשת האינטרנט יעצים אותם, ויאפשר להם להשתמש בשירותים מרחוק של רפואה, חינוך ומסחר".

פיילוט מעוניין להרחיב את שירותי האינטרנט גם לאוכלוסיות המבוגרות יותר. אחד המכשולים הגדולים בניסיון זה, הוא בעיית השפה. "הודו היא מדינה מגוונת. מדברים בה 22 שפות. לכן אנחנו צריכים אפליקציות מקומיות זולות שיתאימו לאוכלוסיות השונות. אנשים שגרים בכפרים מרוחקים יוכלו לקבל שירות מרופא מרחוק באמצעות האינטרנט לביצוע בדיקות CT או MRI. זה ישפר את החיים של ההודים".

פיילוט אומר כי שוק התקשורת אינו יכול לחכות עד לפרישת תשתיות בסיסיות יותר: "אנחנו משקיעים טריליון דולר בחמש השנים הקרובות בשדרוג תשתיות פיסיות, בתעופה, בתחבורה ועוד. אין לנו תשתיות פיסיות טובות כרגע, אבל זו לא סיבה שלא נתחבר לתשתיות העתיד. נכון שיש כפרים שאין להם חשמל ויש בעיות נגישות, אבל אנחנו לא רוצים לחכות לשיפור התשתיות הפיסיות ורק אז להתקין תשתיות מודרניות בתחום הטלפון והאינטרנט.

"בינתיים חיברנו לרשת האינטרנט 100 אלף מרכזי תקשורת כפריים, המשרתים כל אחד שלושה-ארבעה כפרים, ואנחנו בדרך לחבר עוד 140 אלף מרכזים כפריים. אבל זה החלק הקל. אנחנו רוצים גם ליצור תוכן מתאים, וזה יותר קשה. אני רוצה לשבור את החשיבה שרק אנשים שמתגוררים בערים יכולים להשתמש במכשירים חדשים. אני רוצה שגם בכפרים יעבדו עם אייפד. וזה מתחיל מלמטה, מהדור הצעיר שכבר אימץ את הטכנולוגיה".

"נרצה שתעשיית ה-IT תתמקד במוצר נישה"

הודו מתבלטת בכלכלה העולמית בתחום שירותי IT, עם תעשייה של 47 מיליארד דולר. מחצית מכוח האדם העוסק במיקור חוץ בתחום שירותי IT בעולם מגיעה מהודו. ואולם בשנים האחרונות, בדומה לבריחת מרכזי פיתוח מהמערב למזרח אסיה, יש מעבר לעבודות מקצועיות פחות בתחום שירותי IT, לאפריקה וסין.

פיילוט מודה בכך, אבל טוען שלא מדובר בבעיה. "לא תהיה צמיחה של 30%-40% בשירותי IT בהודו. הצמיחה הגדולה הפסיקה. יש מדינות אחרות שמתחרות בהודו. העלות לא יכולה להמשיך להישאר באותה רמה נמוכה. לכן אנחנו מעודדים חברות IT להשקיע יותר בתחומי מו"פ נישתיים. וכשאתה יוצר שירותי IT בעלי ערך שדורשים כוח אדם מוכשר, קשה לחקות את זה. זה הערך שאנחנו רוצים ליצור. אנחנו עולים בשרשרת המזון. ניהפך למגוונים יותר. אנחנו רוצים להתמקד כעת יותר במו"פ וביצירת פטנטים. תעשיית שירותי ה-IT חשובה לנו. 3 מיליון הודים עוסקים בה באופן ישיר ו-9 מיליון מתפרנסים ממנה באופן עקיף. זה יימשך, אבל במקביל נרצה שתעשיית ה-IT תייצר יותר ערך ותתמקד ביצירת יותר מוצרי נישה".

באשר לפערים החברתיים הגדלים בהודו, טוען פיילוט כי הסתמכות על מדד ג'יני - המודד את השוויון הכלכלי בין מדינות - היא בעייתית. "מקדם ג'יני הוא רק מדד אחד. אם מסתכלים על החברה ההודית, היא אינה אחידה. יש בה הרבה שפות, תרבויות - היא למעשה יותר ממדינה אחת. יש הרבה הבדלים בין אוכלוסיות, הרבה חוסר שוויון. אני לא מאמין שמקדם ג'יני מחייב התייחסות.

"המעמד הבינוני רשם שיפור עצום ברמת החיים. אנשים יכולים לקיים רמת חיים גבוהה יותר. רשמנו שיפור עצום בתעסוקה, בחינוך. בהודו מובטח לכל משפחה כי אדם אחד לפחות יהיה מועסק במשך 100 ימים בשנה. אנחנו שואפים להעניק ביטחון תעסוקתי לכל אחד. חוסר השוויון קיים, אך אנחנו מודעים מאוד לאמצעים העומדים לרשותנו לצמצום הפערים".

לטענת פיילוט, בהודו לא קיימת בעיית ריכוזיות. זאת למרות קיומם של קונצרני ענק כמו ריליאנס וטאטא, חברות משפחתיות שזרועותיהן שלוחות לתחומים רבים של הכלכלה.

"אמנם יש כמה קונצרנים גדולים, אך מדובר בכמה קונצרנים גדולים בכלכלה עצומה", הוא אומר. לפי פיילוט, יש לזכור שקונצרנים אלה גם מייצרים משרות רבות ותורמים לכלכלה.

ארץ ההזדמנויות

>> היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין הודו התבססו רק ב-1992 והתהדקו והלכו מאז, כולל הסכמי סחר ושיתופי פעולה כלכליים. ב-15 השנים האחרונות חתמו שתי המדינות על שורה של הסכמים להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי: הסכם העדפה בסחר מ-1994, אמנה למניעת כפל מס, הסכם עידוד והגנה על השקעות, הסכם שיתוף פעולה בין רשויות המכס ועוד.

ב-2008 פעלו כ-1,000 חברות ישראליות בהודו - גידול של כ-9% לעומת 2007. ב-2009 הסתכם היקף הסחר של הודו עם ישראל, כולל יהלומים, בכ-3 מיליארד דולר, מתוכם 614 מיליון דולר ביצוא. במחצית הראשונה של 2010 היצוא הישראלי להודו הגיע ל-1.6 מיליארד דולר, והיבוא מהודו הסתכם ב-950 מיליון דולר.

החברות הישראליות הראשונות להיכנס לשוק ההודי היו יצרניות תשומות לחקלאות, ורק כמה שנים אחריהן החלו גם חברות הטכנולוגיה לחדור למדינה. בשנים האחרונות יש פעילות ענפה של חברות ישראליות בתחום ההשקעות בנדל"ן - הן למגורים והן למסחר ומשרדים. בשנות ה-2000 התעשיות הביטחוניות זכו במכרזי ענק בהודו, והגאות הכלכלית משכה לשוק גם את חברות הנדל"ן. גם בענף היהלומים הפעילות מואצת, במקביל להפיכתה של הודו למרכז ליטוש יהלומים עולמי.

בתחום החקלאות בולטות חברות הכימיקלים והמינרלים, בהן כי"ל, מכתשים אגן ומפעלי ים המלח. נטפים הקימה את המפעל הראשון שלה בגוג'ארט שבצפון המדינה כבר ב-1998. בראשית 2008 החלה נטפים בהקמת מפעל שני בהודו, במדינת צ'נאי שבדרום. גם אלביט הדמיה פעילה בהודו בתחום הרפתות ומוצרי החלב. בראשית 2008 חתמה כי"ל על חוזים שנתיים לאספקת אשלג עם שניים מלקוחותיה הגדולים בהודו, בהיקף כולל של 700 מיליון דולר.

חברות ישראליות מענפי התוכנה והתקשורת פתחו מרכזי פיתוח בהודו, בהן קומברס, נייס מערכות, אלדין, אמדוקס ונס טכנולוגיות. יצואניות בולטות נוספות להודו הן ישקר ופלרם. גם בתחום הנדל"ן פועלות חברות רבות, שהבולטת ביניהן היא אלביט הדמיה, המעורבת בפרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים. חברות נדל"ן נוספות הן שיכון ובינוי, גזית גלוב ואלקטרה נדל"ן. חברת אנגל יזמה כמה פרויקטים הכוללים שטחי מסחר, מגורים ומשרדים, בהיקף מצטבר של יותר ממיליארד דולר.

כמה חברות ישראליות משקיעות בתחום האנרגיה המתחדשת. גרנית כרמל ומשקיעים נוספים הקימו מיזם להשקעות במתקני אנרגיה סולארית והידרו-אלקטרית, אנרגיית רוח ואנרגיית ביו-מסה, בהשקעה של 60 מיליון דולר. לווייתן אנרגיה חתמה על הסכם שיתוף פעולה לשיפור טכנולוגי בחוות רוח בהיקף של 60 מיליון דולר, ומקדמת מיזמים נוספים בתחום אנרגיה מתחדשת.

טכנולוגיות רבות בישראל עשויות להיות רלוונטיות לשוק ההודי, כפי שהוא מתואר על ידי סצ'ין פיילוט. תחום ה-IT והתקשורת הוא מהתחומים המתפתחים במהירות הגדולה ביותר בהודו. תחום חם נוסף הוא ביטחון הפנים, בייחוד לאחר הפיגועים הקשים שהתבצעו במומבי בנובמבר 2008, ששינו לחלוטין את התפישה בהודו בנוגע לאבטחה, גם בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי. הזדמנויות גדולות לחברות ישראליות קיימות גם בתחום המכשור הרפואי, טכנולוגיות חקלאיות, מים ותשתיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#