אזרחי אירופה מגיעים לנקודת שבירה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אזרחי אירופה מגיעים לנקודת שבירה

תגובות

ניו יורק טיימס

>> אי היציבות שמזעזעת את יוון היא הביטוי האחרון לשלב חדש במשבר הכלכלי העולמי: מהומות פוליטיות מתפשטות ברחבי אירופה, ממוטטות ממשלות ומאיימות לפגוע במאמצים להציל את המערכת הפיננסית - ולבסוף את גוש היורו עצמו.

נראה כי ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדריאו, לא יצליח לשמור על ממשלתו די זמן כדי ליישם את הקיצוצים העמוקים הנחוצים למדינתו מוכת החובות, במטרה לקבל את השלב הבא של הסיוע הבינלאומי. ביום שישי הוא ביצע שינויים בממשלתו והחליף את שר האוצר יורגוס פפאקונסטנטינו באיש המפלגה הסוציאליסטית הוותיק אוונגלוס וניזלוס, כחלק מחילופים רחבים יותר שנועדו להשיב אמונו הדועך של העם היווני והנושים הזרים.

על רקע המרמור על חילוץ הבנקים, הקיצוצים התקציביים ואמצעי הצנע, הפופולריות של פפנדריאו צונחת, והוא אינו היחידי שחש את זעם הציבור. אזרחים רבים ברחבי אירופה מתלוננים על כך שהם נאלצים לשלם את מחיר טעויותיהן של הממשלות. הם נהפכים בהדרגה ליותר ויותר עוינים כלפי הבנקים הבינלאומיים והטיפול המועדף שנראה שהם מקבלים על פני האזרחים.

קולם של האנשים אלה מתעצם. "הם לקחו הכל, ואנחנו צריכים לשלם", אמרה קתרינה פטורו, 30, מורה למוסיקה בבית ספר יסודי באתונה, ובכך תימצתה את התחושה הכללית ביוון לאחר שביתה כללית אלימה בשבוע שעבר, שאינה צפויה להיות האחרונה באירופה הקיץ.

במעגל קסמים, הזעזועים הפוליטיים זורעים אי נחת בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם, מעלים את הריבית שמשלמות מדינות מוכות חוב לרמות שיא ומגבירים את האיום לחדלות פירעון. גורמים באירופה חוששים גם שאם שהפוליטיקאים ביוון ייכנעו לזעם הציבורי וידחו את תוכניות הצנע, מדינות אחרות ילכו בעקבותיה, מה שטומן בחובו השלכות קשות על הבנקים באירופה ועל המטבע המשותף. האיחוד האירופי היה כה מודאג מהסיכונים הללו, עד כי הנציב הפיננסי של האיחוד, אולי רן, רמז ביום חמישי כי יוון עשויה לקבל סיוע נוסף גם אם שרי האוצר של האיחוד האירופי לא יאשרו את ההלוואה בפגישתם בסוף השבוע.

הממשלות באירלנד ובפורטוגל פוזרו בחודשים האחרונים בעקבות חילוקי דעות בנוגע לקיצוצים. סטודנטים הפגינו על גובה שכר הלימוד בבריטניה, וצעירים שחשים כי עתידם נסגר בפניהם ערכו משמרות מחאה ברחבי ספרד, שבה מצבה של הממשלה הסוציאליסטית בסקרים אינו טוב.

כוחן של מפלגות הימין שב לעלות, לאחר שניצלו את ההתנגדות הציבורית לתוכניות הצנע. ביוון, מנסה פפנדריאו לאשר אמצעי צנע נוספים על רקע התנגדות חריפה מצד עמו, שכבר חווה סבב של קיצוצי משכורות ופנסיה. הוא זקוק לאמצעים אלה כדי לשכנע את קרן המטבע הבינלאומית לשחרר את החלק הבא, בסך 155 מיליארד דולר, בחבילת החילוץ.

"יש תחושה שהציבור ביוון מגיע לנקודת שבירה", אמר ינס בסטיאן, כלכלן בקרן ההלנית למדיניות זרה ואירופית באתונה. "אנשים שואלים 'לאן זה יוביל? מדוע אנחנו עורכים את הקיצוצים האלה? למה אני צריך לקבל את העובדה שאני מרוויח פחות כסף? מה המטרה הגדולה של כל זה?'".

שאלות אלה לא נשאלות רק ביוון. פוליטיקאים ברחבי אירופה מתקשים למכור לבוחרים הספקנים את אמצעי הצנע. בבחירות בפורטוגל מוקדם יותר החודש הובסה המפלגה הסוציאליסטית השלטת לטובת מפלגת ימין-מרכז סוציאל-דמוקרטית. הבוחרים הענישו את ראש הממשלה ז'וזה סוקרטס על שלא הצליח להשתלט על הגירעונות והחובות ולהשיב את הצמיחה לפורטוגל, שבה שיעור האבטלה כבר עעבר את ה-12%. סוקרטס ביקש חבילת סיוע בינלאומית בתמורה לשורה של אמצעי צנע, ובמארס נאלץ להתפטר עקב ההתנגדות בפרלמנט לתוכנית הצנע.

גם ביוון האופוזיציה מתנגדת לתנאי החילוץ וקוראת להטבות מס - אסטרטגיה שמומחים טוענים שתנפח את הגירעון ותוביל לזעזוע נוסף. יותר ויותר מומחים מטילים ספק ביעילות הרעיון של קיצוצים בתקציב, משום שמדינות כמו יוון ופורטוגל כבר לכודות במה שמכונה "מלכודת חובות". קיצוצים נוספים, הם אומרים, רק ידכאו את הכלכלה, יפחיתו את ההכנסות ממסים ויקשו עוד יותר על פירעון החובות. "איחוד האירופי וקרן המטבע מתעקשים על דרך פעולה שכבר נכשלה", אמר סיימון טילפורד, כלכלן ראשי במכון לרפורמה אירופית בלונדון. "זה לא יעבוד וגם ישא עמו עלויות כלכליות וחברתיות עצומות".

הבוחרים שולחים לפוליטיקאים את אותו המסר. באירלנד, למשל, פינה פייל, המפלגה השלטת ב-14 השנים האחרונות, ספגה את התבוסה הקשה ביותר בתולדותיה והודחה מהשלטון. גם האופוזיציה בבריטניה קוראת לקיצוצים דחופים במע"מ כדי להגדיל את הצריכה הפרטית, ואיגודי העובדים מתכננים שביתה ב-30 ביוני, במחאה על פיטורים, הקפאות שכר ושינויים במערכת הפנסיה.

רבים באתונה טוענים כי הממשלה, ולא הציבור, צריכה לשאת באחריות לבעיותיה של המדינה, מה שמעלה את השאלה העתיקה: "האם אנחנו יכולים לסמוך על העם?", שאל קונסטנטינוס פאוליס, מחזאי ושחקן שהשתתף בהפגנה באתונה ביום רביעי, "או שאולי צריך לסמוך על מישהו שיודע טוב יותר. אפילו אם אפלטון היה שולט במדינה, ולא פפנדריאו, הבעיה היתה נותרת בעינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#