ישראל הידרדרה למקום ה-20 במדד התחרות הבינלאומי ל-2018 - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל הידרדרה למקום ה-20 במדד התחרות הבינלאומי ל-2018

את חמשת המקומות הראשונים במדד התחרותיות החדש קטפו בדומה לשנים עברו ארה"ב, סינגפור, גרמניה, שווייץ ויפן; אחד הגורמים שמסכנים את הצמיחה במשק הישראלי היה ונותר הביורוקרטיה הממשלתית

2תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, ב-2017
קובי גדעון / לע"מ

מדד התחרותיות הבינלאומי החדש ל-2018 של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), שהתפרסם הלילה (ד') מצא כי ישראל הידרדרה למקום ה-20 במדד לעומת המקום ה- 16 בשנה שעברה. דירוגה הכללי בדו"ח הוא 76.6.

עם זאת, השנה השתמשו מחברי הדו"ח במדד תחרותיות חדש -  GCI 4.0 -  שמשקלל בתוכו פרמטרים נוספים שלא נלקחו בחשבון במדדי העבר.

את חמשת המקומות הראשונים במדד התחרותיות החדש של הפורום הכלכלי העולמי קטפו בדומה לשנים עברו ארה"ב, סינגפור, גרמניה, שווייץ ויפן בהתאמה. את העשירייה הפותחת סוגרות הולנד, הונג קונג, בריטניה, שוודיה ודנמרק. במקום האחרון (140) במדד התחרותיות, נמצאת הרפובליקה האפריקאית צ'אד.

הדו"ח מודד את התחרותיות של 140 מדינות המוערכות על פי הגדרות של מדיניות ויכולות כלכליות הקובעות את רמת הפריון במדינה.

ישראל: נטל רגולציה וביורוקרטיה

מהדו"ח עולה כי הגורמים שמסכנים את הצמיחה במשק הישראלי הם עדיין הביורוקרטיה הממשלתית (59); הזמן שנדרש לפתוח עסק בישראל (74); העלויות הנלוות לפתיחת עסק בישראל (50); ויכולת נמוכה לקבלת אשראי (45), מה שמעיד על מקום רב לשיפור בנטל הרגולציה והביורוקרטיה.

כמן כן ישראל מדורגת במקומות נמוכים מאוד בכמה סעיפים חשובים, כגון מורכבות של תעריפים ותשלומים (81); קלות של העסקת עובדים זרים (125); ושקיפות תקציבית של הממשלה (90). כמו כן נרשמה ירידה בתשתיות ובדירוג של השירותים הימים והאוויריים (42) והאיכות של ההכשרה המקצועית (37). ישראל מדורגת נמוך גם בסעיף מורכבות המכסים (81).

ישראל מובילה את אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה עם ניקוד כללי של 76.7. על פי הדו"ח, היא צמחה להיות אחת ממרכזי החדשנות המובילים בעולם הודות לאקוסיסטם חזקה של חדשנות (מקום 10 בקטגוריה). ישראל משקיעה יותר מכל מדינה אחרת שכלולה במדד במחקר פיתוח - 4.3% מהתמ"ג (1), והיא המקום שבו היחס ליזמים הוא הטוב ביותר (1) וחברות חדשניות צומחות בקצב המהיר ביותר. המדינה יכולה גם להרשות לעצמה להסתמך על כוח עבודה משכיל, עם ממוצע של 13 שנות לימוד (מקום 8 במדד). ישראל גם מדורגת במקום העשירי בסעיף הגשת פטנטים.

ישראל מדורגת במקום השני המכובד כמקום שבו אנשים רוכשים כישורים שמתאימים לאלה שנדרשים על ידי המעסיקים. מאגר הכישרונות הזה משולב היטב בשוק העבודה הודות לרמה נמוכה של מס מעסיקים (5.9% מרווחי החברות), השתתפות כמעט שווה של נשים בשוק העבודה (6) והסתמכות על ניהול מקצועי (19). מגזר פיננסי מפותח (22) וזמינות הון סיכון (2) תומכים גם הם בשגשוג של מגזר חדשנות פרטי.

עם זאת, מה שעלול לפגוע בכך הוא הנוכחות של  קבוצות גדולות (מקום 51 מבחינת השליטה של כמה חברות בודדות), אם כי התחרות בתוך מגזר השירותים נותרה חזקה (31).

מי נקי מטרור ופשיעה

הדו"ח ניתח בנוסף אזורים שונים ברחבי העולם ומצא כי יש התאמה חזקה בין התחרותיות לרמת ההכנסה. ברשימת הכלכלות המובילות במדד התחרותיות נכבשו 20 המקומות הראשונים על ידי מדינות בעלות הכנסה גבוהה. רק שלוש מדינות שאינן בעלות הכנסה גבוהה מדורגות ב-40 המקומות הראשונים: מלזיה (25), סין (28) ותאילנד (38).

באופן כללי, 20 המדינות שמדורגות ב-20 המקומות המובילים ברמת התחרותיות - רובן ככולן ממערב אירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה והפסיפיק. מנגד, בתחתית, 17 מתוך 34 הכלכלות של אפריקה מדרום לסהרה מדורגות ב-20 המקומות הנמוכים.

בסעיף הביטחון, פינלנד (97.5) היא הקרובה ביותר להיות מדינה נקייה מטרור ופשיעה. אל סלבדור וונצואלה (33.8) מדורגות בתחתית, אך הפשיעה והאלימות גובות מחיר כבד מכל אזור אמריקה הלטינית. מדינות אחרות שדירוגן בסעיף הביטחון נמוך ושבהן המשטרה נתפשת כלא אמינה הן ניגריה, תימן, דרום אפריקה, פקיסטן והפיליפינים.

מבחינת שקיפות, האזורים בעלי הניקוד הגרוע ביותר הם אירואסיה, אמריקה הלטינית והקאריביים. המדינה המושחתת ביותר היא ונצואלה. רק שלוש מדינות – שווייץ, ארה"ב וסינגפור – מדורגות בעשרת המקומות הראשונים בסעיף של ביצועי המגזר הציבורי ובסעיף השקיפות.

אירואסיה: הכלכלות התחרותיות ביותר

 אחד הגורמים המשותפים למרבית הכלכלות באזור אירואסיה הוא דינמיות כלכלית, שתרמה לתיעוש מהיר, עלייה בתנאי המחיה וצמצום חד בעוני הקיצוני, שנפל מ-30% לפחות מ-10% בעשור בלבד.

ממצאי הדו"ח מציירים תמונה חיובית למדי לגבי האווירה התחרותית באזור. עם זאת, כמה מהכלכלות באזור עדיין סובלות ממחסור בתחרותיות. שבע הכלכלות המתקדמות של האזור מדורגות כולן ב-20 המקומות הראשונים במדד התחרותיות, ושלוש מתוך שבע הכלכלות התחרותיות ביותר בעולם – סינגפור (2), יפן (5) והונג קונג (7) – נמצאות באזור אירואסיה. עם זאת קיימים פערים מבחינת האקוסיסטם של החדשנות. דרום קוריאה מדורגת במקום השמיני ואילו ניו זילנד במקום 27 בסעיף יכולת החדשנות. אך מרכזי החדשנות באזור – יפן, קוריאה וטייוואן – צריכים להשתפר כדי להגיע לרמה של "סופר חדשניות" כמו גרמניה, ארה"ב ושווייץ.

בקרב הכלכלות המתפתחות באזור, התמונה מגוונת יותר וכוללת שלוש קבוצות בולטות. מלזיה וסין (25 ,28 בהתאמה) אינן רחוקות מפסגת מדד התחרותיות. אינדונזיה, הפיליפינים, וייטנאם ותאילנד מדורגות סביב המקום ה-40. מונגוליה (99), קמבודיה (110) ולאוס (112) משקפות חולשה גדולה שמאיימת על הצמיחה.

סין מדורגת במקום ה-28 בדירוג הכללי במדד התחרותיות עם ניקוד של 72.6, והיא המובילה בקרב כלכלות ה- BRIC, לפני רוסיה (43), הודו (58), דרום אפריקה (67) וברזיל (72). ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, סין נמצאת כיום בצומת משמעותי בעודה עוברת לשלב חדש בהתפתחות הכלכלית שלה, שאותו מכנה הנשיא שי ג'ינפינג "הנורמלי החדש". זה השלב שבו הכלכלה מונעת יותר מצריכה ושירותים ופחות מיצוא והשקעות.

המדינה גם מהמרת בגדול על חדשנות. היא הפכה לשחקנית בולטת בכמה תחומים, כמו בינה מלאכותית (24). היא עדיין מפגרת אחרי גרמניה, ארה"ב ושווייץ, ולכן תצטרך להשתפר בתחומים של גיוון, שיתוף פעולה ופתיחות. בין נקודות החוזקה שלה – תשתיות (29), ואימוץ של טכנולוגיות מידע ותקשורת (26). סין צריכה להשתפר מבחינת המסגרת המוסדית (65), קידום תחרות מקומית וזרה (55) ונוקשות החוקים בשוק העבודה (69).

בעלת הביצועים הטובים ביותר באירואסיה היא רוסיה שמדורגת במקום ה-43 עם ניקוד של 65.6 מתוך 100. רוסיה מדורגת במקום השישי מבחינת גודל השוק עם תנאים מקרו כלכליים יציבים יותר (55). אחת החולשות שלה היא המערכת הפיננסית (73) והכישורים של כוח העבודה הנוכחי (53). האקוסיסטם לחדשנות מוגבלת על ידי תרבות יזמית חלשה (54) וגיוון מוגבל (43.2). חולשה משמעותית נוספת היא רמת השקיפות הנמוכה (113).

מבחינת תחרותיות, אירופה מלאה בניגודים, עם ארבע קבוצות בולטות: צפון-מערב תחרותי מאוד, כולל שווייץ; דרום-מערב תחרותי באופן יחסי, בהובלת צרפת; האזור העולה של צפון-מזרח, בהובלת פולין, צ'כיה והמדינות הבלטיות; ואזור דרום-מזרח – ובעיקר מדינות הבלקן – שמפגר אחר הקבוצות האחרות.

גרמניה היא המדינה האירופית החזקה ביותר השנה במדד התחרותיות והשלישית בדירוג הכללי, עם ניקוד של 82.8. המדינה יוצאת דופן במיוחד באקוסיסטם של החדשנות. היא מדורגת ראשונה בעולם ביכולת החדשנות. היא מדורגת גבוה בסעיף הפטנטים (5) ופרסום מחקרים (3) ובתחכום הצרכנים (5). המגזר העסקי פורח ותורם להחדרת החדשנות לשוק (2).

על כל 100 גברים, רק 39 נשים מועסקות

טורקיה מדורגת במקום ה-61 במדד התחרותיות עם חוזקה בסעיפי התשתיות, בריאות הציבור ואקוסיסטם לחדשנות. טורקיה נתונה תחת סנקציות סחר שהטילה עליה ארה"ב, מה שהוביל לאינפלציה גבוהה ולמשבר במטבע. היא מדורגת במקום 116 מבחינת היציבות המקרו כלכלית. היא חלשה יותר בסעיף הקמת עסק (87), יחסי עובד-מעביד (113) ומריטוקרטיה (116). שיעור השתתפות הנשים בשוק העבודה נמוך מאוד – על כל מאה גברים, יש רק 39 נשים.

בשנים האחרונות הקצב של הרפורמות הכלכליות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה האיץ, לאחר ששילוב של גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים הגדיל את הדחיפות בגיוון וצמיחה. תקופה ארוכה של מחירי נפט נמוכים אילצו מדינות עשירות במשאבים לנקוט צעדים מעשיים יותר כדי לאזן את הכלכלות שלהן. לאור המתיחות חברתית ושיעורי אבטלה גבוהים, הממשלות הבינו שעליהן ליצור משרות במגזר הפרטי, בעיקר בשביל הצעירים. כמה מדינות התמודדו גם עם גלי פליטים גדולים.

כדי להבטיח שהתקציבים הפיסקליים הם בני קיימא ולצמצם עיוותים בכלכלה, מרבית המדינות באזור הפחיתו את מתן הסובסידיות על מוצרי חשמל ומוצרי גז טבעי ודלק. עם זאת, אלה עדיין משמעותיות ועלולות לנגוס בנתח גדול מאוד מההוצאה הציבורית במקרה של עלייה במחירים הבינלאומיים של תוצרי האנרגיה. ניסיונות אחרים כוללים את הצגתו של מס ערך מוסף בחברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, חוקי פשיטת רגל משופרים באיחוד האמירויות ומדיניות ויזה מרוככת לעובדים זרים או לתיירי (בחריין, קטאר).

ישראל וסעודיה בראש הרשימה

מבחינת סעיף התחרותיות, ישראל וסעודיה מובילות את הרשימה ובכמה מובנים אף עוקפות את רוב מדינות OECD. באופן כללי, האזור נהנה מתשתיות תחבורה טובות, אך נדרשים שיפורים. התנאים המקרו כלכליים יציבים במרבית המדינות, מה שמאפשר תנאים טובים למימון במגזר הפרטי, אם כי המימון זורם בעיקר לכמה חברות גדולות, מה שפוגע ביכולת של האזור לחדשנות – החולשה הגדולה ביותר שלו.  

מבחינת דינמיות עסקית רק חמש מדינות מהאזור מדורגות במקומות גבוהים יחסית: ישראל (5), איחוד האמירויות (33), קטאר (40), עומאן (52) ובחריין (54). רק ארבע מדינות מופיעות במחצית העליונה של הדירוג בסעיף שוק העבודה: ישראל (15), איחוד האמירויות (42), בחריין (46) וקטאר (54). שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה נותר נמוך ברוב האזור, למרות שיפור בחינוך. שיעור האבטלה בקרב צעירים גבוה מאוד, במיוחד בצפון אפריקה, כשבמצרים ובטוניסיה האבטלה גבוהה מ-30%.

הדו"ח מתמקד בהשלכות של המהפכה התעשייתית הרביעית (4IR) על מיליוני אנשים ברחבי העולם. על פי הדו"ח, המהפכה הזאת יוצרת הזדמנויות חדשות לעסקים, לממשלות  ולאנשים. אך במקביל, היא עלולה לגרום לקיטוב ופילוג בין הכלכלות והחברות ובתוכן.

השנה העולם מציין גם עשור למשבר הפיננסי, שהשלכותיו החברתיות והכלכליות היו בהיקף חסר תקדים שלא נראה כמותו בעשורים האחרונים. בשילוב עם אי-שוויון מתעצם ומתיחות גיאופוליטית, כל הגורמים האלה עוררו בקרב האזרחים ספקות לגבי הגלובליזציה וקיטבו את הדיון הפוליטי. אף שהצמיחה הכלכלית הגלובלית חזקה בשנתיים האחרונות, המצב כיום עלול לערער אותה.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר בתגובה: "ההידרדרות של ישראל במדד התחרותיות העולמי צריכה להדליק נורה אדומה ומהבהבת בקרב כלל בכירי הממשלה. שכן בניגוד למה שמנסים לשדר לנו, העתיד הכלכלי שלנו לא מבשר טובות. לכן ראוי שהמנהיגות הכלכלית תתייחס ברצינות לאותם מדדים ותנקוט צעדים ממשיים לשינוי". הוא הציע כי הממשלה תפעל "בראש ובראשונה להפחתת הרגולציה שחונקת את העסקים בישראל". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#