האוניברסיטה העברית ות"א בדירוג 100 המוסדות החדשניים בעולם; הטכניון בחוץ - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוניברסיטה העברית ות"א בדירוג 100 המוסדות החדשניים בעולם; הטכניון בחוץ

שני המוסדות נכנסו שוב למדד של רויטרס, שבוחן רישום פטנטים, מחקר בתחום המדעים המדויקים והשפעה מסחרית של פטנטים ■ הטכניון, שהגיע בשנה שעברה למקום 89, מחוץ לרשימה ■ סטנפורד האמריקאית בראש הדירוג

8תגובות
אוניברסיטת תל אביב
ניר כפרי

שתי אוניברסיטאות ישראליות מופיעות ברשימת 100 המוסדות האקדמיים החדשניים ביותר בעולם של רויטרס ב-2018. 14 מדינות בלבד זכו לייצוג ברשימה. 

האוניברסיטה העברית בירושלים ממוקמת במקום 79 בדירוג – עלייה של שלוש מקומות בעוד שאוניברסיטת תל אביב מופיעה במקום 91 בדירוג – ירידה של 3 מקומות. הטכניון, שהגיע בשנה שעברה למקום 89 אינו נכלל ברשימה. ב-2016 דורג במקום 59.

מדד רויטרס מתמקד בדירוג המוסדות האקדמיים לפי מחקרים בתחום המדעים המדויקים, פיתוח טכנולוגיות חדשות וסיוע "להנעת הכלכלה העולמית". המדד מסתמך על נתונים אמפיריים בלבד, בניגוד לדירוגי אוניברסיטאות כמו דירוג שנחאי, QS או טיימס, שמצרפים לנתונים האמפיריים נתוני סקרים של אנשי אקדמיה שהתבקשו להעריך מוסדות אקדמיים אחרים.

במסגרת שיטת העבודה של רויטרס, מופו 600 מוסדות אקדמיים וארגונים ממשלתיים שחוקרים מטעמם פירסמו את הכמות הגדולה ביותר של מאמרים בכתבי עת מדעיים בין 2011 ל-2016. הרשימה הוצלבה מול המוסדות שהגישו את המספר הרב ביותר בקשות לרישום פטנטים בשנים המדוברות, לפי דירוג החדשנות של דרוונט. מאוחר יותר צומצמה הרשימה רק למוסדות שהגישו לפחות 70 בקשות רישום לפטנטים עולמיים.

האוניברסיטה העברית בירושלים, ביוני האחרון
אוליבייה פיטוסי

בשלב הבא בהכנת המדד נבחנה תדירות הגשת בקשות הפטנט על ידי האוניברסיטאות וכמה אזכורים נרשמו לפטנטים הרשומים, כמה מבקשות הפטנטים אושרו, איך הפטנטים השפיעו על המחקר לפי ממוצע הציטוטים שלו במחקרים אחרים, שיתוף פעולה עם התעשייה והצלחה מסחרית של הפטנט. כך נקבע בסופו של הדבר הציון הסופי של המדד האקדמי.

לפי המדד, האוניברסיטה העברית הגישה 280 בקשות לפטנט ב-2015-2010. כששני שלישים מהבקשות הוגשו בתחום החקלאות והמזון, הפארמה והביוטק והכימיקלים. 31.1% מהבקשות אושרו וציון ההשפעה המסחרית של הפטנטים, כלומר האופן שבו פטנט שנרשם השפיע על פעילות מחקר ופיתוח מסחרי, קיבלה האוניברסיטה העברית ציון של 39.14 נקודות – לעומת 48.7 נקודות בממוצע בדירוג.

אוניברסיטת תל אביב הגישה 266 בקשות לרישום פטנט, בעיקר בתחומי החקלאות והמזון, מכשור רפואי, כמיקלים ופארמה וביוטק. 45.9% מהבקשות אושרו, וציוד ההשפעה המסחרי שלהם היה 29.79.

במקום הראשון בדירוג ממוקמת בשנים האחרונות אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית. המוסד הגיש 691 בקשות פטנט, מתוכן אושרו 41.5%. ציון ההשפעה המסחרית היה 72.51. במקום השני בדירוג ניצב המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ואחריו אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילווניה, אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת טקסס (שכוללת 8 מוסדות אקדמיים במדינת טקסס), מכון KU Leuven הבלגי, אימפריאל קולג' הלונדוני ואוניברסיטת צפון קרולינה בצ'אפל היל. אוניברסיטת וונדרבילט בארה"ב סוגרת את העשירייה הראשונה.

בסך הכל, שלטה ארה"ב ברשימה עם 46 אוניברסיטאות, יפן וגרמניה מחזיקות במקום השני עם 9 אוניברסיטאות, דרום קוריאה מיוצגת על ידי שמונה אוניברסיטאות, סין, צרפת ובריטניה עם 5, שווייץ עם 3, בלגיה, קנדה, ישראל והולנד עם 2 אוניברסיטאות וסינגפור ודנמרק עם אוניברסיטה אחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#