איתות פוליטי? פרס נובל לכלכלה - לחוקרי השפעת האקלים והחדשנות על הצמיחה - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איתות פוליטי? פרס נובל לכלכלה - לחוקרי השפעת האקלים והחדשנות על הצמיחה

ועדת הפרס בחרה בפרופסורים פול רומר וויליאם נורדהאוס מארה"ב, שמתחו ביקורת על מדיניות טראמפ ■ מחקריו של נורדהאוס עוסקים במחיר הכלכלי של שינוי האקלים והיוו בסיס לדו"ח האקלים שפירסם אתמול האו"ם ■ מחקריו של רומר הניחו את היסודות לתורת הצמיחה האנדוגנית

13תגובות
פרופ' פול רומר (משמאל) ופרופ' וויליאם נורדהאוס
אי.פי וייל

ההכרזה על זהות הזוכים בפרס נובל לכלכלה ל–2018 עשויה להתפרש כאיתות הפוליטי ביותר השנה של האקדמיה המלכותית השוודית למדעים. הפרס ניתן לשני חוקרים שמתחו ביקורת קשה על מדיניותו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. יתר על כן, אחד מהם קיבל את הפרס על מחקריו בנושא המחיר הכלכלי של שינוי האקלים — אותו שינוי אקלים שהנשיא האמריקאי מכחיש במרץ.

חתני הפרס הם פרופ' פול רומר ופרופ' ויליאם נורדהאוס מארה"ב, ששינו את ההבנה לגבי הגורמים המשפיעים על הצמיחה הכלכלית — כך לפי נימוקי ועדת הפרס, שהוכרז אתמול. נורדהאוס ורומר יחלקו ביניהם את הפרס בסכום של 9 מיליון קרונות שוודיות (1.1 מיליון דולר).

פרס נובל לכלכלה, שהשנה חוגג 50 להיווסדו, שונה משאר הפרסים המוענקים בטקס פרס נובל, מכיוון שלא היה חלק מצוואתו של אלפרד נובל. הפרס מוענק ביוזמת בנק שוודיה החל מ–1969, שנת ה–300 להקמתו של הבנק. עם הזוכים בשנים הקודמות נמנים כלכלנים ידועים כגון מילטון פרידמן, ג'יימס טובין, רוברט סולואו, ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן. בשנה שעברה זכה בפרס ריצ'רד תיילר, פרופ' לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת שיקגו. הפרס יוענק לזוכים ב–10 בדצמבר.

הכרזת פרס נובל לכלכלה - דלג

הקשר בין חברה לטבע

נורדהאוס זכה בפרס על מחקריו בנושא המחיר הכלכלי של שינויי האקלים, בעוד שרומר זכה על עבודתו בנושא השפעת החדשנות והשינויים הטכנולוגיים על הצמיחה הכלכלית. "ויליאם נורדהאוס ופול רומר גיבשו שיטות להתמודדות עם כמה מהסוגיות הבסיסיות והבוערות ביותר של זמננו בנוגע לאופן שבו אנחנו מייצרים צמיחה כלכלית ארוכת טווח ובת קיימא", נכתב בהודעת הזכייה. "כלכלה עוסקת בעיקרה בניהול משאבים מוגבלים. הטבע מכתיב את המגבלות העיקריות שמכבידות על צמיחה כלכלית, והידע שלנו קובע כיצד נוכל להתמודד עם המגבלות האלה".

נורדהאוס, בן 77, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, עוסק מאז שנות ה–70 בסוגיות של איכות הסביבה ומנסה לאמוד את המחיר הכלכלי של ההתחממות הגלובלית. הוא אחד התומכים הגדולים בשימוש במיסוי כדרך להפחית פליטות פחמן.

ההודעה על זכייתו הגיעה שעות ספורות לאחר פרסומו של דו"ח מעורר דאגה של האו"ם בנושא האקלים, שהזהיר כי הטמפרטורה העולמית תעלה ב–1.5 מעלות צלזיוס ותוביל להרס משמעותי עד שנת 2040. הדו"ח, שציטט ממחקריו של נורדהאוס, קרא לממשלות לנקוט צעדים דחופים יותר למאבק בשינוי האקלים — קריאה המתבלטת על רקע העובדה שלפני קצת יותר משנה פרשה ארה"ב מהסכם פריז בנושא שינוי האקלים, בצעד שנוי במחלוקת.

נורדהאוס לא חסך בעבר ביקורת מטראמפ, ופירסם ב–2017 שני מאמרים שבהם הזהיר מהשינוי במדיניות הסחר של ארה"ב בעידן טראמפ. "שיתוף פעולה אינו מהווה אלטרואיזם שבו מנהלי משא ומתן 'טיפשים' מאפשרים למדינות לנצל את ארה"ב. למעשה, מדובר בביטוי לחשיבה לטווח ארוך של האינטרסים העצמיים, ושימוש בחשיבה וסיבולת". הוא אף כתב כי "ארה"ב ומדינות אחרות צריכות להתנער מהלאומנות הכלכלית של טראמפ ושותפיו ולהמשיך במסלול שיפתח את גבולות הסחר, יבטל את החימוש הגרעיני ויאט את שינוי האקלים. כוחות השוק יכולים לחולל פלאים, אבל הם לא יכולים להתגבר על הבעיות של הזיהום, המלחמות והמחסומים שמציבים בני אדם מול הסחר".

 ויליאם נורדהאוס
אוני' ייל

נורדהאוס, שנולד באלבקרקי, ניו מקסיקו, למד באוניברסיטת ייל ואת הדוקטורט שלו השלים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בסוף שנות ה–70 הוא היה חבר במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ג'ימי קרטר. בנוסף, הוא חיבר ספר לימוד כלכלה פופולרי ביחד עם פול סמואלסון, שזכה בפרס נובל לכלכלה ב–1970.

"מחקריו של נורדהאוס עוסקים בקשר בין חברה לטבע", כתבה ועדת הפרס. "הוא החל לחקור את הנושא בשנות ה–70 של המאה הקודמת לאור העלייה בחשש מהשפעת הזיהום על ההתחממות הגלובלית. באמצע שנות ה–90 הוא יצר מודל כמותי שמתאר את מערכת היחסים בין כלכלה לאקלים. הוא משתמש במחקריו בתיאוריות ובתוצאות אמפיריות מתחומי הפיזיקה, הכימיה והכלכלה. המודל של נורדהאוס נפוץ מאוד כיום ומשתמשים בו רבות במחקרים של כלכלה ואקלים. נעשה בו גם שימוש מעשי, לדוגמה בקביעת מיסוי על פליטת מזהמים".

נורדהאוס רצה להדגים עד כמה ניסיונות של כלכלנים למדוד שינויים ברמת החיים הם בעייתיים. "מדידה אמיתית של הכנסה ריאלית חייבת להביא בחשבון את השינוי העצום באיכות הדברים שאנחנו צורכים", הוא כתב.

ידע כמנוע לצמיחה כלכלית ארוכת טווח

רומר התייחס לדו"ח האקלים של האו"ם בשיחת ועידה מיד לאחר ההכרזה על זכייתו, והביע אופטימיות כי אם העולם יתחיל היום לטפל בבעיית ההתחממות הגלובלית, ניתן יהיה לתקן את הבעיה. "ברגע שננסה להפחית את פליטות הפחמן, נופתע לגלות שזה לא קשה כפי שחשבנו", אמר. "הסכנה בתחזיות חמורות מאוד היא שהן עלולות לגרום לאנשים להיות אפטיים וחסרי תקווה". לדברי רומר, "אחת הבעיות כיום היא שאנשים חושבים שהגנה על הסביבה היא גם יקרה וגם קשה לביצוע, אז הם מתעלמים מהבעיה ומעמידים פנים שהיא לא קיימת. בני האדם מסוגלים להגיע להישגים מרשימים אם הם רוצים".

חתן פרס נובל בכלכלה, פול רומר
Virginia Mayo/אי־פי

רומר, בן 62, הוא פרופסור בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת ניו יורק וחוקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER). אביו רוי רומר היה מושל מדינת קולורדו. הוא למד בין היתר ב–MIT ובאוניברסיטת קווינס, ואת הדוקטורט שלו השלים באוניברסיטת שיקגו, שם היה תלמידו של זוכה פרס נובל לכלכלה רוברט לוקאס, שהושפע מתיאוריות השוק החופשי של מילטון פרידמן. למרות זאת, דחה רומר את התפישה המקובלת של האוניברסיטה, לפיה השווקים תמיד יניבו תוצאות יעילות, וטען כי התחרות אינה מושלמת וכי לפעמים צריך לעזור לשוק.

"רומר ממחיש כיצד ידע יכול לשמש מנוע לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. כשצמיחה כלכלית שנתית של כמה אחוזים מצטברת לאורך עשורים, היא משנה את חייהם של אנשים", נכתב בדברי ועדת הפרס. "מחקרים מקרו־כלכליים בעבר שמו דגש על חדשנות טכנולוגית כמנוע העיקרי לצמיחה כלכלית, אבל לא יצרו מודלים לגבי האופן שבו החלטות כלכליות ותנאי שוק קובעים את יצירתן של טכנולוגיות חדשות.

"פול רומר פתר את הבעיה הזאת כשהמחיש איך כוחות כלכליים שולטים בנכונות של חברות לייצר רעיונות חדשים וחידושים. הפתרון של רומר, שפורסם ב–1990, הניח את היסודות למה שנקרא כיום תורת הצמיחה האנדוגנית. התיאוריה היא הן קונספטואלית והן מעשית, היות שהיא מסבירה איך רעיונות הם סוג מסוים של טובין שנבדלים מטובין אחרים וזקוקים לתנאים מסוימים כדי לשגשג בשוק. התיאוריה של רומר הוסיפה מסה גדולה של מחקר שעליו מתבססות רגולציות ומדיניות שמעודדות רעיונות חדשים ושגשוג ארוך טווח".

זוכי פרס נובל בכלכלה - דלג

בעשור האחרון רומר מקדם את הרעיון של "ערי אמנה" (Charter Cities), ערים סמי־אוטונומיות באזורים כפריים במדינות מתפתחות שיהיו תחת פיקוח זר כלשהו ויהיו כפופות לשורה של כללים, במטרה לעודד את הפיתוח והצמיחה הכלכלית שלהן. רומר, שנשא נאום בוועידת TED בנושא, אמור היה לעבוד עם ממשלת הונדורס על פיתוחן של ערים כאלה במדינה, אך עזב את הפרויקט ב–2012.

רומר היה עד השנה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. הוא התפטר לאחר 15 חודשים בלבד בתפקיד, בעקבות ביקורת שמתח על זרוע המחקר של הבנק, שהמחקרים והדירוגים שלה היו לטענתו מוטים פוליטית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#