אוניברסיטאות בארה"ב מואשמות בעסקות באפריקה הדוחקות איכרים מאדמתם - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוניברסיטאות בארה"ב מואשמות בעסקות באפריקה הדוחקות איכרים מאדמתם

אוניברסיטאות כמו הרווארד משקיעות באדמות באפריקה באמצעות קרנות גידור בריטיות

תגובות

אוניברסיטאות אמריקאיות, בהן הרווארד, פועלות באמצעות קרנות גידור בריטיות על מנת לרכוש או לחכור שטחי חקלאות אדירים באפריקה, בעסקות שלעתים דוחקות אלפי אנשים מאדמתם, לפי מחקר חדש של מכון אוקלנד בקליפורניה.

לטענת החוקרים, משקיעים זרים מרוויחים מעסקות השתלטות על אדמות שלעתים אינן מצליחות להניב את הרווחים המובטחים של ייצור משרות ופיתוח כלכלי, ויכולות לגרום לבעיות סביבתיות וחברתיות בכמה מהמדינות העניות בעולם.

לפי הדו"ח החדש על רכישות מדינות ב-7 מדינות אפריקאיות, הרווארד, ונדרבילט ואוניברסיטאות אמריקאיות רבות להן קרנות השקעה גדולות, משקיעות כספים רבים באדמות באפריקה בשנים האחרונות. מרבית הכסף מועבר באמצעות חברת אמרג'נט אסט מנג'מנט, המנהלת את אחת מקרנות רכישת האדמות באפריקה הגדולות ביבשת. הקרן מנוהלת על ידי סוחרי מטבעות לשעבר בג'יי.פי מורגן וגולדמן סאקס.

החוקרים מעריכים כי לקוחות אמרג'נט בארה"ב השקיעו עד חצי מיליארד דולר באדמות פוריות באפריקה, בציפייה לתשואות של 25%. לטענת אמרג'נט, העסקות נוהלו בצורה אחראית. "אכן, קרנות אוניברסיטאיות וקרנות פנסיה הן משקיעות לטווח ארוך", אמר דובר אמרג'נט. "אנו משקיעים בחקלאות באפריקה, מקימים שם עסקים ומעסיקים אנשים. אנו עושים זאת בצורה אחראית. הסכומים מאוד גדולים - אולי מאות מיליוני דולרים. אך לא מדובר במחטפי קרקעות. אנחנו רוצים להגדיל את שווי האדמה. לגודל יש השפעה משמעותית - היעילות גבוהה בהרבה".

בעבר זוהו חברות מסין ומהמזרח התיכון כמי שמשתלטות על קרקעות נרחבות במדינות מתפתחות, על מנת לגדל מזון זול לאוכלוסיות מדינות המקור שלהן. עם זאת, לפי מכון אוקלנד, קרנות מערביות עומדות מאחורי מרבית מהעסקות הגדולות.

לטענת אוקלנד, המשקיעים ניפחו את יתרונות העסקות עבור הקהילות המעורבות. "חברות הצליחו ליצור מערך מורכב ורב-שכבתי של חברות וחברות בנות על מנת להימנע מעינם הבוחנת של רשויות רגולטוריות חלשות. ניתוח חוזי העסקות מראה כי רבות מהעסקות אינן מבטיחות משרות רבות, ומאלצות אלפי אנשים לעזוב את אדמתם", לפי אוקלנד.

בטנזניה למשל, במזכר ההבנות בין הממשל המקומי לחבר אגריסול אנרג'י העובדת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת איווה, נכתב כי 2 אזורי המיקום העיקריים בפרויקט - קטומבה ומישאמו - מכילים מחנות פליטים בהם 162 אלף איש, אותם יהיה צריך לפנות בטרם ניתן יהיה להתחיל ביישום הפרויקט, בהיקף 700 מיליון דולר. הפליטים מעבדים אדמות אלה כבר 40 שנה.

"אף אחד לא צריך להאמין כי משקיעים אלה הגיעו כדי להאכיל אפריקאים רעבים, ליצור משרות או לשפר את ביטחון המזון", אומר אובנק מתו, מתנועת הסולידריות לאתיופיה חדשה. "הסכמים אלה - שחלקם תקפים ל-99 שנים - אין פירושם התקדמות לאוכלוסיה המקומית, ולא יגדילו את כמות האוכל בבטן שלה. עסקות אלה מובילות רק לדולרים בכיסי מנהיגים מושחתים ומשקיעים זרים".

איי פי

לפי מחקר של הבנק העולמי, כמעט 600 מיליון דונם - שטח בגודל צרפת - נרכשו או נחכרו על ידי חברות זרות באפריקה ב-3 השנים האחרונות. "מרבית עסקות אלה מאופיינות בהיעדר שקיפות, למרות ההשלכות העמוקות שיש להן על שוקי המזון העולמיים ועל המשאבים החקלאיים בידי חרות פיננסיות".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#