חוזרים על הטעות של 1937

בקרוב המצב יהיה גרוע יותר

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בשבוע שעבר התפרסם בבלוג של הבנק הפדרלי של ניו יורק, פוסט תחת הכותרת "הטעות של 1937", שבה נסוג הממשל מהר מדי ממדיניות ההרחבה המוניטרית והפיסקלית - ובכך גדע התאוששות כלכלית והאריך את השפל הגדול. מחבר הפוסט, גוטי אגרסטסון, ציין כי המצב הכלכלי כיום - עם גידול בתוצר, עליית מחירים ואבטלה גבוהה - דומה להפליא לזה ב-1937-1936. האם מבצעים המדינאים של היום טעות דומה? אגרסטסון טוען שלא.

ואולם למעשה, במובנים החשובים כבר חזרנו על הטעות של 1937. הטעות של 2010 היא ההתעלמות מבעיית האבטלה וההתמקדות בדברים אחרים. ב-2009, כשאובמה הציג את חבילת התמריצים, כמה מאתנו הזהירו שהיא קטנה מדי וקצרת ימים מדי. השפעת התמריצים החלה להתפוגג ב-2010 והחששות כבר התגשמו בחלקם. ואולם בקרב קובעי המדיניות נוצרה הסכמה שלא צריך לפעול לשיפור שוק העבודה, ושצריך לפנות לכיוון של צנע כלכלי. דעה זו חוזקה באמצעות סיפורי זוועות על אובדן אמון מיידי באג"ח של ארה"ב. פתאום המוסכמה הכלכלית טוענת שהגירעון, ולא האבטלה, הוא אויב הציבור מספר 1. המוסכמה הזו התבטאה בשינוי דרמטי בכיסוי החדשותי.

כעת, באמצע 2011, "ענישת" שוק האג"ח מתקיימת רק בדמיון של התוקעים בשופר הגירעון. הריבית לטווח ארוך נסחרת עדיין סמוך לשפל היסטורי. החדשות הכלכליות היו רעות, ותקוות להתאוששות חזקה נגוזו. שיעור האמריקאים הבוגרים העובדים - שצנח בין 2007 ל-2009 - זז בקושי. וכך, נדונו לחזור על הטעות של 1937 - הפסקת התמיכה התקציבית מוקדם מדי והנצחתה של אבטלה גבוהה.

ובקרוב המצב יהיה גרוע יותר. הרפובליקאים דורשים קיצוצי תקציב מיידיים כדי שיסכימו להעלות את תקרת החוב ולמנוע מארה"ב להגיע לחדלות פירעון. אם סחיטה זו תצליח, הכלכלה החלשה תינגף עוד יותר.

מי שמסרב ללמוד מההיסטוריה נדון לחזור עליה - וכך עשינו. מה שאנו חווים אולי לא יהיה שידור חוזר מלא של השפל הגדול, אך זו נחמה דלה למיליוני המשפחות האמריקאיות שסובלות מהמשבר שפשוט לא נגמר.

-

מתוך הטור האחרון של פול קרוגמן ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker