שאמה קיבל פתק - וביטל את הדיון בפרשת האחים עופר ואיראן - המזרח התיכון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שאמה קיבל פתק - וביטל את הדיון בפרשת האחים עופר ואיראן

רבע שעה לאחר פתיחת הדיון בוועדת הכלכלה, הועבר לידי היו"ר פתק שבו נמסר לו - כנראה מגורם ביטחוני - שעליו לסיים את הישיבה

99תגובות
רבע שעה לאחר פתיחת ישיבת ועדת הכלכלה, נעל היו"ר - ח"כ כרמל שאמה הכהן - את הדיון בפרשת המכליות של האחים עופר ואיראן. שאמה הכהן קיבל פתק, שלדבריו אינו מגורם פוליטי או עסקי, ועל כן הודיע שהישיבה לא תימשך. את הפתק מסרה לו העוזרת הפרלמטרית שלו, ליבנת ניזרי, שקיבלה שיחת טלפון ובה נמסרה לה הוראה לסגור את הישיבה.
 
שאמה הכהן סירב לפרט ממי הפתק ומה היה תוכנו. ההערכה היא שההנחייה הגיעה מגורם ביטחוני בכיר אשר ביקש ממנו לא להמשיך בישיבה. לפי ההערכות, המשך הדיון בפרשה לא ייעשה בוועדת הכלכלה אלא בדיון חסוי בוועדת חוץ וביטחון. קודם לכן, מתחו שאמה הכהן ונחמן שי ביקורת על כך שהאחים עופר או נציגיהם נעדרו מהדיון.

ח"כ נחמן שי (קדימה), שתבע לקיים את הדיון בוועדת הכלכלה, מתח ביקורת חריפה על שננעל בלא למסור לח"כים את הסיבה. שי אמר כי "בעצם נעילת הישיבה היו"ר נתן יד למעשה לא דמוקרטי. אין לכך שום הסבר ולא תירוץ ולא הסבר לח"כים".

שי אמר כי "אפנה אל היועץ המשפטי לכנסת וליו"ר הכנסת ואבקש לקבל הסברים. אם זה לא היה תקין, נפתח ונקיים את הדיון מחדש". שי הוסיף כי "לא יכול להיות שנושא מרכזי כזה לא ידון בכנסת. כפי שהתחיל דרכו באופן שקוף וגלוי כך הוא צריך להימשך".

לדברי שי, "יש יותר מדי שאלות ותהיות שתלויות באוויר. במו ידייו פגע יו"ר הוועדה בעצמאותה ובחופש הפעולה ושיקול דעתה של הכנסת כשהחליט לסגור אותה. זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר. פתאום ננעלה ישיבה ללא כל  סיבה. הכנסת היא ריבונית לדון בכל נושא שהיא רוצה בו. זה מעשה של פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית".

בפתח הישיבה מתח שאמה הכהן ביקורת על היעדרותם של האחים סמי ויולי עופר או נציגיהם. "מאז פרסום וקביעת הדיון בוועדת הכלכלה היה שטף של טלפונים. מאז שוועדת הכלכלה החליטה לקיים את הדיון, והחלו שיחות שקטות בכנסת - לא כולל הגורמים הפרטיים - המציאות מתבררת כהרבה יותר מורכבת, מסובכת ורגישה מאשר הדמיון הממוצע יכול להכיל".

שאמה אמר כי "שקלנו רבות, כולל התייעצות רציפה עם יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), את הפרמטר המתאים לקיום הדיון בשל הרגישות ולאו דווקא מדובר ברגישות ביטחונית. על אף שתקנון הכנסת מתיר ליו"ר הוועדה להעביר החלטה לסגור את הישיבות בפני התקשורת ובפני כל אדם אחר הרוצה להשתתף בה - למעט ח"כ בוועדת הכלכלה - לא ניתן לקיים סגירה הרמטית של הישיבות".

שאמה הכהן הוסיף כי "נתנו עדיפות להתחיל את החלק הראשון של הדיון כדיון פתוח כי אין שום סיבה להסתיר דבר. התבקשנו על ידי גורמים האמונים על ביטחון המידע להיות נוכחים באופן חריג ואישרנו גם זאת".

אפלבאום תומר

שאמה הוסיף כי "הוועדה נשטפת בפניות מטעם קבוצת האחים עופר, חברות, ואישים הקשורים אליהם,  כל אחד טוען שאין לו שום קשר לעסקות. ההכחשות הן גורפות ומוחלטות. לוועדה אין שום סמכות לחייב אדם להופיע בפניה".

 שאמה הכהן הוסיף כי "מוטב היה אילו מישהו מהאחים עופר או נציגו היה מפגין נוכחות כי  בקרב הציבור יש שאלות ותחושות מאוד נוקבות בעניין, חלקן מתבססות על חוסר מידע. מטבע הדברים לא כל המידע יכול להיחשף בצורה גלויה ומלאה".

ח"כ נחמן שי (קדימה) אמר כי "באי השתתפותם, כל הפעילות של האחים עופר בישראל ובעולם מונחת בצל של הפרשה. זה היגיון עקום ולא נכון. עופר ספנות למשל לא מעורבת.  עסקיה של משפחת עופר מסועפים וברגע שזה לא ממוקד זה מושך לכיוונים אחרים מזיקים. האינטרס העליון של משפחת עופר היא לבודד את זה".

 

 

אתמול הודיע שאמה הכהן כי ועדת הכלכלה תקיים דיון פתוח היום בצהריים  בפרשת המיכלית של האחים עופר שעגנה ונמכרה לאיראן. שאמה-הכהן קיים התייעצויות בעניין, מחשש שדיון פתוח יגרום לדליפה של מידע ביטחוני, אך לבסוף הוחלט שלא לסגור את הדיון בפני התקשורת. שאמה ביקש לזמן לדיון גם את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בשל האחזקות של האחים עופר בבנק מזרחי-טפחות.

החברה לישראל וחברת צים שבבעלותם של האחים סמי ויולי עופר הודיעו היום בצהריים לוועדת הכלכלה שאינן קשורות בעניין המיכלית "טנקר פסיפיק" ומכירה מיכליתה או עגינת מיכליותיה באיראן, ועל כן, אף נציג מטעם לא יגיע היום ב-15:00 לדיון שתקיים הוועדה בעניין.

ל-TheMarker הגיע מכתב ששלח עו"ד פיני רובין אל לאה ורון, מנהלת ועדת הכלכלה, בעקבות ההזמנה שהופנתה לנציגי החברות הללו להופיע בוועדה.

רובין ציין כי "התבקשתי על ידי שתי החברות שבנדון להודיעכם שאין להן כל קשר לאמור (בעניין המיכלית "טנקר פסיפיק" ומכירה מיכליתה או עגינת מיכליותיה באיראן כפי שציין רובין במכתבו-צ"ז). הן אינן מעורבות ואינן יודעות דבר בעניינים אלה. ממילא לא יהיה בנוכחות מי מהן כדי לתרום דבר או חצי דבר לדיון בנושאים הנ"ל ובנסיבות אלה אינן רואות לנכון להופיע בפני הועדה הנכבדה".

עופר וקנין

בכנסת גברו התביעות שלא לקיים דיון סגור במיוחד לנוכח הופעתו המתוכננת של המפקח על הבנקים דודו זקן. זקן הוזמן לוועדה על ידי יו"ר הועדה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) בעקבות ידיעות שלפיהן בנק ישראל בוחן את השלכות פרשת המיכלית על בנק המזרחי-טפחות שבבעלותם של האחים עופר. שאמה הכהן קיים הבוקר התייעצויות בעניין עם יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד).

בתוך כך, החברה לישראל הגיבה היום לפרסומים בעניין קשריה העסקיים של משפחת עופר לאיראן. בחברה לישראל הבהירו כי "לסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי אין תחולה על החברה לישראל ועל החברות הבנות והמוחזקות על ידיה". בחברה לישראל הדגישו כי לפרסומים לפיהם אוניותיה של "טאנקר פאסיפיק" עגנו בנמלי איראן אין קשר לחברה ולחברות הבנות שלה.

בסוף השבוע שעבר, פירסמה החברה את דו"חותיה על רקע החשד לקיום עסקות בין פעילות הספנות הפרטית של משפחת עופר וגורמים הקשורים לאיראן.

 מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, אמר ל-TheMarker כי "אנו סמוכים ובטוחים כי מדובר באי הבנה. אני מקווה שבזמן הקרוב הפרשה תוסדר. עם זאת, מדובר בחברות שהוזכרו בכלי תקשורת בלבד להם אין שום קשר לפעילות החברה לישראל, יתרה מזו, אין לעניין זה שום השפעה על חברת הספנות צים".

בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד הביטחון חוקרים

גם בנק ישראל בוחן את פרשת עסקיה של משפחת עופר עם איראן: אגף הפיקוח על הבנקים יפתח בחקירה בחשד לפעילות בלתי חוקית של משפחת עופר שהיא מבעלי המניות בבנק מזרחי-טפחות -  כך דווח הבוקר בגלי צה"ל. בנק ישראל מחוייב לבדוק עבר בעייתי ופלילי של מחזיקי מניות בבנקים ישראליים, ובתרחיש קיצוני - עשוי לחייב את משפחת עופר למכור את מניותיהם בבנק מזרחי טפחות

בנוסף, נבדקת הפרשה גם במשרד הביטחון. היחידה הממוונה על הביטחון בודקת את הפרשה יחד עם הרשויות בארה"ב

גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בודק את פרשת קבוצת עופר והסחר לכאורה עם איראן. הבדיקה נעשית בעקבות פניות שונות שהגיעו ליועץ המשפטי, בין היתר זו של התנועה לאיכות השלטון. דובר משרד המשפטים מסר אתמול ל-TheMarker כי "הפניות שהתקבלו בנושא נבדקות". גם משרד האוצר החל לבדוק את הפרשה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס אתמול לראשונה לדיווחים על קשרים עסקיים בין חברה שבשליטתה של קבוצת עופר לחברות איראניות. בדיון בוועדת החוץ והביטחון אמר נתניהו כי מבדיקה שערך עם הגורמים המוסמכים במשרדו התברר כי לא ניתנו אישורים לעגינה ולפריקת סחורה של ספינות ישראליות באיראן.

נתניהו התייחס לעניין בעקבות שאלתו של ח"כ אופיר אקוניס (הליכוד), והעיר כי "לישראל יש מדיניות ברורה מאוד בנושא איראן - אין לנהל אתה שום סוג של קשר". אקוניס שאל אם משרד ראש הממשלה ידע על פרשת קבוצת עופר, ונתניהו השיב כי לו בעצמו נודע על עגינת האוניות באיראן מהתקשורת.

במשרד ראש הממשלה דחו את טענתם של מקורבים לקבוצת עופר, שלפיה גורמים ישראליים אישרו לספינות של הקבוצה לעגון בנמלי איראן, ואמרו כי "הטענה אינה נכונה".

שר הביטחון, אהוד ברק, אמר אתמול בישיבתה של סיעת העצמאות כי "אנו מתעקשים כי חיוני להפעיל לחץ עצום וממושך של סנקציות על איראן. חשוב שהלחץ יימשך ונכפה את הכללים האלה גם על עצמנו". ברק אמר שהתייחס לדברים האלה "בלי לדעת את פרטי המקרה שפורסם עליו באחרונה".

איראן מוגדרת בישראל מדינת אויב ופקודת הסחר עם האויב אוסרת לסחור אתה או לשנע אליה סחורות. נראה כי חברת טנקר פסיפיק, מקבוצת עופר שבשליטת עידן עופר, עברה לכאורה על החוק. TheMarker חשף בשבוע שעבר כי אניות של טנקר פסיפיק, חברה בבעלות משפחת עופר, פקדו את נמלי איראן כ-13 פעמים בעשור האחרון. גם אם לא מכרו מוצר בבעלותן, הן לכאורה עברו על הסעיף בחוק העוסק בשינוע סחורות.

בנוסף פורסם אתמול כי במאי 2008 הודיעה איראן כי חכרה מטנקר פסיפיק שלוש מכליות ענק (סופר טנקר) כדי לאחסן בהן 270 אלף טון נפט. החכירה היתה ל-90 יום תמורת סכום כולל של 213 מיליון דולר. מהלך זה הוא עבירה לכאורה על חוק הסחר הישיר עם איראן. גם ערוץ 10 דיווח שלשום כי טנקר פסיפיק הודתה כי המשיכה לייצא נפט מאיראן עד לפני חצי שנה.

עם זאת, בכירים איראניים מכחישים בתוקף את הקשרים העסקיים בין טנקר פסיפיק לחברות איראניות. יו"ר לשכת המסחר, התעשייה והמכרות האיראנית (ICCIM), מוחמד נהאוונדיאן, אמר אתמול כי "הדיווחים על פעילותן של חברות ציוניות באיראן הם חלק ממשחק חדש, שהחל בתגובה לנכונותן של מדינות מסוימות ליצור קשרים כלכליים עם איראן".

גם סגן מנהל רשות הנמלים האיראנית, מוסחסן סאדריפאר, הכחיש את הדיווחים לסוכנות הידיעות האיראנית IRNA ואמר כי "ספינות ישראליות לא מעזות לעגון בנמלי איראן. ספינות השייכות לארה"ב ובמיוחד למשטר הציוני לא עגנו בנמלים איראניים בשנים האחרונות".

בדיקת נאותות קפדנית היתה חושפת את הקשר

הפרשה החלה בשבוע שעבר, עם הודעת משרד החוץ האמריקאי כי הטיל סנקציות על קבוצת עופר ועל טנקר פסיפיק, משום שמכרו לאיראן מכלית ובכך הפרו את הסנקציות הבינלאומיות עליה. בקבוצה הגיבו כי המכירה נעשתה לחברה שלישית, וזו מכרה את המכלית לאיראן ללא ידיעתה. האמריקאים דחו בחודשים האחרונים הסבר זה וטענו כי הקבוצה היתה צריכה לערוך בדיקת נאותות קפדנית יותר, שהיתה חושפת את הקשר בין החברה השלישית לאיראן.

במקרה זה, אין עבירה מובהקת על הפקודה הישראלית, מאחר שהמכירה לא היתה ישירה. עם זאת, כמעט כל מכירה לאיראן מישראל נעשית דרך חברה שלישית בהיעדר קשרים רשמיים, כך שלא ברור אם טענת הסחר העקיף עולה בקנה אחד עם רוח הפקודה.

"אם יתברר בחקירה כי חברת טנקר פסיפיק פעלה בהקשר האיראני על פי הוראותיו של עידן עופר - ניתן יהיה להעמידו לדין על פי פקודת הסחר עם האויב", קובע עו"ד אביגדור דורות, מומחה במשפט בינלאומי. עם זאת, לדבריו, "כדי להגיע למסקנה מסוג זה יש לבצע חקירה ולא להסתפק בהשערות או בפרסומים בכלי התקשורת".

על פי פקודת הסחר עם האויב, ניתן להעמיד לדין מנהל של חברה שסחרה עם האויב. לצורך כך קובעת הפקודה כי מנהל הוא מי שתופס בחברה משרת מנהל. בנוסף ייחשב מנהל אדם שמנהלי אותו גוף פועלים לפי הוראותיו, למעט יועץ.

"על פי הפקודה, אם נעברה עבירה על ידי תאגיד, אפשר להאשים את התאגיד וגם את המנהל", מסביר דורות. "מנהל לא חייב להיות מנכ"ל, אלא גם מישהו שפועלים על פי הוראותיו. גם אם הוא לא נושא משרה פורמלית אפשר להגיש נגדו כתב אישום. לצורך זה צריך לקיים חקירה. אם תתקיים חקירה ויעלו בה ממצאים, הם יובאו ליועץ המשפטי לממשלה שיחליט אם הוא מגיש כתב אישום".

מי אמור לחקור?

"מחלקת החקירות של משרד האוצר או חוקרי המשטרה. היות ששר האוצר אחראי על יישום הפקודה ויש לו מחלקת חקירות, משרד האוצר בדרך כלל חוקר חשדות כאלה. לפעמים, אם עולה תוך כדי חקירה שהיו עבירות על חוקים נוספים, הוא מרחיב את החקירה גם לגביהם".

על בסיס פקודת הסחר עם האויב פנתה אתמול התנועה לאיכות השלטון לשר האוצר בבקשה כי ימנה בודק לחברות של קבוצת עופר הקשורות לסחר עם איראן. כמו כן פנתה בשנית ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית של כל הנוגעים בפרשת הסחר עם איראן של חברות קבוצת עופר.

עוד ביקשה התנועה כי שר האוצר, יובל שטייניץ, ימנה בודק לחברות של קבוצת עופר הקשורות לעניין הסחר עם איראן.

"עניינה של פנייה זו היא פתיחה בחקירה פלילית של כל הנוגעים בפרשת הסחר עם איראן של חברות קבוצת עופר, כמו גם בקשה כי שר האוצר ימנה בודק לחברות של קבוצת עופר (המוחזקות על ידה באופן ישיר או עקיף) הקשורות לעניין הסחר עם איראן", כתבה התנועה.

"ככל שמתגלים עוד פרטים בפרשה מתחדד ומתחזק הצורך בפתיחה מיידית של חקירה פלילית מעמיקה, כמו גם נקיטת צעדים מינהליים ברורים ונחושים לבירור החשדות", ציינה התנועה.

מצעד הנחקרים, על פי התנועה לאיכות השלטון, צריך לכלול לא רק את משפחת עופר, אלא גם את כל המעורבים הנוגעים בדבר ובכללם נושאי משרות בכירים בחברות שבבעלותם, מנכ"לי החברות והדירקטוריונים, שאמורים היו להיות מעורבים בהחלטות מסוג זה ואף לאשרן.

התנועה ביקשה משר האוצר כי לאחר שימנה בודק לחברות, על פי הסמכות המוקנית לו בפקודה, הוא יבחן על פי הממצאים את הצורך במינוי משגיח על החברות האמורות, בהתאם לפקודה.

בנוסף, וכהפקת לקחים מפרשה זו ביקשה התנועה לקיים בחינה מקיפה ויסודית במסגרתה ייבדק אם ישנן חברות ישראליות נוספות הסוחרות באופן ישיר או עקיף עם איראן, או עם כל מדינת אויב אחרת; או עושות מעשה שיש בו משום הפרה של הסנקציות הבינלאומיות או הדין הישראלי בהקשר זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#