עשיר וטוב לו? הכסף לא פותר את חרדות העשירים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשיר וטוב לו? הכסף לא פותר את חרדות העשירים

לפי מחקר מקיף שנערך בבוסטון קולג', העשירים סובלים מרשימה ארוכה של חרדות, ובהן - תחושת בידוד, חששות בענייני עבודה ואהבה, ובעיקר דאגה לילדים

11תגובות

האם עושר רב מביא עמו תחושה של הגשמה עצמית? לפי מחקר מקיף שנעשה בבוסטון קולג' התשובה היא לא. לראשונה, דובבו חוקרים את העשירים ביותר - אנשים שהונם מוערך ב-25 מיליון דולר - לדבר באופן גלוי על חייהם. התוצאה היא רשימת חרדות ארוכה להפתיע: תחושת בידוד, חששות בענייני עבודה ואהבה, ובעיקר, דאגה לילדים.

 

הדבר אושר במהדורת 2008 של מגזין "SuperYacht World": כסף לא יכול לקנות אושר. בעמוד 38 של "המגזין הבינלאומי לסופר-יאכטות של כבוד" הוצגה יאכטה בשם "מרתה אן", שמחירה 125 מיליון דולר, אורכה 70 מטר ועל סיפונה 20 אנשי צוות. הידיעה פורסמה בשבוע הגרוע ביותר שעבר על מדד 500 S&P מאז 1933, כשערכו ירד ב-1.4 טריליון דולר במהלך השבוע, סכום השווה לכ-2,240 סירות "מרתה אן" מדי יום בשבוע.

פליקר

 

למרות זאת, אחד מהכיתובים שהתלוו לתמונות הראוותניות נגע בחרדת המעמד, שמייסרת אפילו את אילי ההון הגדולים ביותר. "ממרומי היאכטה", הבטיח הכיתוב, "אורחים יוכלו להביט מטה כמעט על כל יאכטה שהיא". כמעט כל יאכטה שהיא! אפשר לדמיין את רתיעתו של הבעלים הפוטנציאלי מהצהרת ויתור שכזאת, ואת הכאב שמסבה לו הידיעה כי תמיד יהיו סופר-יאכטות שהן יותר "סופר" משלו, ולפחות מיליארדר אחד בסן-טרופז, נניח, יוכל להשקיף מירכתי היאכטה שלו מטה על ה"מרתה אן".

 

עוד מקום שעוסק בעניין הוא המרכז לחקר עושר ופילנתרופיה בבוסטון קולג'. במשך ארבע שנים, תמכה קרן גייטס במחקר שערך המרכז ונועד לבדוק כיצד העשירים האמריקאים חושבים וחיים, ובאופן ספציפי יותר, כיצד, מתי ובאיזו מידה הם מבצעים את המעבר מצבירת הון לתרומתו. הפרויקט הניב את אחד המסמכים המרתקים בהיסטוריה של המרכז: סקר שהזמין את העשירים ביותר לכתוב בחופשיות על האופן שבו עיצב העושר את חייהם ואת חיי ילדיהם. תחת מגן האנונימיות, חיברו המשתתפים רשימות בנות כמה מילים ועד כמה עמודים שבהן דיווחו באופן חופשי על הכמוסים שבפחדים, על התקוות והחרדות.

 

תוצאות המחקר טרם פורסמו אך עולה ממנו כי המשתתפים אינם שבעי רצון באופן כללי, וכי כספם גרם להם לחרדות עמוקות הקשורות לחיי האהבה, העבודה והמשפחה. לעתים קרובות הם חשים חוסר שביעות רצון אפילו מרמת העושר שלהם. רובם עדיין לא מחשיבים את עצמם בטוחים מבחינה כלכלית; כדי להגיע לכך, הם אומרים, עליהם להגדיל את רכושם ברבע לפחות (זכרו: מדובר באוכלוסייה ששווי נכסיה מוערך במיליוני דולרים ויותר). משתתף אחד, יורש של הון עתק, אומר שאמונתו בנצרות היא הדבר הכי חשוב לו, ושהשאיפה הגדולה ביותר שלו היא "לאהוב את האל, את משפחתי ואת חברי". הוא גם דיווח שלא ירגיש בטוח מבחינה כלכלית לפני שיהיו לו מיליארד דולר בבנק.

 

מהסקר עולה כי להיות עשיר להפליא זה לא הרבה יותר מספק מאשר להיות "רק" אמיד. נוסף על צרות אחרות, המשתתפים בסקר דיווחו כי הם מרגישים שאיבדו את הזכות להתלונן על כל דבר שהוא, מהחשש שיישמעו - או יהיו - כפויי טובה. הורים חוששים שילדיהם יהפכו למפונקים שחיים על קרן נאמנות אם הירושה שלהם תהיה גדולה מדי, או ינטרו להם טינה לעד במידה שיעבירו את הירושה הזאת (או חלק ממנה) לצדקה. המשתתפים סיפרו גם שמערכות יחסים שמחוץ למשפחה השתנו בעקבות העושר שלהם ולעתים אף נעשו תלויות בו. "מעט אנשים יודעים עד כמה אני עשיר, ולו ידעו, ברוב המקרים אני מאמין שזה היה משנה את היחסים בינינו", כתב אחד המשתתפים. משתתף אחר כותב, "אני מתחיל לתהות כמה אנשים שאנחנו מכירים היו מתרחקים מאיתנו לו היו חושבים שהם לא יכולים להשיג מאיתנו יותר שום דבר".

 

רוברט א. קני, פסיכולוג ואחד ממתכנני הסקר, אומר שעושר קיצוני יכול לשלול כמה מההנאות הבסיסיות בחיים. לדוגמה, ישנם אנשים עשירים שאינם שמחים לקראת החגים, "משום שתמיד מצפים מהם להעניק מתנות ממש יקרות". כשאתה מיליונר, אומר קני, מתנות יקרות בקושי עונות על הציפיות. "זאת היתה מתנה נחמדה", עשוי להגיב בחמיצות מי שקיבל אותה, "אבל בשנה שעברה, נתת לי מכונית". אנשים אחרים "מהללים עושר וחושבים שאנשים עשירים הם יותר חכמים, נבונים, מבורכים או קלישאה חבוטה אחרת", מסביר אחד מהמשתתפים בסקר. "אני חש בר מזל במיוחד, אבל קשה לשכנע אנשים אחרים שאינם עשירים שאין בזה שום דבר מעבר לכך... החידוש שבכסף נשחק".
 

זרע בר מזל

 

בתחילת 2009, כ-115,000 בתי אב בארצות הברית נהנו מהון של 25 מיליון דולר או יותר - מספר גדול פי שלושה מההערכה שהתקבלה ב-89', לפי אותו המרכז. בתוך הקבוצה הזאת, ההבדל החד ביותר מתקיים בין אלה שירשו הון התחלתי ובין אלה שהרוויחו אותו. הראשונים חברים במה שהמיליארדר וורן באפט כינה "the lucky sperm club" (מועדון הזרע בר המזל). יורשים אלה מפגינים לעתים את השחצנות הסטריאוטיפית שנלווית לפריבילגיה - מכוניות מהירות, אורח חיים ראוותני - אבל אלה מביניהם שיש להם יכולת לבחינה עצמית, התמודדו עם החשש שמא תחסר להם המוטיבציה הדרושה כדי להגיע להישגים בחיים או כדי לצאת מהצל של הוריהם.

 

משתתפים שהרוויחו את הונם במו ידיהם פחות מודאגים מהערך העצמי שלהם. אבל שלא כמו היורשים, עליהם להתמודד עם שינוי מהותי בחייהם - במעבר מהעולם השגרתי לעולם שבו עבודה נעשית מרצון ולא מתוך הכרח. במסגרת המציאות החדשה, יש חברים שנעלמים, ואחרים - הנמשכים לעושר החדש - צצים יש מאין. ישנה תת-קטגוריה נוספת: של אנשים שהתעשרו כמעט במקרה. כאלו שחתמו עם החברה הנכונה בעיתוי הנכון וקיבלו אופציות בלתי צפויות ("סינדרום עושר-פתאומי", כפי שהוא נקרא לעתים). עושר שכזה יכול לגרום לפעמים לתחושה כאילו התקבל בירושה, אבל במקרים האלה לא מדובר ב"זרע בר מזל", אלא בהחלטה מוצלחת בתחום הקריירה.

 

דואגים לילדים

 

הנושא שהכי מדאיג את הסופר-עשירים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הוא הילדים שלהם. רבים חשים הקלה משום שהחינוך של ילדיהם מובטח, אך מודאגים מכך שהכסף ידכא בהם את יצר השאפתנות. כשיש כסף, "קיים סיכון שהילדים יקבלו תמונה מעוותת של העולם", כותב אחד המשתתפים. משתתף אחר מודאג ש"כסף יכול לקלקל אותם - לתת להם תחושה של זכויות יתר; למנוע מהם לפתח רגשות כמו אמפתיה וחמלה".  לפי קני, במקרים רבים ההורים מבחינים בתמרורי האזהרה במהירות משום שהם בעצמם התמודדו עם אותן ההתנסויות. "הם לא חושבים שהילדים שלהם נטולי מוסר. הם פשוט יודעים שאין הרבה קווים מנחים בעולם שבחוץ, משום שכולם חושבים שאם יש לך את כל הכסף הזה, החיים שלך קלים. ואם החיים שלך לא קלים - מה לכל הרוחות לא בסדר אצלך?"

 

הורים עשירים רבים קובעים את הירושה לילדיהם כך שיקבלו אותה במנות קצובות, במועדים שיבטיחו כי לא תהיה להם ברירה אלא למצוא לעצמם מקצוע. אבל האסטרטגיה הזאת לא עובדת, טוען קני, משום שהילדים תמיד יודעים שהכסף ממתין להם, ובדרך כלל גם החברים שלהם יודעים. "אנחנו מנסים לגרום לילדים שלנו לקחת חלק במטלות הבית", מתלונן אחד מהמשתתפים בסקר, אבל קשה לגרום להם לכסח את הדשא כאשר "יש לנו גנן במשרה מלאה". אפילו אם ההורים מצליחים להקים קרן על מנת לחלק את הירושה לפי תחנות שונות בחיים - קבלת תואר, מציאת עבודה, הקמת משפחה וכו' - הם מסתכנים בגרימת סכסוכים בין-דוריים מרים.

 

ככל שהם מתבגרים, ילדים רבים למשפחות בעלות אמצעים לוקחים סיכונים רבים מדי, משום שהם יודעים שלכישלונות השלכות מועטות או שהם נמנעים מלקחת סיכונים בכלל, מפני שהם מרגישים בטוחים ברווחתם הכלכלית. קני אומר שהם, כמו הוריהם, עלולים להשתעמם במשרה קבועה ולזגזג בין עבודות ללא השלכות. בגיל 50 הם מגלים שיש להם קורות חיים של חובבנים וכי לא הותירו את החותם שקיוו להותיר, אומר קני, "ולפתע הם אומרים לי, הן בקשר לחיי האהבה שלהם והן בקשר לחיי העבודה, 'אני חייב להפסיק ללחוץ על כפתור האתחול'". 

 

בסופו של דבר, אומר קני, רוב האנשים העשירים מגלים את הסיפוק שבפילנתרופיה. הייבנס, המוביל את הסקרים והניתוחים הסטטיסטיים בנושא עושר ופילנתרופיה, מציין כי כמעט כל המשתתפים בסקר של בוסטון קולג' היו בעלי קרנות משפחתיות או קרנות אחרות, והשקיעו בממוצע 11 מיליון דולר בקרנות הללו, נוסף על תרומות פרטיות. החוויה של חלוקת ההון - מעבר להיותה מהנה ומעצימה - עוזרת ללמד את המעניק שהכסף מהווה לעתים נטל. אם הוא ניתן בחוסר זהירות, הוא אף עלול להזיק למי שמקבל אותו. כל מי שעמד אי פעם מול מקבץ נדבות מכיר את תחושת ההיסוס כשהיד נשלחת אל הארנק, והתהייה אם זה הרגע הנכון והאדם הנכון לתת לו את הכסף. הדילמה גדולה יותר ככל שהארנק תפוח יותר.

 

הסקר יכול ללמד את כולנו כמה דברים. לדברי קני, הוא תומך בתובנה שיש לו לגבי הסופר-עשירים מזה שנים: שהעושר שלהם לא תמיד ראוי לקנאה, ובהחלט לא שווה להקריב עבורו את כל החיים. "אם נוכל למסור לאנשים קצת יותר מידע, כך שיידעו שגם אם יהיו בעלי הון של 20 או 200 מיליון דולר לא בהכרח יהיה להם את כל מה שקיוו לו, אז אולי הם סוף-סוף יתמקדו בדברים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר ויסבו לעצמם שמחה אמיתית, במקום בניסיונות אובססיביים להתעשר".

 

■ הכתבה המלאה מופיעה במהדורה המודפסת של מוסף "הארץ"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#