המכלית עגנה באיראן כשהיתה בבעלות עופר - המזרח התיכון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכלית עגנה באיראן כשהיתה בבעלות עופר

בקבוצה מכחישים את הקשר עם איראן, אבל מסלול המכלית "ראפלס פארק" ב-2004-2010 מעלה נתונים אחרים

63תגובות

<< השבוע הטיל משרד החוץ האמריקאי פצצה דיפלומטית וכלכלית, כשהאשים את חברת האחים עופר בהפרת הסנקציות המסחריות על איראן, שנועדו למנוע את ההתעצמות הגרעינית של המדינה.

בלב הסערה נמצאת המכלית ראפלס פארק, שהיתה בבעלות משפחת עופר ומצאה דרכה לאיריסל (IRISL), חברת הספנות של הרפובליקה האיסלאמית האיראנית. מבחינה האמריקאים, מכירת המכלית מהווה תמיכה במגזר האנרגיה של איראן, שרווחיו מממנים את תוכנית הגרעין האיראנית. זו, כידוע, נחשבת איום ממשי על העולם ובמיוחד על מדינת ישראל.

חברת האחים עופר טוענת כי לא היה ידוע לה על קשר בעלות בין חברת קריסטל שיפינג, לה נמכרה המכלית, לבין חברת איריסל, וכי בכל מקרה, קריסטל שיפינג אינה כלולה ברשימות האמריקאיות של חברות שהסחר איתן אסור. עם זאת, לידי TheMarker הגיע דו"ח של אקווסייס (Equsais) - מאגר נתונים שהוקם על ידי צרפת והנציבות האירופית במטרה לשפר את הבטיחות בתעשיית התובלה הימית - ממנו עולה כי המכלית ראפלס פארק, ששמה שונה לאמה, עגנה כמה פעמים בנמלים איראניים - עוד כשהיתה בבעלות משפחת עופר.

מאגר המידע של אקווסייס, שממומן כיום על ידי הנציבות, צרפת, ארה"ב, ספרד, סינגפור ויפאן, נועד להפוך את המידע הקשור לספינות לנגיש יותר, הן לגורמים בתעשיית הספנות והן ליחידים, במטרה לשפר את הבטיחות בתעשיית הספנות ולאפשר גישה אליו דרך האינטרנט.

לפי הדו"ח, הביקורים של המכלית נערכו באפריל 2007 באוקטובר 2006 ובספטמבר 2005. אמנם, בשנים אלה עדיין לא הונהגו סנקציות בינלאומיות על סחר עם איראן, אך כבר אז היא הוגדרה כמדינת אויב מבחינת ישראל, כזו שהסחר עמה אסור. מחברת טנקר פסיפיק לא התקבלה תגובה לדו"ח עד מועד סגירת הגליון.

בקבוצת האחים עופר הסבירו השבוע כי טנקר פסיפיק שבבעלותה לא העבירה אותה ישירות לאיריסל אלא לחברת קריסטל שיפינג, וזו מכרה אותה לאיריסל ללא תיאום עם משפחת עופר. הטיעון הוצג כבר במגעים עם הממשל האמריקאי, שהפנו שאלות לקבוצת האחים עופר כחלק מחקירת הנושא. אך נראה כי הממשל לא השתכנע מהתשובות שקיבל, וייתכן כי יש עובדות שאינן גלויות לציבור וגרמו לו שלא לשנות את עמדתו.

TheMarker

גורמים ישראלים אמרו אתמול ל-TheMarker כי "יתכן שלחברת קריסטל שיפינג, שרכשה את המכלית מקבוצת האחים עופר, קשרי בעלות עם חברת הספנות האיראנית איריסל". הגורמים מעריכים כי ממצאים אלה הם כנראה אלה שגרמו למשרד החוץ האמריקאי להטיל סנקציות על האחים עופר והחברה הבת שלהם, טנקר פסיפיק, שביצעה את המכירה.

ישראל מגיבה לאט

המשמעות של הכנסת קבוצת האחים עופר לרשימה השחורה של ארה"ב, היא כי ייאסר עליה לקבל מימון מהבנק ליצוא ויבוא בארה"ב, לקבל הלוואות של יותר מ-10 מיליון דולר ממוסדות פיננסיים בארה"ב, או לקבל רישיונות יצוא בארה"ב. הסנקציות אמורות להישאר בתוקף במשך שנתיים - אם החברה לא תחזור על העבירה.

בעקבות הפרשה מתברר כי למרות ההסברה הנמרצת והפעילות המודיעינית הרחבה, מדינת ישראל עדיין לא נקטה צעדים כלכליים מעשיים כנגד חברות הסוחרות עם איראן. אמנם, סחר בפיסטוקים איראנים, שמצאו דרכם לישראל דרך טורקיה, אינו מזיק מבחינה ביטחונית כמו סחר במוצרי אנרגיה, אבל בכל זאת, ניתן היה לצפות שהממשלה תנקוט בצעדים ממשיים - לפחות מבחינת החוק.

למעשה, רק לפני כחודש, ב-17 באפריל, התקבלה בממשלה החלטה שכותרתה "קידום צעדים במסגרת המאבק בתוכנית הגרעין של איראן והתכניות הנילוות לה". על פי ההחלטה הצהירה הממשלה על מחויבותה המלאה ליישום החלטות מועצת הביטחון של האו"ם בנושא הסנקציות הכלכליות הקשורות במאבק בתוכנית הגרעין האיראנית והתכניות הנלוות לה. הממשלה התחייבה לאמץ חקיקה המטילה סנקציות רחבות על איראן בדומה לאלה של ארה"ב והאיחוד האירופי.

בנוסף התחייבה הממשלה להקים ועדה בינמשרדית שתמליץ על הצעדים הנדרשים במסגרת המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית. הוועדה אמורה לכלול שני נציגים ממשרד ראש הממשלה ונציג אחד ממשרדי האוצר, חוץ, ביטחון, תמ"ת, משפטים, תשתיות לאומיות, תקשורת ושיתוף פעולה איזורי. נציגים נוספים יהיו, בין השאר, מבנק ישראל, המטה לביטחון לאומי, רשות ניירות ערך, צה"ל והוועדה לאנרגיה אטומית.

על הוועדה הוטל להמליץ תוך 120 יום על מדיניות סנקציות לאומית להרחבת המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית, כולל שינויי חקיקה, תזכיר חוק חדש ותקנות. בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי "איראן חותרת בנחישות להשגת נשק גרעיני, תוך שהיא מאיימת על השלום בכלל, וקוראת להשמדת מדינת ישראל בפרט. שילוב של השאיפה לנשק גרעיני, האיומים על היציבות האיזורית וההצהרות בדבר השמדת ישראל מצביעים על כך שאיראן מהווה איום גם על הסדר והשלום הגלובלי וגם על מדינת ישראל".

לגבי ההחלטה לבחינת מדיניות סנקציות ישראלית, נכתב כי היא משקפת מחויבות חד-משמעית ומפורשת של ממשלת ישראל בפני העולם כולו למאבק בתכנית הגרעין וההתחמשות האיראנית, ולמשטר הסנקציות הבינלאומי המוטל על איראן. "החלטה זו מעמידה את ישראל בחזית העשייה העולמית במאמץ זה, ותורמת למאמצים המדיניים-ביטחוניים של ישראל, שמטרתם לרתום מדינות נוספות למאבק בגרעין האיראני", נכתב ביחס להחלטת הממשלה.

משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ מובילים את הקמת הוועדה בימים אלה. בממשלה ציינו, כי תהליכים מסוג זה נמשכים זמן רב, מכיוון שלכל משרד יש דעה שונה על שינויי חקיקה ותקנות. לדוגמה, אחת השאלות שתעלה בוועדה היא אם להוציא חברות שסוחרות עם איראן ממכרזים ממשלתיים? סביר להניח שמשרד האוצר יעדיף להשאיר אותן במכרזים, כיוון שמדובר בחברות שיכולות לספק הצעה יותר זולה, ושמשרד התמ"ת יתמוך בכך, כיוון שהוא אינו אוהב רשימות שחורות, כעיקרון. אולם, משרדי ראש הממשלה, הביטחון והחוץ עשויים לתמוך בכך, כדי להשתתף במאמץ הבינלאומי לבלימת ההתעצמות הגרעינית של איראן.

"פיתוח הגז עלול לעלות קושיות הקשורות לסוגיה", אמר גורם ממשלתי בכיר. "יש גישה שאומרת שאנחנו צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ולנקוט בצעדים חד-משמעיים בסוגיה. יש כאלה הסבורים שצריך אפילו לתת העדפה לחברות שהחליטו לצאת מאיראן, ולהודיע על כך בפומבי כדי לעודד את זה. אבל בממשלה יש דעות לכאן ולכאן. לדוגמה, משרד הביטחון יכול יפרסם מחר מכרז לרכישת 5,000 כלי רכב לקצינים, עליו יתמודדו שלוש חברות - קרייזלר, קאיה ופיז'ו. קרייזלר מעולם לא עבדה באיראן. קאיה הודיעה על הפסקת עבודה באיראן בעקבות הסנקציות ופיז'ו ממשיכה למכור באיראן. האם צריך להעדיף מראש את קאיה וקרייזלר, גם אם פיז'ו תתן הצעה זולה יותר? אני סבור שכן", אמר הבכיר.

העבירו נשק לחיזבאללה

חשיפת מכירת המכלית לאיריסל לא היתה הפעם הראשונה שבה עלתה חברת הספנות של הרפובליקה האיסלאמית לכותרות בישראל.

בלילה שבין 3 ל-4 בנובמבר תפס חיל הים הישראלי ספינת מטען בשם פרנקופ, שהניפה דגל של אנטיגואה וברבדוס, והיתה בדרכה לסוריה. במכולות על הספינה, שנשאו את הלוגו של אירסיל, נמצאו כלי נשק שעליהם חותמת ייצור איראנית. ישראל טענה שהנשק היה מיועד לחיזבאללה.

בשנה הקודמת לתפיסת הנשק על הפרנקופ, ספינה בבעלות של חברה קפריסאית, תפסו ספינות נאט"ו, לאחר מרדף, אוניות של אירסיל שהעבירו נשק בכיוון סוריה. לאחר תקרית זו החלה איראן לחכור ספינות ממדינות אחרות, כדי לעורר פחות חשדות לגבי מטענן. גם לאחר מכן תפס הצי האמריקאי כלי נשק איראניים במטענים של איריסל, בספינות שלה או בספינות חכורות. איריסל, כמובן, הכחישה את ההאשמות בנוגע למעורבות בתוכניות הצבאיות והגרעיניות של איראן.

איריסל נקטה בשנים האחרונות, בעקבות הסנקציות הבינלאומיים, באמצעים שונים כדי לטשטש את הבעלות האמיתית על ספינות שלה. היא עשתה זאת דרך רשת של חברות קש באירופה ובאסיה. חברות אלה נשאו לרוב שמות אירוניים באנגלית, כמו System Wise ו-Great Method. לפי תחקיר שערך "ניו יורק טיימס" ב-2010, הרשימות השחורות של הממשל האמריקאי אינן מצליחות לעקוב אחר שלל החברות הפיקטיביות.

כמה מסעיפי הסנקציות שהטילה מועצת הבטחון של האו"ם על איראן בסבב הרביעי של הסנקציות ב-2010 נוגעים ישירות לאירסיל. החברה, קבע האו"ם, עוסקת בהברחת נשק, תוך הפרה של האמברגו הבינלאומי האוסר על איראן לייצא נשק. במסגרת הסנקציות האמריקאיות נמצאת איריסל ברשימת החברות עמן אסור לבנקים וחברות בארה"ב לבצע, איסור התקף גם לגבי חברות בנות או ספינות שבבעלות החברה. בריטניה הטילה על איריסל סנקציות משלה בסתיו 2009, ואסרה על חברות ביטוח הספנות שבתחומה לבטח ספינות של איריסל.

אחד הסעיפים הנוגעים לאירסיל, שנקבע כבר ב-2008, מאפשר באופן מיוחד לבצע עלייה לסיפון של ספינות איריסל בלב ים או בנמלים - אם "יש חשד מבוסס כי הן נושאות סחורה מוברחת" האסורה על פי החלטות מועצת הבטחון נגד איראן. ההחלטה קבעה כי יש לבדוק כל ספינה חשודה כזו - גם אם אינה רשומה בבעלות איריסל.

ב-2010, מתוך 120 ספינות של איריסל, רק 46 היו רשומות ישירות בבעלותה או בבעלות של חברות בנות שלה בארה"ב - כך לפי חברת IHS פיירפליי, שעוסקת בהנפקה ורישום מספרי הזיהוי של ספינות סחר גדולות. 73 ספינות רשומות ומופעלות על ידי חברות שלא מופיעות ברשימה השחורה הנוגעת לאירסיל. חברות אלה יושבות הרחק מאיראן, במקומות כמו מלטה, הונג קונג, קפריסין, גרמניה והאי מאן בתעלה הבריטית.

תחקיר "ניו יורק טיימס" מצא, על פי רישומים וריאיונות, כי 63 מהחברות האלה ובעליהן הן בעלות קשר ישיר לאיריסל. חברות אלה כוללות את חפיז דריה שיפינג ליינז, סאפיד שיפינג וסורוש סרזמין אסטיר. סאפיד וחפיז רכשו ב-2009 את עסקי התובלה שלה, אולם בכתובות המשרדים שלהן הרשומות ב-HIS, פיירפליי לא נמצא סימן לקיום החברות. הכתובת שבה רשומה חפיז היא מועדון איריסל - מתחם סגור לשימוש עובדי חברת איריסל.

משרד החוץ לא יתערב בפרשה

השאלות המשפטיות שעומדות כעת על הפרק הן האם חברת האחים עופר מכרה מכלית לחברה הקשורה בקשרי בעלות לחברה האיראנית איריסל, או לחברה שלישית שאינה קשורה כלל לאיראן? האם חברת האחים עופר, או החברה שבבעלותה, טנקר פסיפיק, עשו את כל הבדיקות הנדרשות לגלות קשר לאיראן? האם החברות הסיקו את המסקנות הנכונות מהבדיקות והאם ביצעו ביודעין את המכירה לחברה הקשורה לאיריסל?

מבחינת המדיניות בישראל, ניטש כעת ויכוח. יש הטוענים, כי החוק הישראלי האוסר על שחר עם מדינות אויב עוסק רק ביבוא או יצוא סחורות ובהקשר הזה לא היה יצוא סחורה, לכן החוק אינו תקף. מנגד יש הטוענים כי יצוא שירותים תואם את רוח החוק, אף שלא מדובר ביצוא שעזב את גבולות ישראל בפועל.

מקורבים לפרשה טענו השבוע כי החברה פנתה למשרדי החוץ והביטחון לצורך קבלת סיוע בהוצאתה מהרשימה השחורה, אך במשרד הביטחון מיהרו להכחיש את הדברים, ומסרו כי משרד החוץ מרכז את המגעים. בתגובה לפניית TheMarekr, הבהיר אתמול דובר משרד החוץ כי אין בכוונת הממשלה להתערב לטובת החברה מול בארה"ב.

"ההחלטה האמריקנית מתייחסת לחברה פרטית והטיפול בעניין הוא בין החברה לרשויות האמריקניות", נמסר מהמשרד. "הממשלה לומדת את פרטי המקרה והשלכותיו. ישראל תמשיך לשתף פעולה עם שותפותיה הבינלאומיות, ובראשן ארה"ב, כדי לסכל את שאיפותיה הגרעיניות של איראן".

-

השתתפה בהכנת הכתבה: שלי אליש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#