כדי להצליח בסטארט־אפ צריכים לחשוב כמו אמנים - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כדי להצליח בסטארט־אפ צריכים לחשוב כמו אמנים

כדי לשפר את האיכות של הסטארט-אפים ולא להסתפק בכמות - צריך להבין כי הם נולדים כמו פרפר, במעטפת המדע והטכנולוגיה - ועתידים להתרסק, בהיעדר יכולת לפעול כאמן מיומן

תגובות
גרפיטי של הרצל במעלה אדומים
גיל כהן מגן

האם ישראל היא באמת אומת הסטארט־אפ? אם בוחרים במדד הנכון, התשובה היא, לא. ישראל אכן מובילה בעולם במספר הסטארט־אפים לנפש, לפי מדד בלומברג - אבל האם זה המדד הנכון? האם לא נכון יותר לבדוק מספר הסטארט־אפים המוצלחים לנפש? אם נמדוד לפי מדד זה, כנראה שנגלה ממצאים מאכזבים, כי ישראל אינה מובילה כלל. שיעור הכישלונות בארה"ב למשל, הוא 90%; נשמע הרבה, אבל זה פחות בהרבה מבישראל.

במדינה קטנה כמו ישראל, המדד שאמור לקבוע אם אנחנו אומת סטארט־אפ או לא הוא האיכות, ולא הכמות, ולכן טעות לחשוב שאנחנו אומת סטארט־אפ. מכאן עולה השאלה, כיצד ניתן לשפר את איכות הסטראט־אפים ולהעלות באופן משמעותי את שיעור חברות ההזנק המגיעות לרווחיות ולצמיחה בת קיימא?

גאי קוואסאקי נחשב לגורו השיווק והיזמות שסייע לסטיב ג'ובס להפוך את מחשב המקינטוש ללהיט. בספרו "The Art of the Start”, שנחשב אחד הספרים המעשיים ביותר המלמדים כיצד לעצב סטארט־אפ מוצלח, הוא מגדיר את תפקיד היזם. לטענתו, יזמות היא הלך רוח. הפרשנות שלי לאותו "הלך רוח" היא שילוב של הנדסה עם אמנות. המדע הוא ניסיון להבין את העולם הפיזי, הטבעי, ואת החוקים השולטים בו. הטכנולוגיה היא יישום המדע למטרות מעשיות.

ומה באשר ליזמות?יזמות היא אמנות המשלבת טכנולוגיה עם יצירתיות ודמיון, כדי ליצור ערך עבור אלפים או מיליונים. המדע מבקש לגלות את הכללים הבסיסיים של הטבע. היזמים שואפים לשבור את כללי העולם המקובלים, בצורה חכמה, כדי ליצור מוצרים ושירותים חדשניים ושימושיים שאינם קיימים.

מיזמים רבים נכשלים בגלל הפרדוקס הבא: יזם הוא לרוב בעל מקצוע הנדסי־מדעי, בזמן שהצלחתו מחייבת מיומנות וחשיבה אמנותיות. רוב רובם של היזמים מונעים על ידי טכנולוגיה — ידע שאותו הם רוכשים בפקולטות למדע, הנדסה וטכנולוגיה. ואולם היזמות אינה מדע, אלא אמנות. סטארט־אפ נולד כמו פרפר, מתוך מעטפת המדע והטכנולוגיה, ועתיד לעתים להתרסק, בהיעדר יכולת לפעול כצייר או פסל מיומן.

tigerstrawberry / Getty Images I

קוואסאקי קובע שיזם חייב לארוג סיפור מרתק (כמו אמן) במקום להפציץ את הקהל בעובדות (כמו מהנדס). יזם חייב להעסיק אנשים יצירתיים ללא ניסיון (כמו אמן), במקום להעסיק רק מומחים המקובעים בחשיבתם (כמו מהנדס).

מחקר בראשות פרופ' ארנון בנטור וצוותו ממוסד שמואל נאמן, בנושא עתיד החינוך ההנדסי, גילה כי לבוגרי פקולטות להנדסה באוניברסיטאות חסרות מיומנויות בעבודת צוות ובתקשורת בין־אישית. הם ממליצים למדענים שרוצים להפוך יזמים לעבור ללמידה מבוססת פרויקטים, בדומה לאמנים. רוצה ליצור? תתנסה. תתאמן על יבש, עבור לחצי יבש ולבסוף לרטוב. .

באחרונה פירסמנו מחקר במוסד שמואל נאמן, בהובלתי, על בוגרי הטכניון שהקימו חברות סטארט־אפ. המחקר מראה כי בוגרים שהקימו סטארט־אפים הצליחו יותר לאחר שערכו בטכניון סימולציות חווייתיות של חשיבה יזמית וחדשנית, דוגמת ימי הקאתון, והשתתפות בתחרויות Biztech (תחרות לאורך השנה שבה צוותים מעלים רעיונות חדשניים ועל בסיסם מקימים סטארט־אפ. התחרות מלווה בייעוץ, ועזרה לצוותים) — כל זאת כדי לעודד יצירתיות וחשיבה אחרת.

אם בניית סטארט־אפ מוצלח היא אמנות, צריך להקנות ידע בתחום זה בשיטות בהן מלמדים אמנות. הקושי הוא כיצד להסביר למוסד טכנולוגי־מדעי, שעליו לאמץ לחיקו גישה הנוגדת את השיטה המדעית, כדי לטפח יזמות איכותית? אם לא נפתור פרדוקס זה, ולא נדע לחבר חשיבה הנדסית ואמנותית, יזמים צעירים יישלחו לקרב ללא המיומנות הנחוצה להישרדות, ואנו נמשיך לשקר לאומת הסטארט־אפ ולעצמנו.

פרופ' מי־טל הוא חוקר בכיר ומנהל המרכז על שם צבי גריליכס במוסד שמואל נאמן, הטכניון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#