היזהרו מחברות המתחבאות בצללים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היזהרו מחברות המתחבאות בצללים

גלנקור יצאה להנפקה ראשונה לציבור - אך לא מהסיבות הנכונות

תגובות

בלומברג

>> על פניה, גלנקור אינטרנשונל לא נראית מפחידה מדי. עם נכסים בשווי של כ-80 מיליארד דולר, חברת המסחר בסחורות השווייצית היא משקל נוצה בהשוואה לבנקי ענק בינלאומיים כמו גולדמן סאקס, אחד מיריביה בתחום המסחר. גולדמן מחזיק בנכסים בשווי גדול פי עשרה מגלנקור, הוא ממונף יותר ויש לו פחות הון.

אז מדוע טוענים מנהלים בגולדמן, סיטי וג'יי. פי מורגן צ'ייס כי חברות שנמצאות תחת פיקוח קל או ללא פיקוח, שפועלות בצללים - חברות השקעה פרטיות, קרנות גידור וחברות מסחר בסחורות כמו גלנקור - מסתכנות באסון פיננסי נוסף?

יריביה של גלנקור חוששים למעשה מהיתרון התחרותי שלה. החברה מכרה מניות בשווי של 10 מיליארד דולר בהנפקה ראשונה לציבור בלונדון ובהונג קונג (11 מיליארד דולר אם תממש את אופציית הקצאת היתר שלה). מדובר בהון טרי שיאפשר לגלנקור להתרחב, בתקופה שבה ידיהם של בנקי וול סטריט קשורות. גלנקור אינה מתמודדת עם אותן מגבלות שחלות על הבנקים בתחומים כמו המסחר בכספי הבנק עצמו, דרישות הלימות הון, מינוף ושכר. זה אולי לא הוגן, אך זו לא הסיבה הנכונה להחיל על גלנקור את אותו משטר רגולטורי כמו הבנקים, וגם לא הלקח הנכון להפיק מהחוויות האחרונות שלנו בשווקים.

בלומברג

השאלה האמיתית העומדת בפני רגולטורים היא זו: איזה סיכון תציב גלנקור למערכת הפיננסית העולמית? אם נשתמש במינוח שהציע מרווין קינג, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, האם גלנקור חשובה מכדי ליפול? האם פשיטת רגל שלה תוביל לקריסה של חלקים משמעותיים אחרים במערכת הפיננסית או הכלכלה עצמה?

גלנקור נוסדה על ידי מרק ריץ', סוחר שברח מארה"ב לשווייץ ב-1983 זמן קצר לפני שהוגש נגדו כתב אישום בגין התחמקות ממס וסעיפים נוספים. הוא מכר את החברה להנהלתה ב-1994. נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, חנן את ריץ' ב-2001. כיום גלנקור כורה חומרי גלם וסוחרת בהם - במתכות כמו אבץ, אלומיניום, קובלט; במוצרי אנרגיה כמו פחם; וגם בתבואות כמו חיטה, כותנה וסוכר. החברה מחזיקה בבתי זיקוק ומתקני קידוח, ובנתחים גדולים בחברות כרייה אחרות.

לגלנקור יש גם הון רב ומינוף מועט, בהתבסס על אחזקות בעלי המניות בחברה - בשווי 25% מנכסיה. שווי מניות גולדמן הוא כ-7% מנכסיה.

TheMarker

נגזרים הם ג'וקר

אין סימנים לכך שממשלה זו או אחרת תרגיש בצורך להציל את גלנקור ולהגן על נושיה, אילו תגיע אל סף קריסה. ארגון מחדש של חובותיה לא צפוי לפגוע בכלכלה העולמית. בהתבסס על המידע המוגבל בדו"ח השנתי של גלנקור ל-2010, גם הנגזרים במאזניה אינם צפויים לשקף נזק מערכתי רב. עם זאת, נגזרים הם ג'וקר, ומצב זה עשוי להשתנות במהרה.

גלנקור תהיה זכאית באופן כמעט ודאי לפטור במסגרת חוק דוד-פרנק לרפורמה ברגולציה הפיננסית, ולכן לא תידרש לעמוד בדרישות המחמירות של החוק לסליקה של פעולות מסחר ולהגבלת השימוש במרג'ין - מסחר באמצעות אשראי. לחברה עם מאזן כמו של גלנקור, והתובנה של הצד הממשי של שוקי הסחורות, יהיה קל להגדיל את מעורבותה גם בצד הפיננסי של שוקי הסחורות. איננו מעוניינים כי חברות מסחר בסחורות כמו גלנקור או יריבות כמו קארגיל, לואי דריפוס, חברת נפט גדולה או כל חברה לא-פיננסית אחרת, יתפתו ליטול סיכונים פיננסיים גדולים ביחס לגודלה של המערכת כולה.

TheMarker

גם חברות פיננסיות שזו מומחיותן יכולות להחריב עצמן בשל ניהול סיכונים כושל - תהליך מסוכן אף יותר לכל מי שמעורב בתהליך באמצעות נגזרים.

זכרו כי ליהמן ברדרס לא היה בנק ענק, מאזניו היו בהיקף של כחמישית מאלה של סיטי, ושל הבנקים האירופים הגדולים. ואולם מערכת הקשרים של ליהמן באמצעות עסקות נגזרים התגלתה כאיום מערכתי - שמשרד האוצר והבנק הפדרלי כלל לא היו מודעים אליו עד לפשיטת הרגל של הבנק.

את הפטור בחוק דוד-פרנק יש לפרש בצמצום וליישם באופן שווה. אם גלנקור או חברה דומה רוצות לבצע ספקולציות פיננסיות, יש להפריד פעילויות אלו מפעילויות ההפקה, ומצורכי הגידור האמיתיים, כפי שטוען ג'ון פרסונס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

רגולטורים זקוקים לשקיפות כמה שיותר גדולה בתחום הנגזרים, ברחבי העולם. השחקנים המרכזיים בשווקים אלה - כולל חברות כמו גולדמן סאקס - אינם מעוניינים בשקיפות, בייחוד מכיוון שאינם רוצים לחשוף לעולם את מבנה התמחור שלהם.

היו אלה עסקות בין החברות הגדולות בוול סטריט ובין חברות המשכנתאות, שהרגולציה עליהן היתה מועטה, שהובילו למשבר הסאב-פריים (משכנתאות ללווים בעייתיים בארה"ב). הסוד הגלוי של וול סטריט הוא שהצללים לרוב אפשריים ורווחיים באמצעות הבנקים הגדולים. דוגמה אחת לכך היא כלי השקעה מובנים, אותן ישויות חוץ-מאזניות שסבלו מתת-מימון שנוצרו על ידי הבנקים הגדולים ב-2007-2008 כדי להכיל את ההשקעות במשכנתאות סאב-פריים.

משרד האוצר האמריקאי מפעיל לחץ כבד להקלת דרישות השקיפות על שוקי הנגזרים - ובאחרונה אף החליט באופן תמוה לפטור עסקות החלף בשוקי המט"ח מדרישות הסליקה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם צללים אפשריים, היא הפניית אלומה בוהקת אל כל השווקים. הגבלה על מי יכולים לקבל פטור היא דרך אחת להבטיח כי הצללים אינם חשוכים מדי, וכי חברות מסחר בסחורות אינן נהפכות לחשובות מכדי ליפול.

-

הכותב הוא ממחברי הספר "13 Bankers: The Wall Street Takeover and the Next Financial Meltdown" ומרצה בבית הספר למינהל עסקים סלואן ב-MIT הוא פרשן בבלומברג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#