התוכנית של אליזבת וורן לשינוי הקפיטליזם: ריסון התאגידים ויותר כוח לעובדים - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית של אליזבת וורן לשינוי הקפיטליזם: ריסון התאגידים ויותר כוח לעובדים

"האובססיה למיקסום התשואות לבעלי המניות גורמת לחברות הגדולות להקדיש עצמן להפיכת העשירים לעשירים עוד יותר", כתבה וורן במאמר שבו הציגה את הצעת החוק החדשה שלה

19תגובות
אליזבת וורן
Timothy D. Easley / AP

אליזבת וורן, הסנאטורית האמריקאית ממסצ'וסטס שעשויה להיות המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ב-2020, חשפה הצעה חדשה לחקיקה שנועדה לרסן את התאגידים הגדולים, לחלק מחדש את העושר ולתת לעובדים ולקהילות המקומיות השפעה גדולה יותר על מה שקורה בכלכלה.

וורן הציגה אתמול את התוכנית שלה ל-Accountable Capitalism Act (חוק הקפיטליזם האחראי). מטרת החוק לשנות את המודל הנוכחי שלדבריה גורם לתאגידים לרדוף אחרי רווחים עבור בעלי המניות על חשבון העובדים.

במסגרת החוק של וורן, תאגידים עם הכנסות שנתיות של יותר ממיליארד דולר יידרשו לקבל צ'רטר (רישיון תאגידי) מהממשל הפדרלי, שיחייב אותן להביא בחשבון לא רק את האינטרסים של בעלי המניות. במקום זאת, הם יצטרכו להביא בחשבון את האינטרסים של כל בעלי העניין – קבוצה שיכולה לכלול עובדים, לקוחות וגם את הערים והעיירות שבהן התאגידים פועלים. כל מי שמחזיק במניות בחברה יוכל לתבוע אותה אם ירגיש שמנהליה לא עומדים בהתחייבויות שלהם, לפי ההצעה. לעובדים בתאגידים גדולים תהיה אפשרות לבחור לפחות 40% מהדירקטוריון.

ההצעה של וורן תהיה תקפה לכ-3,500 תאגידים ציבוריים בארה"ב ועוד כמה מאות חברות פרטיות. "האובססיה למיקסום התשואות לבעלי המניות גורמת לחברות הגדולות בארה"ב להקדיש את עצמן להפיכת העשירים לעשירים עוד יותר", כתבה וורן במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" שבו הודיעה על ההצעה שלה.

ציוץ של אליזבת וורן לגבי הצעת החוק שלה לריסון התאגידים הגדולים - דלג

במסגרת התוכנית יוקם בתוך משרד המסחר משרד לתאגידים אמריקאים, שיהיה אחראי על הרישיונות ויוכל לבטל צ'רטר של חברה אם משרד המשפטים ידרוש זאת, ואם המשרד ימצא שלחברה יש היסטוריה של התנהלות לא חוקית חוזרת ונשנית שלא עשתה דבר כדי לתקן אותה.

חברות גדולות מקדישו 93% מרווחיהן לבעלי המניות בין 2007 ל-2016 – שינוי לעומת תחילת שנות ה-80, אז חברות נתנו פחות ממחצית מההכנסות לבעלי המניות והוציאו את השאר על עובדים ודברים נוספים שהיו בעדיפות גבוהה יותר מהמשקיעים, לדברי וורן. "השכר נמצא בקיפאון אף שהפריון המשיך לעלות. עובדים לא מקבלים את מה שהם הרוויחו", כתבה.

ההצעה של וורן גם דורשת אישור של 75% מהדירקטורים ובעלי המניות לפני שתאגיד יוכל לתת תרומות פוליטיות. יש שמבקרים את הרעיון הזה, בטענה כי זהו פיקוח ממשלתי הדוק מדי. "הדבר האחרון שאני רוצה זה שאליזבת וורן תגיד לחברות מה מותר ואסור להן לעשות", אמר קווין קלי, מנכ"ל בנצ'מרק אינווסטורס, בערוץ פוקס ביזנס. "השוק הפרטי יתגמל את מי שדואג לבעלי העניין שלו". סטיב פורבס, יו"ר פורבס מדיה, אמר באותה תוכנית כי ההצעה תוביל למצב של סטגנציה. "מה שהיא מדברת עליו זה להקפיא את הכלכלה כמו שהיא, להשאיר את הדברים כמו שהם. זה לא יעבוד".

אבל קבוצה של אנשי אקדמיה שחקרה את הכלכלה וההיסטוריה של התאגידים שלחה לוורן מכתב תמיכה. "אנחנו מאמינים שכבר מזמן יש צורך בחקיקה כזאת", כתבה קבוצת החוקרים, בראשות רוברט הוקט, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת קורנל. "אף שחלקנו היו מרחיקים לכת אף יותר, כולנו מסכימים שהחקיקה שלך היא צעד ראשון וחשוב בכיוון של החזרת הממשל התאגידי למטרות המקוריות שלו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#